מיאמי - דנבר גיים 2

[FrecCo]

- משהו בסדרה הזו לא עובד מבחינתי, בינתיים היא מדורגת די נמוך ברמת ההנאה מסדרות הפלייאוף עד עכשיו, קשה לי להצביע על מה הבעיה, זה רק אני?

- ג'ימי ממשיך להפגין קיטוב גדול בין רמת הסופרסטאר שהראה רוב הפלייאוף לרמת הרול פלייר שהוא מציג בכמה מהמשחקים האחרונים. ארון גורדון הוא באמת שומר סיוט עבורו אבל הוא מרגיש לי כבוי בלי קשר למי ששומר עליו. בתחילת המשחק עוד שלחו עליו דאבלים ומהר מאוד מלון הבין שהרבה יותר נזק נגרם כשמשאירים קלע של מיאמי פנוי.

- החוזה שקיילב מרטין היה אמור לקבל בעקבות סדרת גמר המזרח כבר נחתך בחצי לאור שני משחקי הפיינלס שלו, אבל כנראה שהוא חולק את הכוחות עם סטרוס ו-וינסנט שכן הופיעו בגדול, לדעתי ההיט עשו ניסוי ושיבטו את אותו שחקן 3 פעמים

- יוק ממשיך להיות הכוכב שהכי לא שמים לב שקלע 30 בהיסטוריה (ב3 רבעים)

- מיאמי ממשיכה להדגים אופי ועקשנות עם ריצות משלה כל פעם שדנבר מגרדת הפרש דו ספרתי והופכת את הקערה בצורה מרשימה בתחילת רבע ה4 הודות לאיזה 200 נק' של דאנקן רובינסון בדקה וכל זה עם ג'ימי על הספסל. יש בת"א בר שנקרא JIMMY WHO? והרול פליירס של מיאמי כנראה מנסים לעשות לו פרסומת.
קבוצה סופר קבוצתית וחכמה ובאם לידר חיובי מאוד על המגרש היום בשני צידי המגרש, משאיר את הניתוח המעמיק למקצוענים על איך הם ניצחו את המשחק הזה דרך ההגנה ומצאו את הדרך לשחרר את הקלעים שלהם פער אחר פעם

- אגב מבלי לשים לב כתבתי "ניצחו את המשחק הזה דרך ההגנה" וכרגע רבע 4 עם 6:10 לסיום 91-95 למיאמי. עד כדי כך התחושה שהמשחק כבר בכיס שלהם למרות שעל הנייר דנבר יכולה לנצח ב20 הפרש עדיין

- הרבע האחרון מבטל את השורה הראשונה שלי, איזה רבע מטורף של כדורסל, ביג באסקט אפטר אנאדר, פתאום כולם נזכרו להתעורר ולשחק כאילו החיים שלהם תלויים בזה, דווקא בשני הפוזשנים האחרונים הכוכבים הגדולים החטיאו אבל מאני טיים באדרנלין שיא. ניפגש במיאמי עוד 3 ימים ארוכים

 

[OrEl74]

ברוכים הבאים לשנות התשעים
אמנם ספולסטרה עומד מאחורי הקווים אבל במשחק הזה ספציפית טביעות האצבע של פט ריילי היו בולטות במיוחד.
היו רגעים שזה הזכיר את הניקס או מיאמי של שנות התשעים, לא כדורסל גדול אבל קשוח כשכל שחקני מיאמי מצופפים פנימה ומסתערים על כל הריבאונד.

אני מודה שכנראה שזלזלתי מידי מיאמי ופרגנתי מידי לדנבר.
אני עדיין חושב שדנבר קבוצה טובה יותר אבל מיאמי זאת פשוט חיה מסוג אחר שלא מורידה את הראש אף פעם ומסרבת להיכנע.
מנסה להבין איך באטלר הפך מהשחקן שלא סבלתי בבולס לשחקן שאני ממש ממש רוצה לראות אותו מניף גביע בשבוע הבא (עדיין מאמין שזה יהיה יוקיץ)

מקווה שהמשחקים ימשיכו להיראות ככה בלי קשר למי שתנצח בסוף.

 

[Rapgamer]

מיאמי מצליחה לשבור
בפתיחה דנבר משחקת כדורסל חלש, לא משתווה למיאמי ברמת האינטנסיביות, ריבוי מצבים של חוסר תקשורת כשוינסנט ושטרוס חוסמים זה לזה אוף דה בול. התוצאה היא 4 שלשות של שטרוס ברבע הראשון ממצבים wide open, ההגנה של דנבר לא ברמה הנדרשת.
מיאמי עולה ליתרון דו ספרתי ראשון בסדרה, יוקיץ' עונה בכמה סלים בסוף הרבע ומצמצם הפסדים.
ברבע השני הייתה הריצה שחשבתי שתכריע בדיעבד את המשחק. דקות ענקיות של הספסל של מאלון, אין כדור בסביבה של בראון הלבן שהוא לא שם עליו את היד. יוקיץ' חוזר מהמנוחה ביתרון דו ספרתי, דנבר בלתי מנוצחת בבית, מישהו חושב שהיא תפסיד את זה?

