מיואשת.

Yullen

New member
מיואשת.

אני באמת שכבר לא יודעת מה לעשות.
יש לי בעיה שאני לא מסוגלת להראות רגשות לאנשים.. אפילו לאנשים שהכי הכי קרובים אליי! לדוגמא, לאמא שלי.
פשוט קשה לי.. אני לא יכולה להראות חיבה. כאילו, יש לי סוג של חומה בפנים נגד זה שאני פשוט לא מסוגלת לעבור אותה.
וזה לא שזה פתאום התחיל, תמיד הייתי ככה. ומאוד מאוד קשה לי כשאני בזוגיות עם מישהו, כי אני לא יכולה להראות לו מה אני מרגישה.
ובגלל זה כל האנשים שמכירים אותי תמיד קראו לי 'מלכת קרח' או משהו בסגנון. זה לא שאין לי רגשות, יש לי! אני פשוט לא יכולה לעבור את החומה
בפנים בכדי שהוכל להראות אותם.. במילים, התנהגות, שפת גוף.. משהו לפחות! וממש ממש קשה לי עם זה.
הייתי כמה פעמים אצל פסיכולוגים שונים ופסיכיאטר (גם בגלל בעיה אחרת..) ופשוט, זה נראה שהם לא מבינים אותי או פשוט לא יכולים לעזור לי..
מה אני צריכה לעשות?
 

גרא.

New member
Yullen,מאד יתכן שאת חסומה רגשית כלפי פנים

וכלפי חוץ מסיבותייך שלך,כנראה על רקע טראומות ילדות ואישיות אינטרווטית המאפיינת אותך.
אבל יתכן גם שיש לך חסך מצטבר במיומנויות תקשורת כך שאינך יודעת איך לתקשר עם אנשים,
איך להקשיב,איך להעביר מסר,איך לבטא את מחשבותייך ורגשותייך.וכפי שאת מתארת יש סוג
של חומה בלתי עבירה.אמנם היית כמה פעמים אצל פסיכולוגים בטיפול שלא עלה יפה ויצאת
בתחושה שלא מבינים אותך או שאי אפשר לעזור לך,אבל הכשלונות האלה לא צריכים לסתום
את הגולל לאפשרות של מטפל אחר או שיטת טיפול אחרת שתוכל לקעקע יחד איתך את החומה.
טנטיבית,נראה לי כי כדאי לך ללכת לשני כיוונים.האחד,להתנסות בטיפול שלעיתים מאד מצליח
בנסיבות כאלה,הכוונה להיפנוזה.והשני כיוון אחר לגמרי,השתתפות בסדנת טיפול קבוצתי
המתמקדת באימון לרגישות לזולת ובמיומנויות תקשורת.קבוצה כזו אינה רק קבוצת למידה,אלא
ובעיקר מהווה שדה התנסויות בתקשורת בינאישית.בשתוף מחשבות ורגשות,בהקשבה לאחר,
מתן וקבלת משוב.זה כולל גם התנסות בתקשורת לא מילולית,כשפת גוף.לעיתים כאשר סף
הרגישות לקליטה והבעת רגשות שהוא מאד גבוה וחוסם כל אפשרות להגיב פנימה וחוצה,נשבר
נוכח טראומה קשה בלתי צפוייה.אלא שזו אינה המלצה כמובן לסוג של טיפול.אלא התייחסות
למצבי חיים.
 
למעלה