ממש אין סיבה ליאוש !!! ../images/Emo39.gif
נראה לי שמה שמייאש אותך הוא לא ההקשבה לעצמך, אלא הלחץ החברתי סביבך, וחבל. את נותנת יותר מדי מקום לאנשים אחרים, ופחות מדי לבחירות הפנימיות שלך. כל אחד מאיתנו מוצא בזמן ובמקום שלו אנשים שמתאימים לו, והם באמת מגיעים בזמן שהוא מוכן אליהם, אם הוא מקשיב לעצמו. אם תשימי לב, הרבה מהאנשים סביבך התפשרו על הזוגיות שלהם, גם הם בגלל הלחץ הפנימי והחברתי : מה יגידו עלי אם אין לי חבר ? זה אומר שאף אחד לא רוצה אותי ? אוי ואבוי.. ואז מתפשרים, ומחליקים את הבעיות כדי שלא להפרד ולהרגיש לא רצויים ודחויים, למרות שהאדם שאיתם לא ממש מתאים. יש בך משהו שלא מתפשר, ואולי כדאי להקשיב לו קצת יותר, ולתת לו יותר קרדיט. המשהו הפנימי הזה יביא אותך לנקודה הנכונה עם האדם הנכון, אבל לשם כך את צריכה לסמוך עליו, ולא לזלזל בשיפוט שלו. כן, יש תקופות של בנייה אישית שעדיף להיות קצת לבד, מאשר להתפשר ולשנוא את עצמך על הבחירות שלך. במפה שלך, לעיתים את קצת יותר בוגרת, והאנשים סביבך בשנים מסויימות עלולים לא ממש להתאים לך. אולם עם קצת יותר סבלנות, וקצת יותר קבלה עצמית, תיווכחי לדעת שהשד אינו נורא כל כך, וכשהחבר יגיע - הכל יישכח, ואפילו מהר יותר ממה שאת חושבת. בקצור - קצת יותר מקום לעצמך, וקצת פחות לסביבה ממול, ובעיקר - סבלנות..