מיאמי - פרק 1

Traped In A Box

New member
מיאמי - פרק 1

פרק 1 לורה (אישה צעירה ויפה בשנות העשרים לחייה, שיער שחור) אומרת למנקה במקום העבודה בו היא נמצאת:"אוף אני לא יכולה יותר! אולי תעשה משהו טוב פעם אחת? הסיבה היחידה שאני לא מפטרת אותך פה ועכשיו היא שון ואני לא צריכה להסביר לך למה, נכון?! אז תיקח את הרגליים שלך ולך לנקות את השירותים! מיד!!". האיש הלך. באחד המשרדים באותו בניין......... רואים גבר ואישה מתנשקים בטירוף, והוא אומר לה: "סוף כל סוף אנחנו יכולים לעשות את זה! חיכיתי כל כך הרבה זמן...." היא עונה לו: "כן, ג'ון, אני יועת כמה חיכית לזה... אבל אתה יודע אסור לי...." הגבר עונה: "בחייך, מה בגלל לורה? הרברט ימצא מקום עבודה אחר אני מבטיח לך.... בחייך שון...".. שון עוצרת את ג'ון ומורידה את הידיים שלו ממנה.... הוא שואל אותה: "למה הפסקת?", "אנחנו לא יכולים.... אתה יודע מה זה יעשה לאחותי..." היא עונה לו. "אני לא יכול להמשיך ככה!" הוא מרים אות קולו וזורק חפץ שהיה בחדר על הריצפה..ויוצא בסערה מהחדר. קלואז שוט על הפנים של שון הבחורה..... הרברט המנקה מנקה במסדרון וג'ון עובר דרכו ומתחיל לצעוק עליו: "למה אתה עושה לי את זה?! למה?! שון לא תרצה אותך בחיים... היא נחמדה אליך ואתה מנצל אותה יא חתיכת אפס!", "אני לא עושה כלום... אם היא לא רוצה אותי בחיים שלה רק שתגיד! אבל זאת לא ההחלטה שלך!". "אתה יודע שהסיבה היחידה שהיא עושה את זה בגלל טומי! הילד שלכם חשוב לה מיותר כל דבר בעולם ואתה מנצל את זה!". ג'ון מתפרץ עליו. "טוב, אני שמעתי מספיק" אומר הרברט. "שלום!". שניהם אומרים בו זמנית. בחוף במיאמי....... בחורה בביקיני ממש שווה עם שיער חום חלק... שדי...(טוב נסחפתי). הולכת על החוף פתאום ילד קטן רץ אליה "רגע, תחכי לי!" הוא אומר. "תסתום את הפה שלך טומי", היא אומרת. אני לא יכולה לשמוע אותך יותר... נמאסת עליי מספיק אני צריכה לשמור עליך חמש שעות ביום תן לי להינות כאן בשקט...". "אבל פיונה (מושפע משרק), אמא שלי אמרה ש...", "אוי כבר אמא שלך... מה יש לה, היא לא יכולה לשלוח אותך לגן כמו ילד נורמלי?". "אל תדברי ככה על אמא שלי". הוא אומר. "טוב אני הולכת לקנות גלידה, רוצה?" והם הולכים. במשרד של לורה לורה יושבת ועושה חשבונות... ג'ון מתפרץ למשרד. ג'ון: "אני לא יודע מה לעשות עם האחות הזאת שלך!" לורה: "היי! היי! מה אתה מתפרץ הנה ככה? אתה יודע שאסור שיראו אותך בא אליי יותר מדיי...." ג'ון: "בסדר ,בסדר, אבל אני פשוט לא מצליח איתה. כל דבר שאני עושה לא טוב מספיק בשבילה." לורה: "אם באת הנה כדי להתלונן על אחותי אתה יכול כבר עכשיו ללכת..." ג'ון: אל תדאגי, באתי הנה גם למטרות אחרות...". הוא מתחיל לנשק אותה... לורה: עוצרת אותו ואומרת: "די אנחנו לא יכולים... "די נו גם את עכשיו?" ג'ון רוטן. לורה: "אני לא יכולה לעשות את זה לאחות שלי! אתה לא מבין?" ג'ון: "אבל גם ככה היינו ביחד, את ואני, לפני שהסיפור שלי עם שון התחיל בכלל..אז למה.." לורה קוטעת אותו: "וגם על זה אני מתחרטת." ג'ון: "את מתחרטת על היחסים שלנו?!" לורה: "לא ... אבל אני מתחרטת שלא סיפרתי לשון עליהם כבר מההתחלה... עכשיו זה רק יהיה קשה..." ג'ון: "לא נורא. זה לא שעשינו משהו מאז שהתחלתי לצאת איתה..." לורה: "לא עשינו?".... הרברט נכנס למשרד אחר במפעל ויושב שם איש מבוגר. הרברט: "כמה זמן אני יכול לסבול את זה? תגיד לי...." האיש: "מה כבר קרה?" הרברט: "תראה... ואן-שוט... הבנות שלך פשוט לא מפסיקות להפתיע אותי". ואן שוט: "מי? שון? תגיד... היא עדיין עם הבחור הזה מהמקדונלד'ס?...החנון הזה?" הרברט: "חנון? איזה חנון.... הוא התחיל לצעוק עליי מקודם במסדרון... ולורה.. אל תשאל..." ואן שוט: "מה לורה שלי עשתה? היא ילדה טובה... אני יכול להגיד לך את זה בביטחון מלא.. היא יכולה לעשות לפעמים קצת שטויות כשהאגו שלה מתפרץ... אתה יודע איך היא...". הרברט: "כן אני יודע ועוד איך.... אז.... איך מתקדם ה-"עניין".? כבר קיבלת תשובה?" ואן שוט: "אני עובד על זה. דיברתי אתמול עם איזו בחורה צעירה.. אולי היא תעזור לך." הרברט: "אני מאוד מקווה".
 

