Traped In A Box
New member
מיאמי – פרק 2
פיונה מחנה מכונית ליד בית. פיונה: "זהו טומי אתה יכול ללכת עכשיו." טומי: "אבל יש עוד חצי שעה! את צריכה להיות איתי, לשחק איתי, להאכיל אותי... להצחיק אותי..." פיונה מתעצבנת: "אוף די כבר! לך תמצא לך חברים לשחק איתם! אני צריכה ללכת יש לי פגישה חשובה עכשיו!" טומי:" בסדר בסדר... תירגעי... זה פלא שלא הרגת אותי בעזרת המכונית אז לפחות אל תהרגי אותי עם הצעקות שלך...". פיונה: "יש לי רשיון כבר שבוע וחצי, יא חוצפן !" טומי: "אדיוט מי שנתן לך אותו...". פיונה: "מיסטר שוט הוא באמת אדיוט". מחייכת. שון בחנות הפרחים שבבעלותה, מזילה דמעה. הרברט נכנס לחנות. הרברט: "שוני שלי, מה קרה לך? את בסדר? מה קרה?" שון: "אני לא יודעת... אני מצטערת אסור לך לראות אותי ככה..." הרברט: "אל תדאגי לי... אני ראיתי אותך במצבים הרבה יותר אינטימיים ושרדתי..." שון: "אוף כבר עם ההומור שלך הזה... אתה לא רואה שאני במשבר כאן?" הרברט: "כן אני יודע.. סליחה. אז תגידי לי. מה עשה לך את זה?" שון: "עדיף שאני לא אדבר על זה איתך אבל... לי ולג'ון יש קצת בעיות." הרברט: "הג'ון הזה... אם אני אראה אותו שוב..מה? הוא פגע בך?" שון: "לא אל תדאג באמת שאני אהיה בסדר. איפה טומי? הבייביסיטר כבר החזירה אותו?" הרברט: "הוא אמור להיות בבית בעוד חצי שעה. אני עוד מעט אלך הבייתה לקבל אותו." שון: "יופי. אתה יודע.. מאז שאני ואתה נפרדנו.. לטומי יש מצבי רוח מוזרים. לפחות מצאנו לו בייביסיטרית נורמלית וטובה שתשקם אותו." הרברט: "כן. ואני רוצה שתדעי שלמרות שהוא גר אצלי, בבית הישן שלנו, את תמיד יכולה לבוא לראות אותו... ואותי..." שון: "בבקשה אל תעשה לי את זה... אתה יודע כמה קשה לי לחיות בבית אחר מטומי שלנו, אבל אני מקווה שאתה לא שומר לי טינה על המשבר וההתמכרות למשככי כאבים שהייתה לי. כי עכשיו הכל נגמר."? הרברט מלטף אותה ואמור: "אני יודע. אני יודע. זה יהיה בסדר. אנחנו נמצא דרך להחזיר לך את זכויות האמהות על הבן שלנו." פתיחה במשרד של לורה ג'ון נכנס ומכריז: "זהו זה. אני ושון נפרדנו. זה סופי." מתחיל ללטף את לורה. לורה: "די כבר אני לא יכולה יותר ככה. באמת נפרדתם או שזה עוד ריב?" ג'ון: "נפרדנו. זהו. אני הבנתי שאת כל מה שאני צריך וזרקתי אותה כמו מעריב לנוער ישן." לורה: "באמת? ואיך היא הגיבה? אני לא מאמינה, איך עשית לה את זה?!" ג'ון: "אל תדאגי לה. אני בטוח שהיא תחזור להרברט שמרברט שלה והיא תהיה בסדר גמור". לורה: "וואו. אני חייבת להתקשר אליה לשמוע מה שלומה...". לורה מרימה את הטלפון מחייגת ואז ג'ון מוריד את ידה מהטלפון ומנתק. לורה: "מה אתה עושה?!" ג'ון: "תדברי איתה אחר כך. לנו יש כאן עבודה לעשות...". מתחיל לנשק אותה. לורה: "די, כבר אמרתי לך שאנחנו לא יכולים..." ג'ון: "אבל נפרדתי ממנה... עכשיו זה רק את ואני.. בייבי." לורה: "אני לא מאמינה שאני עושה את זה...". מנשקת אותו בחזרה.