מיומנו של דניל

דרגורן

New member
מיומנו של דניל

50 צעדים לאורך, 50 צעדים לרוחב בקצה אחר של מערת הכלא, בקצה השני יש פתח צר שמספיק לאלף אחד. אני שוב מסתכל על הקירות של המערה, מנסה להבין את הרונות החקוקות בקיר האבן. היד שלי מעקצצת כשאני מעביר אותה על הרונות, יש בהן כוח, הן אוגרות אותו עבור הקריסטל בתקרת המערה. נאנח ומתיישב על הקרקע החשופה, "דניל, איך הגעת למצב הזה?" "שאלה טובה דניל. אני חושב שזה אשמת ג'קס" המחשבה עליו גורמת לגרון שלי להתכווץ, אשם או לא, לג'קס לא הגיע להאכל על ידי אטינים "נו דניל! זה יהיה מעולה! אנחנו נלווה את אחת השיירות לדרינס'פרי (Derin's farry), גם נרוויח נסיעה חינם, גם האוכל על חשבון השיירה, והכי טוב? גם ישלמו לנו בסוף! ובטח לא נצטרך לעשות כלום!" בזמנו שאלתי אותו "אם לא צריכים שנעשה כלום, אז למה צריכים שומרים לשיירה?" "זה בטח כי מפחדים מגובלינים או משהו דומה, מספיק שהגובלינים יראו שהשיירה גדולה - והם יברחו" הוא טפח על כתפי, ושתה עוד מכוס השיכר שלו התחלת המסע הייתה חסרת אירועים. ואז האטינים תקפו את השיירה, תפסו אותנו ואת הציוד וכלאו אותנו במערה הזאת. "גובלינים" אני אומר לעצמי "הא!" אפילו השיירה שנשלחה למצוא אותנו נתפסה ע"י האטינים. כשנתפסנו עוד תהיתי מדוע השאירו אותנו בחיים... ועוד עם כל הציוד והזהב של השיירה? זה היה עד שלשום. שלשום האטינים הרביצו לכולנו עד אובדן הכרה, ואז הקריסטל בהק באור לבן מסמא עיניים אנרגיית הקסם שטפה את החדר, והאינסטיקטים שלי פעלו מעצמם - התקפה קסומה? אנחנו נגן עליך! חצי דקה מאוחר יותר, אני לבד במערה שהכילה כ-20 אנשים והרבה ציוד רעש מחוץ לפתח המערה מושך את סקרנותי, ואני נגש לראות מה קורה. אחד הגנולים מדבר עם שני חבריו "תתכוננו, באים להתקיף אותנו" כוח חילוץ! אני מנסה להדחק יותר לתוך הסורגים, בניסיון לראות יותר טוב, אבל אני רואה את הגב של אחד הגנולים, הוא מרים רובה קשת גדול, דורך אותו ויורה לקדמת המערה המממ... הזדמנות לא רעה לנסות לעזור לכוח החילוץ עם קסם שיאפה אותו היטב, אבל הוא פתאום נופל לאחור - זוג חצים בוערים מבצבצים מחזהו סבלנות דניל, ההזדמנות עוד תגיע... ואז גנול שני נסוג לאחור ומופיע בטווח הראייה שלי "Vinte-Foraga" אני צועק בקול, מכוון את היד שלי לעבר הגב של הגנול להבה בצורה של גליל, פורצת מהיד שלי ופוגעת לגנול בגב, הוא עולה באש וצונח לקרקע צורח ומת אחרי שתיים שלוש דקות מורטות עצבים, אני שומע את מותו של הגנול השלישי "הצילו!" אני צועק לעבר מי שבחוץ, ולעייני נגלה כוח החילוץ? זה בסה"כ שלושה אנשים בן אנוש שנראה כמו איש אמונה, עוד בן אדם עם קשת... רגע, זה חצי אדם, וזוטון "מה אתה עושה פה?" איזה שאלה טיפשית, אני בחופש... "האטינים חטפו אותי, לוויתי שיירה לדרינס'פרי והם חטפו אותנו באמצע הדרך... הם גם חטפו את השיירה שנשלחה להציל אותנו" "אז איפה כל האנשים האחרים?" "הם נעלמו בקסם... רצינו לנסות לברוח, סוראנה ניסתה לתכנן משהו, אבל אז איזה קסם העלים את כולם.... תנו לי לצאת! בבקשה!" אני מתחנן, רואה איך הם משאירים אותי פה איש האמונה מתרצה, ומתחיל להכות בסלע שחוסם את החלק העליון של הסורגים בפטיש קטן להפתעתי הפטיש שובר את הסלע ולאחר דקה/שתיים אני בחוץ "יש לכם משהו לאכול? לא אכלתי יומיים, מאז שכל מה שהיה בחדר טולפרט למקום אחר" הם שולפים מזון מיובש, ואני טורף אותו "מי אתה?" הזוטון חוקר "דניל. ומי אתם?" איש האמונה עונה בשביל שלושתם "אני רום" הוא מחווה לזוטון, "זה ג'ון" ולבסוף הוא מחווה לחצי האדם "וזה קליי" מאושש עם אוכל, ואנשים לדבר איתם, אני מגלה שהשלושה נשלחו למצוא את השיירות הנעלמות. מכוון שאני צריך את הכסף של השיירה, אני מבקש להצטרף אליהם, הם חושבים על זה ומסכימים. אנחנו מחליטים שהצעד הראשון הוא לחקור את מערת הכלא, ולהבין מה הרונות עושות ולאן האנשים נלקחו. לאחר יום של בחינה, אנחנו מצליחים להבין שהמערה שולחת את כל תכולתה פעם בשבוע ליעד שמקובע בקריסטל שבתקרה. המערה מפצלת את השיגור לחיים ודוממים, כל קטגורייה נשלח ליעד אחר. ואם היעד נמצא בקריסטל, אנחנו יכולים להשתמש בו בשביל לאתר את היעד! כשאני מוציא את הקריסטל, ומסתובב איתו בחדר, מסתבר שהוא זוהר כאשר הוא פונה לכיוון צפון מערב עם התגלית הזאת, אנחנו עולים על הסוסים (אני קיבלתי חמור) ויוצאים לדרך
 

