מיזוג גילאים

[refaely]

מיזוג גילאים

בקיבוצי תערך היום ישיבת ועדת חינוך עם הורי 20 ילדים בגילאי 2-3 שנים במטרה להעבירם לגן שניבנה לאחרונה ובו כ- 20 ילדים בגילאי 3-5 שנים ובו גננת ושלוש מטפלות אין בידי מידע כמה מטפלות יצטרפו שאלות: האם הדבר בריא מבחינת פער גילים האם גיל 2-3 חשוב לעבודה אינדיבידואלית מבחינת גמילת הילד מטיטולים האם במספר רב של ילדים בגן לא ישכח ילד במתן תשומת לב לצרכיו האישיים האם יש חומר מקצועי באינטרנט שבו אוכל להעזר כהוכחה לתהליך פגום

 

[anat30g]

טרום חובה

מסגרת של גן טרום חובה הוא של ילדים החל מגיל 3 עד 5. כשלילדי 3-4 קוראים "טרום טרום חובה" ולילדי 4-5 קוראים "טרום חובה"... אבל בעיקרון זה גן אחר - וברוב מקומות זה כל מה שיש. גננת טובה בגן טרום חובה צריכה להתאים את הפעילות של הילדים בקבוצות הגיל השונות להתפתחות שלהם, הפיזית, המוטורית והנפשית. בדיוק כמו שגננת שיש לה בגן ילדים בטרום חובה וחובה, צריכה להתייחס אחרת לאלה שבשנה הבאה עולים לא´ ולתת פעילות מתאימה לאלה שנשארים בגן עוד שנה. חשוב לזכור שם שלא פעם הגיל הכרונולוגי אינו משחק תפקיד ויש ילדים בגיל מסויים שנפשית או פיזית או מוטורית מתפקדים כמו ילד בגיל אחר - צעיר יותר או מבוגר יותר. אני דווקא רואה בגן כמו שאת מתארת של גננת ו3 מטפלות מצב אידיאלי, ברוב הגנים העירוניים בארץ יש לשכבת הגיל הנ"ל גננת וסייעת אחת.

 

[לאה_מ]

אני לא בטוחה שהבנתי:

מדובר על איחוד של שתי הקבוצות? כלומר, שבגן המאוחד יהיו 40 ילדים בגילאים 2-5? אם כן, האם הכוונה היא שכל הילדים יהיו בקבוצה אחת או שתהיה חלוקה לקבוצות? כמה גננות ומטפלות יהיו עם כל קבוצה? מה גודל המבנה? האם המבנה מאפשר חלוקה פיזית לקבוצות?

 

[נעה גל]

אם אני הבנתי נכון, מדובר על איחוד

גילאים לקבוצה אחת גדולה. אני חושבת שבתור הורה הייתי שמה דגש על כמות הילדים בגן (אם באמת מדובר ב-40 ילדים - זה המון) ולאוו דווקא על הפרשי הגילאים. קבוצה גדולה של ילדים לא טובה לאף ילד בשום גיל (גם להיות בן 5 וחלק מגן הכולל 40 ילדים נראה לי, אפס, לא משהו), ובמיוחד לא בגילאים הצעירים שבהם (מעבר לתהליך הגמילה) צריך הרבה תשומת לב: גם טכנית (החלפת טיטול, או במהלך הגמילה, ובאוכל) וגם בהקשבה. צוות גדול (כלומר יחס מטפלות:ילדים) לא יפתור את הבעיה הזו. כשיש הרבה ילדים קשה לתת תשומת לב יחידנית.

