מיואשת..

[שיר י1]

מיואשת..

אני לא יודעת מה לעשות יותר.. מזה כמה חודשים שנהייתי בולמית.. כל חיי הרגשתי מלאה, אבל בתקופה האחרונה המצב הנפשי שלי התדרדר .. אני שונאת את עצמי מיום ליום .. בחודשים האחרונים יש לי כל הזמן התקפי בולמוסים אני פשוט אוכלת מלא וזה לא קשור לרעב או משהו.. מרגישה צורך עז לאכול ולאכול ולאכול .. אפילו אוכל שלא מבושל הכל אני מכניסה לגוף ואחרי זה אני מרגישה כ"כ רע ושמנה ומגעילה ואני מנסה לדחוף אצבעות להוציא את הכל ולא הולך לי.. אז קניתי משלשלים ואני משתמשת בהם כל הזמן..ויש ימים שאני גם מרעיבה את עצמי כעונש. לא עוזר לי כמה שאני מנסה להקפיד על אוכל בריא ודיאטטי כשההתקף הזה מגיע פשוט הרגשה שאת אפס לא יכולה להשתלט על עצמך.. וכל הזמן אני בוכה קשה לי .. אני כבר לא נהנית מאוכל כי אחרי זה מיד אני מנסה לשרוף הכל אני מפחדת להשמין.. מה עושים? אני כבר לא מרגישה שום טעם לחיים..

 

[קולדון]

קודם כל- ברוכה הבאה אלינו

המעגלים של אכילה רגשית, בולמוסים, ולאחריהם עונשים כגון צומות, או לחילופין שימוש במשלשלים, אלו מעגלים הרסניים, שרק מגבירים את השנאה העצמית והיאוש. ההרגשה הזו של איבוד שליטה בהתקף אכילה באמת נחווית מאוד קשה. אני מכירה את זה מעצמי. וזה מה שהכי שכנע אותי בעצם לטפל בעצמי ולהחלים. צריך לעשות סדר בדברים. יש התקפי אכילה שמגיעים בגלל הרגלי אכילה לא מאוזנים, כמו צמצומים והרעבות. הגוף, שמקבל אוכל לאחר זמן ארוך שנמנע ממנו אוכל, מגיב כמו בזמן מלחמה, וגורם לך לאכול ולאכול ולאכול, מתוך ידיעה שכנראה ההרעבה הזו תחזור. זה לדעתי כמעט 50% מהעניין, לסדר את האכילה, לא לצמצם. להרגיל את הגוף לאכול כל כמה שעות ולא בהפרשים גדולים מידי. והכוונה לא בהכרח לאכול יותר, אלא לאכול יותר מסודר כדי שהגוף יתרגל שוב להביע רעב (אמיתי!) ולהרגיש שובע (אמיתי! לא התפוצצות.) זה תהליך שהכי טוב לעשות עם תמיכה של איש מקצוע. יש דיאטנים מומחים להפרעות אכילה והם בניגוד לדיאטנים רגילים גם עובדים איתך על החלק הנפשי, על הקושי והחרדה שעולים בעקבות האכילה. גם איש מקצוע יוכל להבהיר לך אם באמת מה שנחווה אצלך כבולמוס, הוא בולמוס, או שהוא בולמוס בעיניים חולות. בהקצנה מכוונת- לא לאכול כל היום ואז לאכול חצי מלפפון, זה לא בולמוס. אפילו אם בחורה חולה ביור תרגיש שזה איבוד שליטה. רצוי שאיש מקצוע יאבחן באמת מה המצב. כאן בפורום אסור לפרט מאכלים ותפריטים אז גם אי אפשר ממש לאבחן. בנוסף, מעבר לפתרון של הסמפטומים (במקרה שלך-בולמוסים, ושימוש במשלשלים) צריך לתת מענה נפשי למצוקה שבכלל הובילה אותך למצבים האלו. ואז זה רצוי לעשות שוב, גם בעזרת איש מקצוע מומחה להפרעות אכילה, פסיכולוגי או פסיכאטרי (כל מקרה לגופו..) כתבת שהמצב הנפשי התדרדר. מה קרה? מה השתנה?

 

[שיר י1]

היי..

אני הולכת לדיאטנית שמביאה לי תפריט מסודר, ואני מוכרחה לציין שאני מקפידה מאוד על תזונה בריאה אבל משהו מתפקשש לי.. אני לא יודעת מאיפה מגיע הצורך הנוראי הזה לאכול ורק לאכול בלי שליטה על עצמי.. איפה אני יכולה למצוא אנשים כאלו כמו שאמרת שיעזרו לי? ובקשר לדרדור במצב הנפשי - זה בגלל שאני שונאת את הגוף שלי ולא מצליחה לרדת במשקל, ומההתקף להתקף זה רק מחמיר אני מרגישה ממש שמנה כבר אני נגעלת מעצמי

 

[פרפר בתוך אגרוף]

שיר

לאכילה מסודרת ומאורגנת יש צד פיזי, טכני, ויש צד רגשי. המצב הרגשי שלנו משפיע על צורת האכילה וקשור אליה. בהפרעות אכילה, החולה מספרת דרך צורת האכילה שלה על המצוקה שיש לה בפנים, או מנסה להשתיק את המצוקה שיש לה בפנים דרך אוכל והתעסקות באוכל. את מזדהה עם המשפטים האלו? מצליחה להתחבר לתיאור הזה? והאם סיפרת לדיאטנית שלך על ההתקפים?