DDN

New member
מיומנו של קליי

הדברים אינם כפי שהם נראים, זו המסקנה שלי מהימים האחרונים. אנחנו רואים את הנול שברח רץ אל תוך מערה וג'ון מתגנב לסרוק את השטח. הוא חושב שאני לא רואה אותו הפיצי. המערה, הייתה ממש קטנה, ולא ראינו לאן הנול נעלם. רום הושיט ידו דרך הקיר, התחיל לעבור, ואז פניו התעוותו בכאב. הוא צעד צעד אחורה, וחץ היה תקוע בו! רום וג'ון התחילו לתקוף דברים, שכנראה הם ראו מעבר לקיר, אבל כל מה שאני ראיתי זה קיר! תפסתי מחסה ליד דופן המערה וניסיתי להתרכז קיר קיר קיר בינתיים, נראה שבאמת יש משהו מאחורי הקיר הזה, והוא תוקף, אבל אני לא רואה אותו! קיר קיר קיר נראה לי שהחברים שלי מתוסכלים מזה שאני לא נותן להם את חיפוי החיצים שהתרגלו ממני, אבל אין לי מטרות לירות בהן! לו רק היו אומרים לי, קליי, תכוון ישר ותירה! קיר קיר שולחן שולחן?! הפוך, ומאחוריו נולים, עם רובי קשת! מטרות! שני חיצים בוערים יצאו מהקשת שלי, וננעצו בנול שעמד מולי, בדיוק מולי (הם לא יכלו לומר לי לירות ישר החברים שלי? איזה מין חברים אלה???) זעם צודק (הקשת שלי) הייתה ידידותית אליי בקרב הזה, לא החטיאה אפילו פעם אחת. בסופו של קרב, אנחנו עמדנו מנצחים. במערה, מצאנו את לנדניל, אלף, שבוי, שמר על השיירה אותה הלכנו לחפש (לא שומר מוצלח במיוחד כנראה). סיפר לנו שכל הנולים, הציוד, ואנשי השיירה נעלמו באור זוהר. חקירה של המערה, גילתה שגביש מסויים מגדיר את היעד, ובמרווחים קבועים, כל מה שנמצא באזור מועבר ליעד. החלטנו לקחת את הגביש, ולנסות להגיע רגלית אל היעד ולא בהעתקה. בדרכנו, ראינו מגדל מעופף רחוק, וגם לא בכיוון שלנו. אני לא יודע איזה כישוף אפל נפל על החברים שלי, שהחליטו שהם רוצים לחקור את המגדל, זה לא בכיוון! אנשים תלויים בנו! אנשים חיים! אין מקום לסקרנות כרגע! אבל לא יכלתי להמשיך לבד, כשהשור והפרד מחליטים ללכת לאנשהו, הם לא מקשיבים להגיון, לשמחתי, המציאות הייתה בצד שלי. המשכנו, והגענו אל אזור מעט מיוער, ומעל תל, נעמד גובלין משונה, שדיבר מילים משונות. על מצחו הייתה מקועקעת עין. הוא התווה בידו סימן של האל ביין, אל רשע ומוות. אני שונא את המשחקים האלה, והסקרנות, ההססנות והתחמנות