\ לורה: "אתה בטוח שנפרדתם?". ג'ון: "אהה כן. " לורה: "לגמרי לגמרי?" ג'ון: "בואי אני אראה לך מה זה לגמרי לגמרי....". הם מתעלסים. שון נכנסת למשרד של ואן שוט. ואן שוט: "שוני'לה שלי... מה שלומך? שון: "לא בסדר. בכלל לא בסדר, אבא". ואן שוט: "אוי בואי הנה". מחבק אותה. "מה קרה, תספרי לי." שון: "אני לא יודעת מה קורה איתי. ג'ון ואני לא מסתדרים." ואן שוט: "מה הוא עשה לך עכשיו?". שון: "לא הוא לא עשה כלום אבא... אני אני חושבת אולי אני לא צריכה להיות איתו." ואן שוט: "ככה עדיף.". שון: "אבל אבא... הוא אוהב אותי! והוא לעולם לא יפרד ממני... אבל אני חייבת לתת את עצמי אליו". ואן שוט: "תעשי את זה רק אם את באמת סומכת עליו". שון: "אני יודעת.. אחרי האונס שעברתי.. וההתמכרות לכדורים... אני לא יודעת אם כדאי לעשות את זה שוב. אני מפחדת." ואן שוט: "את חושבת שג'ון יאנוס אותה גם?!" שון: "לא! מה פתאום?! פשוט אני פוחדת להיזכר איך זה כשאני אעשה את זה איתו....". ואן שוט: "אוי חמודה... אני ממש מצטער שאני לא יכול להישאר איתך אבל יש לי פגישה חשובה. אז נדבר פעם אחרת. טוב סוויטי?" שון: "טוב. ביי אבא." שון יוצאת מהמשרד ורואים את ואן שוט ממשיך לשבת שם. פרסומות! במשרד של ואן שוט. פיונה נכנסת . ואן שוט: "אוו שלום לך אני ציפיתי לבואך." פיונה: "שלום." ואן שוט: "אל תעמדי ככה, בואי שבי... את אורחת כבוד! רוצה לשתות משהו? מרתה!~ בואי תציעי לנערה הנחמדה משהו לשתות." מרתה המשרתת מוזגת תה לשניהם. פיונה: "אז מה אתה רוצה שאני אעשה, מר שוט?" ואן שוט: "מרתה, זה מספיק, את יכולה להשאיר אותנו לבד עכשיו." מרתה הולכת. ואן שוט: "ובכן... אני רוצה להשתמש בשירותיך.. לא בשבילי כמובן. זה בשביל חבר." פיונה: "אני מבינה. והתשלום הוא הרשיון שאירגנת לי. נכון? ו... הוא חוקי, נכון?" ואן שוט: "אה... נראה לי שאת יכולה להסתפק בכך שאני מתחייב שהוא ישאר אצלך..." פיונה באי סיפוק אומרת: "אוקי..." ואן שוט: "ובכן... היום בערב מתאים לך?" פיונה: "כן." ואן שוט: "איטס א-דיל!" בחנות הפרחים של שון ג'ון נכנס. ג'ון: "שלום אהובתי! איך את מרגישה?" שון: "איפה היית כל היום? אני חיפשתי אותך". ג'ון: "אני מצטער... אני... היה לנו לחץ אטומי במקדונלד'ס... נשפך כל הצ'יפס והשמן הרותח... את יודעת איך זה בטח..." שון: "די כבר! למה כולם עושים היום צחוק ממני?!" ג'ון: "מה? מי עשה ממך צחוק? אני מאוד מצטער, פשוט אני במצב רוח טוב במיוחד." שון: "כן? למה מה קרה? מישהו הולך להתחתן?" ג'ון: "כן. עכשיו רק נשאר שאת תגידי "כן"." ג'ון רוקע על ברכיו , מוציא מכיסו טבעת ושואל את שון: "התתחתני איתי?" סוף הפרק השני!! תגובות ושאלות בבקשה!