Traped In A Box

New member
מיאמי - פרק 2

פרק 2 פיונה מחנה מכונית ליד בית. פיונה: "זהו טומי אתה יכול ללכת עכשיו." טומי: "אבל יש עוד חצי שעה! את צריכה להיות איתי, לשחק איתי, להאכיל אותי... להצחיק אותי..." פיונה מתעצבנת: "אוף די כבר! לך תמצא לך חברים לשחק איתם! אני צריכה ללכת יש לי פגישה חשובה עכשיו!" טומי:" בסדר בסדר... תירגעי... זה פלא שלא הרגת אותי בעזרת המכונית אז לפחות אל תהרגי אותי עם הצעקות שלך...". פיונה: "יש לי רשיון כבר שבוע וחצי, יא חוצפן !" טומי: "אדיוט מי שנתן לך אותו...". פיונה: "מיסטר שוט הוא באמת אדיוט". מחייכת. שון בחנות הפרחים שבבעלותה, מזילה דמעה. הרברט נכנס לחנות. הרברט: "שוני שלי, מה קרה לך? את בסדר? מה קרה?" שון: "אני לא יודעת... אני מצטערת אסור לך לראות אותי ככה..." הרברט: "אל תדאגי לי... אני ראיתי אותך במצבים הרבה יותר אינטימיים ושרדתי..." שון: "אוף כבר עם ההומור שלך הזה... אתה לא רואה שאני במשבר כאן?" הרברט: "כן אני יודע.. סליחה. אז תגידי לי. מה עשה לך את זה?" שון: "עדיף שאני לא אדבר על זה איתך אבל... לי ולג'ון יש קצת בעיות." הרברט: "הג'ון הזה... אם אני אראה אותו שוב..מה? הוא פגע בך?" שון: "לא אל תדאג באמת שאני אהיה בסדר. איפה טומי? הבייביסיטר כבר החזירה אותו?" הרברט: "הוא אמור להיות בבית בעוד חצי שעה. אני עוד מעט אלך הבייתה לקבל אותו." שון: "יופי. אתה יודע.. מאז שאני ואתה נפרדנו.. לטומי יש מצבי רוח מוזרים. לפחות מצאנו לו בייביסיטרית נורמלית וטובה שתשקם אותו." הרברט: "כן. ואני רוצה שתדעי שלמרות שהוא גר אצלי, בבית הישן שלנו, את תמיד יכולה לבוא לראות אותו... ואותי..." שון: "בבקשה אל תעשה לי את זה... אתה יודע כמה קשה לי לחיות בבית אחר מטומי שלנו, אבל אני מקווה שאתה לא שומר לי טינה על המשבר וההתמכרות למשככי כאבים שהייתה לי. כי עכשיו הכל נגמר."? הרברט מלטף אותה ואמור: "אני יודע. אני יודע. זה יהיה בסדר. אנחנו נמצא דרך להחזיר לך את זכויות האמהות על הבן שלנו." פתיחה במשרד של לורה ג'ון נכנס ומכריז: "זהו זה. אני ושון נפרדנו. זה סופי." מתחיל ללטף את לורה. לורה: "די כבר אני לא יכולה יותר ככה. באמת נפרדתם או שזה עוד ריב?" ג'ון: "נפרדנו. זהו. אני הבנתי שאת כל מה שאני צריך וזרקתי אותה כמו מעריב לנוער ישן." לורה: "באמת? ואיך היא הגיבה? אני לא מאמינה, איך עשית לה את זה?!" ג'ון: "אל תדאגי לה. אני בטוח שהיא תחזור להרברט שמרברט שלה והיא תהיה בסדר גמור". לורה: "וואו. אני חייבת להתקשר אליה לשמוע מה שלומה...". לורה מרימה את הטלפון מחייגת ואז ג'ון מוריד את ידה מהטלפון ומנתק. לורה: "מה אתה עושה?!" ג'ון: "תדברי איתה אחר כך. לנו יש כאן עבודה לעשות...". מתחיל לנשק אותה. לורה: "די, כבר אמרתי לך שאנחנו לא יכולים..." ג'ון: "אבל נפרדתי ממנה... עכשיו זה רק את ואני.. בייבי." לורה: "אני לא מאמינה שאני עושה את זה...". מנשקת אותו בחזרה.