שלפעמים רום וג'ון מתעקשים לשחק בה לא התאימה לי בהתעסקות מול גובלין שבבירור עובד אל רשע - התוותי בפניו את הסימן של האלה סֶלוּן והתחלנו קרב גדול. אני עדיין לא מאמין שג'ון ניסה לשכנע את הגובלין אחרת! הוא גובלין למען סלון! הוא השמיע קול, ושורה של אולי מאה גובלינים נפרשה בפנינו! לשמחתנו, רום נראה הכי מאיים, רובם תקפו אותו. ג'ון ואני התפרשנו לשני קצוות השורות והתחלנו לדלל את השורות. "אל תהרגו את המנהיג!" צעק רום, לעזאזל איתו, ולעזאזל איתי שהקשבתי לו. הייתי יכול לסיים את הקרב הזה מייד. הבחור החדש, לנדניל, הטיל קסם שהגדיל את רום, וזה היה מחזה משעשע, לראות רום ענק כש80 גובלינים מטפסים עליו. כמובן שהמנהיג ברח בסוף, ולולא ג'ון והפוני שלו לא היו מהירים מספיק לא היינו תופסים אותו. יריתי בו מרחוק, בנסיון להרוג, אבל מהטווח הרחוק שהיה לי, לא הייתה לי הזדמנות למכת מחץ. לאחר תחקור, מסתבר שהגובלין הזה הוא רמאי. הוא לא כוהן של ביין, אלא משרת של קסנטריקס, בוהה שמטיל אימתו על האזור, ומתגורר במגדל המעופף. בוהה. החברים שלי סטו מהדרך להציל אנשים כדי להתעמת עם בוהה. אני צריך למצוא לעצמי חברים חדשים, כאלה שאני לא ארגיש שאני מנסה להתאבד כל פעם שאני מסתובב איתם. המשכנו לכיוון אליו הפנה אותנו הגביש, והגענו ליער. ביער, נפלנו קורבן לאשליות, לצחקוקים ולאלפים רעים. כן. אלפים רעים, רצו להרוג את רום ואותי, הם שונאים בני אדם. דרשו שנכנע כדי שימיתו אותנו מהר. גם עכשיו, אין לי סבלנות אל אנשים שרוצים להרוג אותי, דרכתי את הקשת, והתחלתי קרב שבו היינו בעמדת מיעוט. פרליבש, הדרקונון הקסום שלנו הגיע במעוף פתאום, נראה חבול. מסתבר שהם גם שבו אותו, הוא יצר לנו אפשרות לברוח, וברחנו מהם עד אזור ביער שאליו הם לא נכנסים. . . האזור ההוא, היה חורבות עתיקות, אולי של מקדש, משהו שקשור ליסודות. היו שם כל מיני רונות, ומנגנון. בתוך האזור הזה, קסם לא עבד, בכלל. אולי בגלל זה הם לא נכנסו, הם ידעו שהם לא שווים בלי הקסם שלהם. לאחר מאמץ, הפעלנו את הרונות, ונוצר מעבר שהאיץ אותנו מעבר ליער של האלפים המרושעים. נרון החמור הנאמן שלי, ואלמיניסטר הסוס האמיץ שלי נשארו מאחור. קליי יקום דמם!
 

