מיטות בדיקה בוועדה רפואית !!!!!!!!

magniv201

New member
ש. שלום מה הקשר למלווה ? מדובר כאן במיטה חשמלית

שתתן מענה לבעיות ולמגבלות .
&nbsp
המיטות גבוהות מאוד ואי אפשר לטפס עליהם .
&nbsp
המלווה לא צריך להרים את הנכה לגובה של מטר וחצי !
&nbsp
ממליץ להעביר את הנושא לארגון ובכלל
 

magniv201

New member
ש. כול הכבוד לך . תשובה לעניין . אתה לא שווה דיון בכלל

 

magniv201

New member
מיטות בדיקה בוועדה רפואית !!!!!!!!

בשנים האחרונות נבדקתי מספר פעמים בוועדות רפואיות השונות .

באחת מהם נדרשתי לעלות למיטה כדי לבדוק מגבלות .

לא מובן מדוע משרד הביטחון לא משתמש במיטות עם מנגנון שיהיה נוח להעלות את הכנה למיטה ?

האם זה בכוונה כדי לראות את ההשפעה ואת היכולות של הנכה ?

פשות בושה וחרפה ...

שבוע טוב
 

רוקי50

New member
פיצוי על אובדן החוש העליון מרחיב את הפיצוי לנכי צה"ל....

איתמר לוין News1.co.il | תגובות הצטרפות ל- VIP
פיצוי על אובדן החוש
העליון מרחיב את הפיצוי לנכי צה"ל
שיקולים של הגינות [צילום: נועם מוסקוביץ, פלאש 90]
קובע לראשונה: הפיצוי למי שאיבד עין או אוזן יוגדל אם לאחר שנים תחול ירידה בתפקוד האיבר שנותר - גם אם זו אינה קשורה לשירות הצבאי
רע"א 7677/17, מדינת ישראל נ' פלוני ואח' / פס"ד
▪ ▪ ▪
נכה צה"ל שמצבו הכללי הוחמר ללא קשר לפגיעתו בשירות הצבאי, יהיה זכאי לאחוזי נכות גבוהים יותר - קובע (יום ה', 20.7.17) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

הנדל הכריע בענייניהם של שלושה נכי צה"ל, שאיבדו עין או אוזן במלחמת יום הכיפורים ובשירות מילואים, ולאחר מכן נפגעו הראייה והשמיעה באיברים שנותרו. הוא קובע, כי הפיצוי הוא על החוש ולא על האיבר - ולכן יש להגדילו אם החוש כולו נפגע בצורה קשה יותר כעבור זמן.

הנדל מסביר, כי קביעת שיעור הנכות לאחר אובדן עין או אוזן, מביא בחשבון את העובדה שאיבר אחד נותר תקין והנכה ישתמש בו. מסיבה בו, עיוורון בעין אחת מעניק 30% נכות ולא 50% נכות. לכן, הן לשון התקנות והן ההיגיון העומד ביסודן מובילים למסקנה, כי הפיצוי הוא על הפגיעה בחוש ולא על הפגיעה באיבר.

"יוצא כי במובן מסוים, ייתכן כי היה מקום מלכתחילה להעניק תגמול בשיעור גבוה יותר עבור פגיעה בעין אחת או באוזן אחת. אלא, דווקא מפני שהתגמול נמדד על-פי הפגיעה בחוש, ישנה הצדקה שלא לתת תגמול מלא עבור פגיעה באיבר אחד. אולם משמשתנה מצב הדברים, וכושרו של החוש אינו כשהיה - גם אם שינוי זה התרחש שלא תוך כדי ועקב השירות - אין הצדקה להמשיך לגרוע משיעור התגמול שמגיע לנכה", אומר הנדל.

"אך טבעי שבמקרה בו האיבר ה'מפצה' נפגע בהמשך חייו של הנכה, וה'פיצוי' שקיומו הוּנח הולך ומתפוגג - ראוי כי תהא התחשבות בכך בעת בחינת המצב מחדש. קבלת עמדה לפיה אין להתחשב כלל
בהחמרת מצבו של האיבר, למעשה תביא למצב שבו בעת קביעת הנכות מלכתחילה, אחוזי הנכות 'הופחתו' (ולו לשם ההמחשה) בשל קיומו של איבר בריא. אך כאשר אותו איבר בריא מתדרדר - לא תהא בכך התחשבות. דעתי היא שגישה כזו לוקה בחוסר הגינות".

בדחותו את ערעור המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קבע גם הוא שיש להגדיל את הפיצוי, דחה הנדל גם את בקשתה ולפיה הפסיקה לא תחול על מקרים התלויים ועומדים בפני הוועדות הרפואיות. המדינה חויבה בתשלום הוצאות של 10,000 שקל לכל אחד מן הנכים. השופטים סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין הסכימו עם הנדל. את המדינה ייצגה עו"ד שרון מן-אורין, ואת הנכים - עוה"ד סיגל יער, דוד שוורצבאום, חן לוי ודורון אמיר.
תאריך: 20/07/2017 | עודכן: 20/07/2017
 
למעלה