\ לורה: "אתה בטוח שנפרדתם?". ג'ון: "אהה כן. " לורה: "לגמרי לגמרי?" ג'ון: "בואי אני אראה לך מה זה לגמרי לגמרי....". הם מתעלסים. שון נכנסת למשרד של ואן שוט. ואן שוט: "שוני'לה שלי... מה שלומך? שון: "לא בסדר. בכלל לא בסדר, אבא". ואן שוט: "אוי בואי הנה". מחבק אותה. "מה קרה, תספרי לי." שון: "אני לא יודעת מה קורה איתי. ג'ון ואני לא מסתדרים." ואן שוט: "מה הוא עשה לך עכשיו?". שון: "לא הוא לא עשה כלום אבא... אני אני חושבת אולי אני לא צריכה להיות איתו." ואן שוט: "ככה עדיף.". שון: "אבל אבא... הוא אוהב אותי! והוא לעולם לא יפרד ממני... אבל אני חייבת לתת את עצמי אליו". ואן שוט: "תעשי את זה רק אם את באמת סומכת עליו". שון: "אני יודעת.. אחרי האונס שעברתי.. וההתמכרות לכדורים... אני לא יודעת אם כדאי לעשות את זה שוב. אני מפחדת." ואן שוט: "את חושבת שג'ון יאנוס אותה גם?!" שון: "לא! מה פתאום?! פשוט אני פוחדת להיזכר איך זה כשאני אעשה את זה איתו....". ואן שוט: "אוי חמודה... אני ממש מצטער שאני לא יכול להישאר איתך אבל יש לי פגישה חשובה. אז נדבר פעם אחרת. טוב סוויטי?" שון: "טוב. ביי אבא." שון יוצאת מהמשרד ורואים את ואן שוט ממשיך לשבת שם. פרסומות! במשרד של ואן שוט. פיונה נכנסת . ואן שוט: "אוו שלום לך אני ציפיתי לבואך." פיונה: "שלום." ואן שוט: "אל תעמדי ככה, בואי שבי... את אורחת כבוד! רוצה לשתות משהו? מרתה!~ בואי תציעי לנערה הנחמדה משהו לשתות." מרתה המשרתת מוזגת תה לשניהם. פיונה: "אז מה אתה רוצה שאני אעשה, מר שוט?" ואן שוט: "מרתה, זה מספיק, את יכולה להשאיר אותנו לבד עכשיו." מרתה הולכת. ואן שוט: "ובכן... אני רוצה להשתמש בשירותיך.. לא בשבילי כמובן. זה בשביל חבר." פיונה: "אני מבינה. והתשלום הוא הרשיון שאירגנת לי. נכון? ו... הוא חוקי, נכון?" ואן שוט: "אה... נראה לי שאת יכולה להסתפק בכך שאני מתחייב שהוא ישאר אצלך..." פיונה באי סיפוק אומרת: "אוקי..." ואן שוט: "ובכן... היום בערב מתאים לך?" פיונה: "כן." ואן שוט: "איטס א-דיל!" בחנות הפרחים של שון ג'ון נכנס. ג'ון: "שלום אהובתי! איך את מרגישה?" שון: "איפה היית כל היום? אני חיפשתי אותך". ג'ון: "אני מצטער... אני... היה לנו לחץ אטומי במקדונלד'ס... נשפך כל הצ'יפס והשמן הרותח... את יודעת איך זה בטח..." שון: "די כבר! למה כולם עושים היום צחוק ממני?!" ג'ון: "מה? מי עשה ממך צחוק? אני מאוד מצטער, פשוט אני במצב רוח טוב במיוחד." שון: "כן? למה מה קרה? מישהו הולך להתחתן?" ג'ון: "כן. עכשיו רק נשאר שאת תגידי "כן"." ג'ון רוקע על ברכיו , מוציא מכיסו טבעת ושואל את שון: "התתחתני איתי?"
 