Nihau

New member
finally some common sense in rpg

לשם שינוי דמות שממוקדת במטרה ויש לה סדר עדיפויות הגיוני ומוסרי יישר כוח, כן ירבו!
 

ogmios

New member
nice

 
מיומנו של רום דה-לווגה

אנחנו רודפים אחר הנול-שד לתוך מערה, ג'ון הולך לסרוק את השטח, אחרי 2 דק' קליי ואני נכנסים לראות מה קורה. עשרה צעדים אחרי פתח המערה קיר ענק חוסם את ההמשך, אנחנו מחפשים דלתות סודיות אבל לא מוצאים. ברגע אחד של שקט אני מבחין ברעש במה שנשמע מאחורי הקיר, אני נושא תפילה לבלתי מנוצח שיראה לי האם יש קסם בקיר. אני מבין שמדובר באשליה ומושיט את היד קדימה, הקיר נעלם וחץ מופיע ביד שלי, הכל חשוך אני לא מצליח לראות כלום אני מתפלל לאורו של האל ורואה 3 נולים מזוועים מאחורי שולחן הפוך דורכים את רובי החצים שלהם. אני משתטח על הרצפה ומתחיל להתקדם לעברם, בכל הבלגן אני לא מצליח לקלוט שג'ון וקליי נשארו מאחור. שני חצים בוערים עפים מעלי, "הו קליי מחפה עליי!" , הידיעה שהחברים שלי איתי מחזקת אותי, אני מסתער לעבר השולחן ומעיף אץ 2 הנולים שעוד עומדים ביחד איתו. אביסטוקר ננעץ באחד באחד מהם ואז בשני במכה מהירה, בזמן שהוא דורש דם שדים אמיתי אש מכלה את אחד היצורים מתוך המערה בזמן שקליי מחסל את האחרון שנשאר. בפנים אנחנו מוצאים אלף צנום שנמצא בתוך מה שנראה ככלא קסום, לאחר שאנחנו מוודאים שהוא אכן לצידינו אני מתחיל לעבוד על לשחרר אותו מהסורגים בעזרת הפטיש המיוחד שלי. האלף מספר לנו שהמערה משגרת בכל שבוע בזמן קבוע את כל מה שנמצא במערה, כפי שהאלף מציין את זה יש לנו שתי אופציות, לצאת לחפש את האסירים או לחכות כאן ולתת לשיגור לעשות את שלו. אנחנו מחליטים לחקור את הקסם שבמערה ואחר יומיים מגלים שהשיגור מפריד בין הדברים החיים לחפצים, מה שאומר שאם היינו מחכים לשיגור היינו מוצאים את עצמינו עומדים לבד ומרגישים את רוח הפרצים כשאנחנו מוקפים באויבים. ניתקנו קריסטל מאחד הקירות והשתמשנו בו להראות לנו את היעד של קסם השיגור. התחלנו להתקדם ולאחר כמה ימים ראינו מרחוק מגדל מעופף המשכנו להתקדם ונתקלנו בגובליו ששמאן מרושע ובמארב הגובלינים שלו, תוך דקה היינו מוקפים בכ-80 גובלינים לפי סיפוריו של האלף. אני מתפלל לכוח מהבלתי מנוצח ודניל מגדיל אוותי עם קסמיו. אני מתחיל להשמיד את התועבות המרושעות האלו בשם האל בזמן שהשאמאן המקולל מנסה להטיל עליי לחשים מרושעים ללא הצלחה. כשהוא מבין מה מצבו הוא מתחיל לברוח ואני צועק לחברים שלי שאני מסתדר עם צבא הגובלינים ושירדפו אחרי המנהיג. לאחר כמה דקות של התגוששות עם היצורים המטונפים הללו כולם היו שרועים על הרצפה. החברים שלי תפסו את המנהיג והתחלנו לתחקר אותו, דניל הצליח להוציא ממנו את הסיפור האמיתי לגבי המגדל המעוף, בוהה מרושע שוכן שם ולא מדובר ביצורים שחטפו את התושבים המסכנים. השמאן מבקש שניתן לו לחיות, לאחר שהוא מקלל את האל שלו ומוציא את העין המוזרה שהיתה לו במצח אנחנו משחררים אותו לדרכו. בהמשך המסע אנחנו מגיעים לג'ונגל סבוך ובלילה הראשון מתחילות הצרות
 