 

[ימימה]

אם אכן מדובר ב -40 ילדים בגן,

זה נשמע לי המון - בלי קשר לכמות המטפלות, אלא אם יש ממש הפרדה בין קבוצות הגיל. קראתי פעם שככל שכמות הילדים בגן גדלה, עולה רמת ה"אלימות" בגן, גם אם מספר המטפלות גדל בהתאמה. יחד עם זה, לגבי שילוב גילאים, אני יכולה לספר לך, שבתי (כמעט 6), נמצאת בגן מעורב בקיבוץ. יש בו ילדים מגיל 3+ (בתחילת השנה) ועד 6, והגננת, ותיקה ומנוסה גם בגן חד גילי, אמרה לי שמאז שיש שילוב גילאים בגן, רמת העימותים, אי הסדר והאלימות ירדה פלאים. זה גם הגיוני - לקטנים ולגדולים יש תחומי ענין אחרים ודרכי משחק שונות, ולכן יש פחות התנגשות. היא גם מציינת שכל הגילאים מרוויחים מכך - הגדולים עוזרים לקטנים, והקטנים לומדים מהגדולים, וכמובן שזה בא לידי ביטוי מוצלח במיוחד כשילד "גדל עם הגן", כלומר מתחיל כצעיר וגדל להיות "בוגר". כמובן שכל זה בהסתייגות מכיוון שמדובר כאן רק בילדים שכבר נגמלו, אין עיסוק בהרגלי נקיון, שמצריכים יותר תשומת לב אישית, והפער ההתפתחותי בין הגילאים (3-6) יותר קטן.

 

[נעה גל]

ובענין זה יש את העבודה מעוררת

המחלוקת שנעשתה על מעונות ציבוריים שיש בהם ילדים רבים. אני לא זוכרת אם ההמצאים התפרסמו באינטרנט ונדמה לי שדסי העלתה אז את הנושא.

 

[דנה השניה]

בקשר לרב גילאיות

אין לי נסיון אישי אבל אנחנו מכירים מקרוב מאד ילדה בת 9 שהתחנכה בגן רב-גילי (ככה כנראה מקובל בפינלד

) - ומה שאני יכולה לומר בודאות הוא שהיכולת שלה להתחבר עם ילדים קטנים וגדולים ממנה היא ענקית. היא מקשיבה ומתחברת לכל גיל, יש לה סבלנות והיא נותנת כבוד לכל ילד באשר הוא. אמא שלה (וגם אני) תולה את זה בדרך החינוך הרב-גילית. ואין לי מושג כמה ילדים היו בגן שבו היא גדלה, אבל לדעתי יש פספוס גדול בלחנך ילדים במערכת מוגבלת מבחינת גיל. לדעתי המדד הקריטי הוא, כמו שנעה כתבה, מספר הילדים בקבוצה, ולא הגיל שלהם.

 

[חנה גונן]

לריף-רב גילאיות

בזמנו עבדתי בגן כזה והחיבור בין הגילאים היה מצוין אבל בתנאי שזה בקבוצה קטנה וגם השהיה במחיצת ילדים בוגרים עלולה לגרום לקטנים יותר לאמץ התנהגות לא טיבעית לשל הגיל שלהם. שלך חנה גונן

 

[דליה.ד]

קשה לי להאמין שלא יעבדו

דיפרנציאלית על פי חלוקה לקבוצות (הומוגניות על פי גיל התקדמות, בשלות או מה שלא יהיה - או הטרוגניות, מעין "קבוצות אורך). זה נשמע לי תמוה מאוד. לפי דעתי לא ניתן לעשות מפגש פורה עם כל כך הרבה ילדים, או טיול (גם אני קיבוצניקית), או סדנה. בלתי אפשרי! בגנון של בתי 18 ילדים והם עובדים בשתי קבוצות אורך, כל קבוצה וסדר היום שלה. מפגשים של כולם רק בזמן משחק בחצר, ארוחת בוקר וצהריים ומשחק חופשי (לא תמיד) בתוך הגנון. בררי לעומק ובקשי תשובות לשאלות: איך משגיחים על כל כך הרבה ילדים? איך מתאימים סיפורים לשתי קבוצות גיל עם צרכים נפרדים? איך עוזרים לילדים מצוא פינות שקטות בתוך מהומה ענקית בגן כל כך גדול (זוכרת את המאמר על הירידה בשמיעה של הגננות? מישהו בדר מה זה עושה לאזני העוללים? אצלינו בגנים, תודה לאל, יש תקרות אקוסטיות)? איך עוזרים לילד במצוקה (בכי, רוגז וכו)?