Traped In A Box

New member
מיאמי – פרק 3 החדש!

הרברט מגיע לביתו ומוצא שם את טומי בנו. הרברט: "טומי, מה אתה עושה כאן בשעה כזאת? איפה הנני שלך?" טומי: "היא הייתה צריכה ללכת". הרברט: "ממש חוסר אחריות מצידה! ובלי להודיע לי?!" טומי: "אני יודע. אתה צודק, אבא". הרברט: "ומה עשיתם?" טומי: "היינו בים ואכלנו גלידה." הרברט: "ומה עם צהריים?! איך קוראים לבייביסיטרית הזאת?! פיונה שמה, לא?! כשאני אראה אותה... אני אכניס לה כאלה מ..." טומי: "אבא!" הרברט: "טוב סליחה טומי'לה. תשכח מה שאמרתי. אתה.... רוצה ללכת לראות את אמא?" טומי: "לא!" הרברט: "אבל טומי... שון לא התכוונה לפגוע בך אף פעם... היא עברה הרבה דברים..." טומי: "מה?! איזה דברים?!" הרברט: "היא... תראה... מה שהיה היה. והיא מאוד מאוד מתגעגעת אליך.." טומי מתעלם והולך לחדר שלו ונועל את הדלת. הרברט: "טומי! תפתח. בבקשה...." תצלום פנים של הרברט המיואש. פתיחה בחנות הפרחים של שון ג'ון: "מה את אומרת? תהיי לי לאישה?" שון: "אני לא יודעת... יש לנו כל כך הרבה מה לדבר לפני כן..." ג'ון: "עזבי אותך מכל השטויות עכשיו... ומכל האנשים שמנסים להרוס לנו..." שון קוטעת אותו: "אני מקווה שאתה לא מתכוון להרברט בעלי לש.." ג'ון קוטע אותה: "בעלך ל-ש-ע-ב-ר" שון: "בדיוק... אני לא יודעת אם אני מסוגלת להתחתן שוב... ואני צריכה לדבר עם טומי שלי... גם ככה הוא לא מדבר איתי אז אם אני אתחתן עכשיו עם איזה זר... הוא לא ידבר איתי לעולם..." ג'ון: "זר?" שון: "אתה יודע למה אני מתכוונת.... לטומי הכל מאוד מבולבל עכשיו...והרברט.." הפלאפון של שון מצלצל. ג'ון: "אל תעני. כלומר לא לטלפון.... תעני לי. תתחתני איתי?" שון: "רגע אולי זה חשוב.." ג'ון: "יותר חשוב מהחתונה שלנו?" שון עונה לפלאפון. "הלו? מה? כן הרברט, אני שומעת אותך... מה אמרת על טומי? אני? אבל איתי הוא לא מוכן לראות בכלל אז איך אני אוציא אותו מהחדר?........... טוב. טוב. אני באה. ביי." ג'ון: "מה קרה? מה הוא רוצה עכשיו ההרברט הזה?" שון: "אני חייבת ללכת.. יש בעיות עם טומי." שון יוצאת מהחנות ואז ג'ון מתעצבן ומפיל משהו על הריצפה. (למי שזוכר זאת לא הפעם הראשונה שהוא עושה את זה) מחוץ למשרד של ואן שוט פיונה יוצאת מהמשרד ונאנחת בפחד. הפלאפון שלה מצלצל והיא נבהלת.... פיונה: "הלו? היי אליסה... בדיוק רציתי להתקשר אליך. את רוצה להיפגש? בפאב? אוקי. ביי." פיונה הולכת. במשרד של לורה ג'ון מתפרץ. ג'ון: "אוף אני לא יכול יותר עם האחות הזאת שלך!" לורה: "עוד פעם? מה? היא עושה לך בעיות בפרידה?" ג'ון: "מה איזה פרידה?...... אה...... (נזכר)..... כן אי אפשר איתה." לורה: "מה היא רוצה? את הרכוש שלך?" ג'ון: "לא... את יודעת שהיא גרה איתי כי לא היה לה מקום אחר לישון בו..." לורה: "כן.. אני עדיין מתחרטת שלא התעקשתי שהיא תיהיה אצלי בדירה... בגלל זה התחיל הסיפור שלכם הרי..." ג'ון: "אני מצטער... את יודעת כמה מסכנה היא הייתה... אחרי האונס.. ואז ההתמכרות... לקחו לה את טומי שלה. את מבינה בכלל?" לורה: "ברור שאני מבינה.... אדיוט! אני הייתי איתה בבית המשפט כשזה קרה... ואיפה אתה היית?