Nihau

New member
פיסיקה למתחילים: דחיסות והחוק השלישי

לפי החוק השלישי של ניוטון "גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף אחד, הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעצמתו אך מנוגד בכיוונו." כלומר הדמות שלך צריכה להפעיל מספיק כוח כדי לשבור את הסלע, והכוח הזה עובר דרך הידית וראש הפטיש אל הסלע - שמחזיר את ההתנגדות חזרה באותה המידה. לכן אם הפטיש עשוי חומר שביר יותר מהסלע הפטיש ישבר במקומו. הפטיש עשוי חומר לא שביר- בגלל שהוא מתכת דחוסה מאוד שעדיין גמישה מספיק כדי לא להישבר בעצמה. סבבה. הידית של הפטיש גם עשויה אדמנטיום? כוח מספיק חזק שיועבר לידית חזרה מהסלע ישבור אותה. בהנחה ששרירי הדמות שלך מסוגלים לייצר כוח כל כך גדול. בנוסף ראש של פטיש הוא רחב כך שהכוח מתפזר על כל שטח הפנים שלו. לכן כורים משתמשים במכוש- שמרכז את כל כוח המכה ששרירי היד מייצרים לנקודה קטנה ככל האפשר- מתוך תקווה שהחומר של הסלע יתפרק תחת הלחץ הנקודתי. אם היית אומר שהפטיש קסום כדי להעצים את הכוח שעובר דרכו חד כיוונית אל העצם המוכה זה היה סיפור אחר.
 

shemerkuz

New member
הנחת הנחות בסיס ללא שחר

מאיפה את הביטחון שמאפשר לך לקבוע כל כך בנחרצות ש"החוק השלישי" בכלל תקף בעולם הזה? בעולם ד&ד עשיר בקסם - את רוב חוקי הפיזיקה כמו שאתה מכיר אותם - ניתן להשליך מהחלון. כל עוד לא הגדרת את חוקי היסוד הבסיסיים של העולם - אש יכולה לכבות מים (אולי). בעולם הספציפי של המשחק, אדמאיינט כנראה חודר כל חומר כמו חמאה - אולי פרט לחפץ שעשוי מאדאמיינט בעצמו.
 

DDN

New member
פששש, את מי אני רואה פה בפעם הראשונה

ברוך הבא! טוב לראותך פה.
 

Nihau

New member
I am gifted

I made him write here , hehe (I feel obliged to be arrogant following the content of his post)
 

