מיואש מהמערכת הצבאית
עשיתי טירונות רגילה 02.שיבצו אותי בחיל חימוש,ושמו אותי בקורס של חשמל נגמחון.אני לא מרוצה מהקורס,ובכלל מהחיל,לא מרגיש שייך לשם,אני בכלל למדתי אומנות,אני מנגן,מלחין,הייתי מופיע המון..מה לי ולתקן טנקים?לא מסוגל לעשות כאילו עבודות,ולא משנה כמה שדיברתי שם עם מפקדים נגדים המפקד בסיס טופס 55,אף אחד לא באמת שם עלייך *** שם.ביקשתי לראות קבן מרחו אותי ומרחו אותי עד שהיה לי נוהל התאבדות ונתנו לי לראות קבן,נשברתי אצלו והוא קבע לי תור לפסיכיאטר אחרי 10 ימים ורצו להשאיר אותי בבסיס לשבת בגלל הנוהל התאבדות.אני לא מסוגל להיות בבסיס הזה,מקלל את הרגע שאני מתעורר בבוקר,והם רוצים עוד להשאיר אותי שם?זה נשמע למישהו פה הגיוני?כל אחד שם אומר לי אתה לא תצא מפה בחיים,זה שהיה אחרי לשיבוץ קורסים צחק ואמר שאני יאכל חרא ויאכל חרא טוב..מה זה ההתנהגות המגעילה והמזוויעה הזו?זה צהל?זה בני אדם?זה חיות מגעילות ומזוהמות.אני כרגע נפקד אני לא חוזר לבסיס בשום פנים ואופן לא מוכן לדרוך צעד אחד בתור הבסיס המגעיל הזה.הלכתי היום בבוקר לתל השומר איפה שיש שם קבנים,נכנסתי,דיברתי עם המפקדים שם או מה שהם לא יהיו והם פשוט נפנפו אותי משם התחננתי לראות קבן הפכתי להם שם את המקום אבל בסוף נאלצתי לוותר כי גם שם אף אחד לא היה אכפת לו..ההורים שלי מעדיפים שאני יצא מהצבא אחרי הזלזול המגעיל הזה.אני באתי בגישה עם מוטיבציה,של כן לשרת,כן לתרום רק שיעבירו אותי משם למשהו שאני ירגיש בו יותר שייך,יותר מתאים,ויותר מאפיין את האופי שלי.אני לא צריך לשנות את האופי שלי בשביל אף אחד וגם לא בשביל הצרכים של צהל,כי הם שווים את ה3 שנים שאני יסבול שם.עכשיו אני במצב די תקוע,כי אני לא יודע למי לפנות ולאן ללכת,ומי כן יכול לעזור.אני חושב על לחזור לבסיס תחילת שבוע הבא לנסות לדבר איתם עוד פעם אחת ולראות אם הם כן יעזרו לי,אם לא אני יברח שוב הביתה ויחכה למ.צ שיקחו אותי,ומקווה משם כבר לצאת מהצבא כי אין לי זמן לרדיפות האלה.כי שכבן אדם בא עם מוטיבציה לשרת,והם מוציאים לו את הדם מהוורידים גורמים לו להרגיש קטן ואפס,הם לא שווים שבוע של שירות שאני אתן בשבילהם.דבר אחד יש לי להגיד-צה"ל,בושה וחרפה.באמת שהתאכזבתי קשות מהמערכת,לא היתיי מסוגל לעלות על המדים ולהתגאות,ההפך,הרגשתי תחושת הקאה שהמדים עלי.תגידו מה שאתם רוצים...צהל זה חבורה של Zונות.
עשיתי טירונות רגילה 02.שיבצו אותי בחיל חימוש,ושמו אותי בקורס של חשמל נגמחון.אני לא מרוצה מהקורס,ובכלל מהחיל,לא מרגיש שייך לשם,אני בכלל למדתי אומנות,אני מנגן,מלחין,הייתי מופיע המון..מה לי ולתקן טנקים?לא מסוגל לעשות כאילו עבודות,ולא משנה כמה שדיברתי שם עם מפקדים נגדים המפקד בסיס טופס 55,אף אחד לא באמת שם עלייך *** שם.ביקשתי לראות קבן מרחו אותי ומרחו אותי עד שהיה לי נוהל התאבדות ונתנו לי לראות קבן,נשברתי אצלו והוא קבע לי תור לפסיכיאטר אחרי 10 ימים ורצו להשאיר אותי בבסיס לשבת בגלל הנוהל התאבדות.אני לא מסוגל להיות בבסיס הזה,מקלל את הרגע שאני מתעורר בבוקר,והם רוצים עוד להשאיר אותי שם?זה נשמע למישהו פה הגיוני?כל אחד שם אומר לי אתה לא תצא מפה בחיים,זה שהיה אחרי לשיבוץ קורסים צחק ואמר שאני יאכל חרא ויאכל חרא טוב..מה זה ההתנהגות המגעילה והמזוויעה הזו?זה צהל?זה בני אדם?זה חיות מגעילות ומזוהמות.אני כרגע נפקד אני לא חוזר לבסיס בשום פנים ואופן לא מוכן לדרוך צעד אחד בתור הבסיס המגעיל הזה.הלכתי היום בבוקר לתל השומר איפה שיש שם קבנים,נכנסתי,דיברתי עם המפקדים שם או מה שהם לא יהיו והם פשוט נפנפו אותי משם התחננתי לראות קבן הפכתי להם שם את המקום אבל בסוף נאלצתי לוותר כי גם שם אף אחד לא היה אכפת לו..ההורים שלי מעדיפים שאני יצא מהצבא אחרי הזלזול המגעיל הזה.אני באתי בגישה עם מוטיבציה,של כן לשרת,כן לתרום רק שיעבירו אותי משם למשהו שאני ירגיש בו יותר שייך,יותר מתאים,ויותר מאפיין את האופי שלי.אני לא צריך לשנות את האופי שלי בשביל אף אחד וגם לא בשביל הצרכים של צהל,כי הם שווים את ה3 שנים שאני יסבול שם.עכשיו אני במצב די תקוע,כי אני לא יודע למי לפנות ולאן ללכת,ומי כן יכול לעזור.אני חושב על לחזור לבסיס תחילת שבוע הבא לנסות לדבר איתם עוד פעם אחת ולראות אם הם כן יעזרו לי,אם לא אני יברח שוב הביתה ויחכה למ.צ שיקחו אותי,ומקווה משם כבר לצאת מהצבא כי אין לי זמן לרדיפות האלה.כי שכבן אדם בא עם מוטיבציה לשרת,והם מוציאים לו את הדם מהוורידים גורמים לו להרגיש קטן ואפס,הם לא שווים שבוע של שירות שאני אתן בשבילהם.דבר אחד יש לי להגיד-צה"ל,בושה וחרפה.באמת שהתאכזבתי קשות מהמערכת,לא היתיי מסוגל לעלות על המדים ולהתגאות,ההפך,הרגשתי תחושת הקאה שהמדים עלי.תגידו מה שאתם רוצים...צהל זה חבורה של Zונות.
