מיואשת...
כל כך הרבה רובץ לי על הלב. נשואה כמעט 20 שנה, מכירים יותר מ25 שנה. כשהתחתנו הייתה אהבה גדולה, אבל כנראה לא ידענו לשמר אותה. השחיקה, הקשיים בחיים, הויכוחים, המשפחות המתערבות... אני מאוד מעריכה אותו, אבל אני לא בטוחה שאני אוהבת אותו עוד. לפני כמה שנים אחרי משבר, לא חיפשתי, אבל מצאתי ניחומים אצל גבר אחר. הייתה שם אהבה גדולה, שנינו מצאנו ניחומים זה אצל זו. הוא התגרש, לא בגללי אבל נפרדנו, כי ידענו שזה יגרום לגירושין שלי- ולא רציתי בזה. אחד הדברים הכי קשים שחוויתי בחיי. לפני כמה חודשים, אחרי התכתבות של מס חודשים עם גבר נוסף, נפגשנו, מצאנו מזור לקשיים זה אצל זו. הוא העריץ ואהב אותי, כמו שכבר שכחתי איך. בעקבות קשיים נפשיים שהוא חווה הוא ביקש להיפרד. חשבתי שאני חזקה, שאני אוכל לעבור את זה. אבל אחרי פגישה חברית איתו, גיליתי כמה שהוא חסר לי, ומאז אני לא מוצאת מנוחה לנפשי. איך אפשר להשקיט את הנפש? בבקשה תהיו עניינים ולא שיפוטיים.
כל כך הרבה רובץ לי על הלב. נשואה כמעט 20 שנה, מכירים יותר מ25 שנה. כשהתחתנו הייתה אהבה גדולה, אבל כנראה לא ידענו לשמר אותה. השחיקה, הקשיים בחיים, הויכוחים, המשפחות המתערבות... אני מאוד מעריכה אותו, אבל אני לא בטוחה שאני אוהבת אותו עוד. לפני כמה שנים אחרי משבר, לא חיפשתי, אבל מצאתי ניחומים אצל גבר אחר. הייתה שם אהבה גדולה, שנינו מצאנו ניחומים זה אצל זו. הוא התגרש, לא בגללי אבל נפרדנו, כי ידענו שזה יגרום לגירושין שלי- ולא רציתי בזה. אחד הדברים הכי קשים שחוויתי בחיי. לפני כמה חודשים, אחרי התכתבות של מס חודשים עם גבר נוסף, נפגשנו, מצאנו מזור לקשיים זה אצל זו. הוא העריץ ואהב אותי, כמו שכבר שכחתי איך. בעקבות קשיים נפשיים שהוא חווה הוא ביקש להיפרד. חשבתי שאני חזקה, שאני אוכל לעבור את זה. אבל אחרי פגישה חברית איתו, גיליתי כמה שהוא חסר לי, ומאז אני לא מוצאת מנוחה לנפשי. איך אפשר להשקיט את הנפש? בבקשה תהיו עניינים ולא שיפוטיים.