Nihau

New member
פיסיקה ועולמות מו"ד עתירי קסם

3 חוקי הפיסיקה שנתגלו על ידי ניוטון בעולם שלנו חייבים להיות תקפים בעולמות מו"ד פרט למיקרים בהם קסם במפורש מעורב כיוון שאחרת אין לשחקנים יכולת להבין את העולם מתנהג. אם החוק השלישי של ניוטון לא עובד בעולם הזה הרי שאי אפשר לירות חיצים עם קשת, לעגלות וכרכרות אין גלגלים עגולים ותפוחים נופלים לא נשארים קרוב לעץ. אין תנע, אין חיכוך... זה לא עולם נורמלי שאפשר לשחק בו בלי לדעת שמשהו לא בסדר. הנחת היסוד במשחק היא תמיד שחוקי היסוד של פסיסיקה תקפים עד שמוצהר אחרת. קסמים מצהירים בבירור שכללי הפיסיקה לא עובדים בהם בצורה הנורמלית. השחקן שלך לא הצהיר שהפטיש קסום. הוא הצהיר שהפטיש עשוי ממתכת לא סטנדרטית לייצור כלי עבודה לנגרות. אם בעולם הזה אדמאיינט חודר כל חומר כאילו היה עשוי חמאה הרי שהיד של האוחז בו גם היא לא עשויה אדמאיינט ויש לה נטייה להתפרק כמו חמאה כשהאוחז מכה בפטיש לראשונה. אאוטץ'. ועכשיו בנימה קצת אחרת: תראה, דברים במ"ת לא חייבים גיבוי הגיוני. אם מתאים לך להסביר דברים בשיטת תער אוקאם- ההסבר הכי פשוט - אז אתה יכול לתרץ כל דבר ב"קסם" וזהו וזה לא באמת יפריע לעלילה או אפילו לעולם, כל עוד תצליח לשמור על רציפות שהשחקנים יכולים לעבוד איתה. *אבל*! עולמות מ"ת הם הרבה יותר כיפיים, הרבה יותר מגניבים, הרבה יותר אינטראקטיבייים והרבה יותר נוחים לשחקנים אם יש בהם רציפות של הגיון פנימי שהשחקנים יכולים לעבוד איתו בבטחון- כמו למשל חוקי פיסיקה של ניוטון. זה יותר נוח לשחק בעולם שבו אתה יודע שאם תדחוף עגלה במורד הגבעה היא אכן תתגלל למטה, ואם תפיל תפוח הוא יפול למישהו על הראש בתאוצה של 9.8 מטר לשניה. בוהעקרון הזה תקף גם לקסם. שחקנים נהנים ליצור ולעבוד עם העולם הקסום הרבה יותר אם יש להם שיטת קסם ברורה ששחקנים דינמיים בעלי דימיון מובנה יכולים לעבד לצורכיהם. מו"ד לא כל כך מאפשרת את זה וחבל, ואפשר לשנות את זה לפעמים, בתלות ביוזמתו של שחקן, אבל זה כבר נתון לשיקולו של מנחה. מקווה שסיפקתי לך קצת חומר למחשבה.
 

shemerkuz

New member
ומנגד

אז לקחת דוגמא אחת מהמציאות ופסקת שהיא "חייבת" לעבוד גם בעולם ד.נ.ד. בעולם פנטזיה משתמשים בהמון המון "כלים", "כללים" ו"נורמות" מעולם המציאות - שאין כמעט שום סיכוי שהן יכולות באמת להתקיים. הדבר הכי פשוט למשל - נק"פ. עפ"י דנד, לדמות יכולה להיות 100 נק"פ די בקלות - מה שהוא אומר, שתוכל לירות עליו בכיף 10 חצים, לשרוף אותו להפיל אותו מגובה של 30 מטר - ורוב הסיכויים שעדיין הוא יהיה בחיים עם מספר נק"פ בודדים. זה נראה לך משהו שחצי ממנו אפשרי במציאות? כשמטבילים מישהו באגם לבה, הוא חוטף "רק" 20ק6 נז"ק במקום למות במקום - זה מציאותי ? לסיכום, אני מוותר מראש על נסיון rationalize של חוקי המציאות בעולם פנטסיה. נשק אדמיינט שעושה נזק בהתעלמות מ hardness של חפצים - הוא פשוט עוד מקרה אחד כזה בעיניי.
 

shemerkuz

New member
ורק משפט אחד נוסף לסוף

בקיצור - אני מוצא שהכי פשוט להיצמד לחוקי הד.נ.ד כפי שהם נכתבו - אולי אין להם בסיס איתן במציאות - אבל הם עקביים, ולרוב - מאוזנים.
 