פיונה מחנה מכונית ליד בית. פיונה: "זהו טומי אתה יכול ללכת עכשיו." טומי: "אבל יש עוד חצי שעה! את צריכה להיות איתי, לשחק איתי, להאכיל אותי... להצחיק אותי..." פיונה מתעצבנת: "אוף די כבר! לך תמצא לך חברים לשחק איתם! אני צריכה ללכת יש לי פגישה חשובה עכשיו!" טומי:" בסדר בסדר... תירגעי... זה פלא שלא הרגת אותי בעזרת המכונית אז לפחות אל תהרגי אותי עם הצעקות שלך...". פיונה: "יש לי רשיון כבר שבוע וחצי, יא חוצפן !" טומי: "אדיוט מי שנתן לך אותו...". פיונה: "מיסטר שוט הוא באמת אדיוט". מחייכת. שון בחנות הפרחים שבבעלותה, מזילה דמעה. הרברט נכנס לחנות. הרברט: "שוני שלי, מה קרה לך? את בסדר? מה קרה?" שון: "אני לא יודעת... אני מצטערת אסור לך לראות אותי ככה..." הרברט: "אל תדאגי לי... אני ראיתי אותך במצבים הרבה יותר אינטימיים ושרדתי..." שון: "אוף כבר עם ההומור שלך הזה... אתה לא רואה שאני במשבר כאן?" הרברט: "כן אני יודע.. סליחה. אז תגידי לי. מה עשה לך את זה?" שון: "עדיף שאני לא אדבר על זה איתך אבל... לי ולג'ון יש קצת בעיות." הרברט: "הג'ון הזה... אם אני אראה אותו שוב..מה? הוא פגע בך?" שון: "לא אל תדאג באמת שאני אהיה בסדר. איפה טומי? הבייביסיטר כבר החזירה אותו?" הרברט: "הוא אמור להיות בבית בעוד חצי שעה. אני עוד מעט אלך הבייתה לקבל אותו." שון: "יופי. אתה יודע.. מאז שאני ואתה נפרדנו.. לטומי יש מצבי רוח מוזרים. לפחות מצאנו לו בייביסיטרית נורמלית וטובה שתשקם אותו." הרברט: "כן. ואני רוצה שתדעי שלמרות שהוא גר אצלי, בבית הישן שלנו, את תמיד יכולה לבוא לראות אותו... ואותי..." שון: "בבקשה אל תעשה לי את זה... אתה יודע כמה קשה לי לחיות בבית אחר מטומי שלנו, אבל אני מקווה שאתה לא שומר לי טינה על המשבר וההתמכרות למשככי כאבים שהייתה לי. כי עכשיו הכל נגמר."? הרברט מלטף אותה ואמור: "אני יודע. אני יודע. זה יהיה בסדר. אנחנו נמצא דרך להחזיר לך את זכויות האמהות על הבן שלנו." פתיחה במשרד של לורה ג'ון נכנס ומכריז: "זהו זה. אני ושון נפרדנו. זה סופי." מתחיל ללטף את לורה. לורה: "די כבר אני לא יכולה יותר ככה. באמת נפרדתם או שזה עוד ריב?" ג'ון: "נפרדנו. זהו. אני הבנתי שאת כל מה שאני צריך וזרקתי אותה כמו מעריב לנוער ישן." לורה: "באמת? ואיך היא הגיבה? אני לא מאמינה, איך עשית לה את זה?!" ג'ון: "אל תדאגי לה. אני בטוח שהיא תחזור להרברט שמרברט שלה והיא תהיה בסדר גמור". לורה: "וואו. אני חייבת להתקשר אליה לשמוע מה שלומה...". לורה מרימה את הטלפון מחייגת ואז ג'ון מוריד את ידה מהטלפון ומנתק. לורה: "מה אתה עושה?!" ג'ון: "תדברי איתה אחר כך. לנו יש כאן עבודה לעשות...". מתחיל לנשק אותה. לורה: "די, כבר אמרתי לך שאנחנו לא יכולים..." ג'ון: "אבל נפרדתי ממנה... עכשיו זה רק את ואני.. בייבי." לורה: "אני לא מאמינה שאני עושה את זה...". מנשקת אותו בחזרה.