הא?" ג'ון: "בסדר.. תירגעי... עוד לא הכרתי אותה כמעט את יודעת...." לורה: "חח כן גם היא לא הכירה אותך... כי האהבה שלנו היתה סודית... אוי אלו היו ימים יפים" ג'ון: "והם יכולים לחזור... רק אם תהיי שלי." לורה: "אני לא יודעת.... בכל זאת... רק נפרדת מאחות שלי... אנחנו צריכים לחכות." ג'ון: "בואי, בואי אלי..." מתחיל למזמז אותה. לורה: "די, די." ג'ון: "זה בסדר. זה רק אנחנו. אני ושון כבר לא ביחד.. זוכרת?" לורה: "כן... אני פשוט לא תופסת את זה.. אבל בכל זאת . די. אני עסוקה." ג'ון: "אל תדאגי זה לא יקח לי הרבה זמן..." לורה: "אבל לי זה כן... אז פעם אחרת. טוב?". הולכת ופותחת לו את הדלת כסימן שהוא יצא. ג'ון: "אוקי...." מסכים בסוף. הולך עם פוזות. לורה לעצמה: "אלוהים ישמור.". מודאגת. פרסומות בפאב קטן בחוף הים אליס הבלונדינית יושבת ליד שולחן ופיונה מגיעה. פיונה: "מה קורה, אחותי?" אליסה: "סבבה. מה הולך איתך? אני לא רואה אתך... לא שומעת ממך.. תספרי." בבית של הרברט שון מגיעה שון: "הרברט, מה קרה? מה קרה?!" הרברט: "טומי לא יוצא מהחדר כבר שעה ואני מאוד דואג." שון: "מה קרה?" הרברט: "אני הצעתי לו לפגוש אותך... זה הרתיח אותו.." שון: "אוי לא..." הרברט: "אבל אני בטוח שהוא יודע כמה את אוהבת אותו, ושתעשי הכל בשבילו." שון: "נכון... אבל אתה יודע שבזמן שהייתי מכורה לכדורים הזנחתי אותו... ושכחתי אותו בים..." הרברט: "הים... נכון!" שון: "מה? מה הים? מה קרה?!" הרברט: "הבייביסיטר לקחה אותו היום לים... בטח זה הזכיר לו דברים רעים..." שון: "אתה צודק... חייבים לעשות משהו. אולי נזמין אותה שתדבר איתו? אולי לה הוא יקשיב?" הרברט: "רעיון מצויין! האמת היא אבל שאף פעם לא ראיתי אותה ולא פגשתי אותה פנים מול פנים." שון: "זה בסדר, אני פגשתי אותה, זוכר? היא מקסימה. היא תעזור לנו." בפאב קטן בחוף הים מצלצל לפיונה הפלאפון. פיונה: "שניה, אליס, טוב?" עונה לפלאפון. "הלו? מי? שון?.... אה אמא של טומי... הכל בסדר?" בבית של הרברט שון לפלאפון: "כן אני רוצה שתבואי לדבר עם טומי. הוא לא מרגיש כל כך טוב. בסדר? מחר את יכולה? יופי, אז מחר קבענו. ביי." בפאב פיונה: "ביי." אליס: "מי זה היה? מה רוצים ממך?" פיונה: "אני לא יודעת." אליס: "נו אז תספרי לי, מה זאת העבודה החדשה שהתחלת לדבר עליה?" פיונה: "קיבלתי רשיון ממישהו שאירגן לי אותו.... בשביל שאני אעזור לחבר שלו." אליס: "תעזרי לו? במה? את הולכת לשכב איתו?!" סוף פרק 3!! תגובות שאלות והצעות בבקשה.
 