דרגורן

New member
יום של רכיבה

חיות הרכיבה גומעות את הדרך במהירות, ואנחנו רוכבים בשקט, כל אחד במחשבותיו. מגדל נגלה לעינינו במרחק, כשאנחנו מתקרבים אנחנו מגלים שהוא מרחף, והתחתית שלו לא מחוברת לקרקע. בעודנו מדיינים האם להתקרב או לעשות סיבוב מסביבו, ראש של גובלין מבצבץ מאחורי תלולית קטנה יש לו קעקוע מוזר במרכז המצח... עין? הוא ממלמל משהו שאני לא מבין, זה נשמע כמו "קסנטריפ" ג'ון מייד עונה "קסנטריפ", מהנהן בראשו ומתקדם לעבר הגובלין הגובלין מחווה בידים שלו, ורום מפטיר בקללה "הסימן של ביין" צמרמורת עוברת בגבי, אלים אפלים אף פעם לא בישרו טובות. ג'ון עושה את הסימן של ביין - אני מביט בו בהלם, והגובלין מחכה לנו קליי מתקרב ועושה סימן של... סלון, אני מחייך, האלה האהובה עלי שריקה מפלחת את האויר, ו-30.. לא... זה כ- 40 גובלינים צצים בשורה מסודרת מולנו, קשתות דרוכות בידים ורצח בעיניים "Mora'el" אני מלמל, ומפנה את האנרגייה של הקסם אל רום, שממלמל קסם בעצמו קליי וג'ון דוהרים לכיוון הגובלינים, כל אחד לקצה אחר של השורה רום מתחיל לגדול, הוא קורא קריאת קרב ותוקף את מרכז הקבוצה ביעילות שיטתתית הם מורידים את הגובלינים, קליי בחצים, ג'ון פשוט נעלם בין הגובלינים, ומדי פעם אחד מהם נוצח לקרקע ולא קם, ורום דורך, בועט, חובט ובאופן כללי נראה שהוא נהנה, עד שהמנהיג נשאר לבד ומתחיל לברוח קליי וג'ון רודפים אחריו, ותופסים אותו בקלות הממזר הקטן לא לא הפסיק ללהג על "קסנטריפ" שהוא "קולו של ביין" ושאנחנו "כולנו אבודים" עד שנמאס לי, (והייתה לי הברקה), אם הוא כל כך אוהב את האל שלו, מה יקרה אם הוא יקודש לאל אחר? אני עושה עליו סימנים וממלמל כל מיני דברים (משחיל באמצע את המילה סלון מספר פעמים) "זהו, אתה מקודש לסלון" האימה בפניו הייתה שווה את הזמן שביזבזתי בהקשבה לליהוגים בהתחלה מכאן הוא כבר שיתף פעולה (בתנאי שאני אסיר את הקדושה) קסנטריפ הוא בוהה, הוא שולט במגדל ובהרבה יצורים בסביבה, והוא קורא לעצמו "קולו של ביין", כל היצורים שמשרתים את קסנטריפ עוברים טקס שבמהלכו נוצרת להם עין במרכז המצח דרכה קסנטריפ יכול לראות מה שהם רואים אנחנו מחליטים שזה לא מקום טוב לשהות בו ופונים ללכת חזרה לכוון ההנחייה של הקריסטל לא לפני שרום מחליט לתת לגובלין להוציא לעצמו את העין שבמצח שלו - ואז הוא נותן לו ללכת?!?! אחרי כחצי יום רכיבה, אנחנו נכנסים ליער שהולך ונעשה עבות יותר ויותר עם החשיכה, עושים מחנה, רום מזמן אוכל בעזרת קסם אלוהי, ואנחנו מתבלים את זה עם זוג ארנבות שקליי וג'ון צדו לאחר הארוחה קובעים משמרות, והולכים לישון "אריה! אריה!" צעקה של ג'ון מעירה אותי מהשינה, אני קם קצת מטושטש ולוקח לי רגע להבין איפה אני "איפה?" רום וקליי נראים ערניים