\ לורה: "אתה בטוח שנפרדתם?". ג'ון: "אהה כן. " לורה: "לגמרי לגמרי?" ג'ון: "בואי אני אראה לך מה זה לגמרי לגמרי....". הם מתעלסים. שון נכנסת למשרד של ואן שוט. ואן שוט: "שוני'לה שלי... מה שלומך? שון: "לא בסדר. בכלל לא בסדר, אבא". ואן שוט: "אוי בואי הנה". מחבק אותה. "מה קרה, תספרי לי." שון: "אני לא יודעת מה קורה איתי. ג'ון ואני לא מסתדרים." ואן שוט: "מה הוא עשה לך עכשיו?". שון: "לא הוא לא עשה כלום אבא... אני אני חושבת אולי אני לא צריכה להיות איתו." ואן שוט: "ככה עדיף.". שון: "אבל אבא... הוא אוהב אותי! והוא לעולם לא יפרד ממני... אבל אני חייבת לתת את עצמי אליו". ואן שוט: "תעשי את זה רק אם את באמת סומכת עליו". שון: "אני יודעת.. אחרי האונס שעברתי.. וההתמכרות לכדורים... אני לא יודעת אם כדאי לעשות את זה שוב. אני מפחדת." ואן שוט: "את חושבת שג'ון יאנוס אותה גם?!" שון: "לא! מה פתאום?! פשוט אני פוחדת להיזכר איך זה כשאני אעשה את זה איתו....". ואן שוט: "אוי חמודה... אני ממש מצטער שאני לא יכול להישאר איתך אבל יש לי פגישה חשובה. אז נדבר פעם אחרת. טוב סוויטי?" שון: "טוב. ביי אבא." שון יוצאת מהמשרד ורואים את ואן שוט ממשיך לשבת שם. פרסומות! במשרד של ואן שוט. פיונה נכנסת . ואן שוט: "אוו שלום לך אני ציפיתי לבואך." פיונה: "שלום." ואן שוט: "אל תעמדי ככה, בואי שבי... את אורחת כבוד! רוצה לשתות משהו? מרתה!~ בואי תציעי לנערה הנחמדה משהו לשתות." מרתה המשרתת מוזגת תה לשניהם. פיונה: "אז מה אתה רוצה שאני אעשה, מר שוט?" ואן שוט: "מרתה, זה מספיק, את יכולה להשאיר אותנו לבד עכשיו." מרתה הולכת. ואן שוט: "ובכן... אני רוצה להשתמש בשירותיך.. לא בשבילי כמובן. זה בשביל חבר." פיונה: "אני מבינה. והתשלום הוא הרשיון שאירגנת לי. נכון? ו... הוא חוקי, נכון?" ואן שוט: "אה... נראה לי שאת יכולה להסתפק בכך שאני מתחייב שהוא ישאר אצלך..." פיונה באי סיפוק אומרת: "אוקי..." ואן שוט: "ובכן... היום בערב מתאים לך?" פיונה: "כן." ואן שוט: "איטס א-דיל!" בחנות הפרחים של שון ג'ון נכנס. ג'ון: "שלום אהובתי! איך את מרגישה?" שון: "איפה היית כל היום? אני חיפשתי אותך". ג'ון: "אני מצטער... אני... היה לנו לחץ אטומי במקדונלד'ס... נשפך כל הצ'יפס והשמן הרותח... את יודעת איך זה בטח..." שון: "די כבר! למה כולם עושים היום צחוק ממני?!" ג'ון: "מה? מי עשה ממך צחוק? אני מאוד מצטער, פשוט אני במצב רוח טוב במיוחד." שון: "כן? למה מה קרה? מישהו הולך להתחתן?" ג'ון: "כן. עכשיו רק נשאר שאת תגידי "כן"." ג'ון רוקע על ברכיו , מוציא מכיסו טבעת ושואל את שון: "התתחתני איתי?" סוף הפרק השני!! תגובות ושאלות בבקשה!