Guy K

New member
סחת'ן!

עכשיו כשיש גם קצת הסברים אני אשב לקרוא את הכל - ואת הפרק השלישי. מה דעתך שאוסיף את "מיאמי" למאמרי הפורום? הפנפיק של יניב גם ייכנס לשם בסוף השבוע כשיהיה לי קצת זמן לעשות סדר ונקיונות, אגב.
 

NarihS

New member
יאאא איזה יופי!!!

פששש אסף לא ידעתי שיש בך את הכישרון הזה!!
 

לינה18

New member
כל הכבוד על ההשקעה! מרתק ביותר!

אין לי כל-כך מה להעיר, חוץ מזה שהלוואי עליי כזה דמיון! וחוץ מזה אני מחכה כבר להמשך.
 

girlontop

New member
אני דורשת זמן מסך (../images/Emo8.gif) גדול לפיונה

אפשר שהיא תחטוף את טומי בשיתוף ואן-שוט והרברט, רק כדי לחרפן את שון סופית ולדרדר אותה חזרה למשככי כאבים, בדיוק כששון מגישה שוב עתירה לביהמ"ש לקבל בחזרה את בנה האהוב?
 

Traped In A Box

New member
גם עליי היא הדמות האהובה

אבל תראי מה עשיתי לה בפרק 4 ואפילו לא הגבת עליו
 

girlontop

New member
הגבתי על הכל עכשיו

והאמת שפרק 4 עוד מעורפל מדי להבין מה קורה שם (מבחינת פיונה). יומת ג'ון בחומצה רדיואקטיבית!
 
למעלה