הרבה יותר ממני "שם" ג'ון מצביע לעבר שיח רום ממלמל משהו, ואז זורק חפץ מאיר לכיוון השיח... האור מאיר אותו - ריק. אין שום אריה "איך הוא היה נראה?" אני חוקר "גדול, עם קרניים, ולשון ארוכה" "לאריות אין קרניים... הם היו ישרות או מעוקלות?" "ישרות" "אולי זה יצור שאיזה קוסם הרכיב? בכל מקרה הוא לא פה" קליי בודק בשיחים, וחוזר עם משיכה בכתפיים "אין עקבות של כלום" ואז קול שאגה פורץ מהיער מאחורינו, ואני שומע צעדים של חיה גדולה רצה לכיוון שלנו! קליי, אני וג'ון מייד תופסים מחסה מאחורי עצים, אבל רום נשאר לעמוד במרכז המחנה ליד המדורה "רום! זוז משם!" אני לוחש לו באימה הולכת וגוברת, מה שזה לא יהיה, זה גדול הוא לא זז, ולמחנה הקטן שלנו פורצת לאטה ענקית שעומדת על הרגליים האחוריות שלה היא מתכופפת קדימה ותופסת את רום בביס גדול "Vinte-Foraga!" אני צועק וסילון אש פוגע ביצור... עובר דרכו והוא מתפוגג? אשליה רום עומד במרכז המחנה ללא פציעה "אם ידעת שזאת אשליה, למה לא סיפרת לנו?" אני שואל בכעס, אבל הוא מתחמק בתשובה שהוא לא רצה שידעו שהוא זיהה את האשליה "Tinaga" אני ממלמל ואנרגיות קסומות מתחילות לזהור לראייתי "שם!" אני מצביע לכיוון זוהר אשלייתי, ואני וקליי מתחילים לרוץ אחרי היצור הזוהר לאחר כעשר דקות של מרדף היצור מטפס על עץ, קופץ ממנו לאויר ונעלם אנחנו חוזרים למחנה וחוזרים לישון היום למחרת התאפיין בפגישה עם פלג אלפים קיצוני שהחליט שהוא צריך להרוג את רום וקליי (ואם אני וג'ון לא נעזור להם, אז הם צריכים להרוג גם אותנו) המשיך במנוסה חסרת מעצורים שלנו (מהאלפים) והסתיים בחורבות של עיר עתיקה, שבה הקסם שלי לא עובד, פשוט יום נהדר. מה יכול לשפר אותו? העובדה שהאלפים החליטו לירות עלינו מחוץ לחורבות, ושאנחנו החלטנו לנסתו להפעיל מתקן קסום שלא היה פעיל שנים רבות. אחרי הרבה ניסוי וטעייה (וכל טעייה כזאת מחשמלת אותך כמו שלא חושמלת בחייך!), המתקן מתחיל לפעול האלפים רואים את זה, ומחליטים שלירות עלינו מרחוק זה כנראה לא מאיים מספיק, והתחילו לרוץ לתוך החורבות המתקן התחיל לזמזם ולהאיר יותר ויותר חזק, אני מסתכל על האלפים ורואה מוות מתקרב, ואז מסתכל על המתקן, חושב לעצמי 'דניל, אם אתה כבר מת, אז לפחות שזה יהיה בחקירה של חפץ קסום' וקופץ על המשטח של המתקן העולם כולו נהייה דהוי, ואני עף במהירות דרך היער, דרך עצים... אני כנראה לא גשמי ואז בפתאומיות שבה זה התחיל, העולם חוזר לצבעים ואני מוצא את עצמי עם קליי, ג'ון ורום על גבול היער, מביטים לעבר שממה מבט זריז בקריסטל... כמובן שאנחנו צריכים ללכת לתוך השממה.... ואני חשבתי שהיום הזה לא יכול להשתפר
 

Nihau

New member
you have to ask to be forgiven

גניבה אומנותית במיוחד מקונסטנטין, יפה!
 
למעלה