מיאמי ממשיכה בשלה- משחק הנדאוף עם באם, ריבוי קלעים שעולים מכדרור, חסימות גארד לגארד אוף דה בול. הזכירו קצת את סגנון המשחק של הווריורס עם באם בתפקיד דריימונד, רק שהוא מספק גם אופציית סקורינג אמינה יותר בshort roll. בינתיים הוא 2/2 בסדרה במשחקי 20+ נקודות.

ברבע השלישי כדורסל פיזי, המון מגע, משחק חלש של השופטים עם ריבוי שריקות לא טובות או לא עקביות. מתוך הבוץ הזה מתעלה יוקיץ' ברבע סקורינג אגרסיבי, 18 נקודות היו לו ברבע והנאגטס נכנסו לרבע האחרון עם מרווח נשימה של 8 נקודות.

בפתיחת הרביעי מיאמי שוב באיזורית כפי שראינו שפתחה את הרביעי בגיים 1. עם או בלי קשר דאנקן רובינסון עם 8 נקודות בדקה, יוקיץ' מוזעק מהספסל בשלב מוקדם יותר מהרצוי אבל פוזשנים שהוא לא נוגע בהם בכדור, או מכדרר רחוק מדי מהסל, עולים לנאגטס באיבודים. מיאמי בינתיים לא רואה בעיניים, כל מטאטא יורה, עלו ליתרון שיא של 11 נקודות. בקלאץ' דנבר הלכה שוב ושוב למשחק two man של יוקיץ' ומורי, זה קירב אותה עד מרחק 3 נקודות אבל השעון נגמר.

בסיום 111-108 למיאמי. מפתחות הניצחון מבחינת ההיט-
* מצליחה לחשוף את יוקיץ' בהגנה יותר מאשר היריבות הקודמות של דנבר. היכולת של ריבוי קלעים של מיאמי לעלות לשלשה מכדרור מצליחה להכניס את ההגנה של דנבר לרוטציה, משם רמת הביצוע ההתקפית של מיאמי הייתה גבוהה יותר מאשר זו ההגנתית של דנבר. 17/35 מחוץ לקשת ויחס מצוין של 28 אסיסטים על 11 איבודים.
* ספולסטרה החזיר לרוטציה (ולמעשה לחמישייה) את קווין לאב. עזר להם בריבאונד והיה אחראי על כמה winning plays.
* העובדה שהשופטים אפשרו משחק פיזי לדעתי שיחק לטובת ההיט. הם הקשו על יוקיץ' לקבל כדורים קרוב לסל, הוא אמנם קלע 40 כי הוא that good אבל העזרה שמשך הייתה יחסית מוגבלת כשאפשר להרביץ יותר. דובר לא מעט על כך שהדרך לנצח את דנבר היא לתת ליוקיץ' להיות סקורר ולמנוע מהאחרים להיכנס למשחק. יותק קל לומר מאשר לבצע, הפעם מיאמי ביצעה.
* משחק הגנתי חלש עם יותר מדי טעויות בסיסיות של הפרימטר בדנבר. MPJ מאלץ אותי להחזיר את המחמאות שנתתי לו במשחק הקודם, וגם אם מורי, KCP והבראונים שומרים טוב וקשוח און דה בול הם עושים יותר מדי טעויות אוף.

אז אנחנו ב1-1 ובאטלר עוד לא ממש הותיר חותם בסדרה. מיאמי מראה שכמעט אין גבול כמה רחוק אפשר להגיע בזכות רמת אימון. בסיבוב הראשון מול מילווקי לבאטלר באמת היו כמה משחקים לא הגיוניים, מאותו שלב ועד עכשיו הכוכב הכי גדול של מיאמי הוא ספולסטרה. אני חושב שדנבר עדיין פייבוריטית בהמשך אבל כל מי שביטל את מיאמי צריך להודות בטעות שלו בפעם השלישית, למרבה המזל זה הפיינלס ככה שלא יהיו עוד הזדמנויות לטעות לגביהם השנה.

 

[Krit123]

*אני לא יודע מה ראיתם במשחק הקודם שגרם לכם לחשוב שהסדרה גמורה, הם מפרקים אותנו בששת הרבעים האחרונים. להוציא את הריצה ההיא ברבע השני, זה היה העתק הדבק של המחצית השנייה אותה הפסדנו במפגש הקודם, בה מורי וגורדון קלעו 10 נקודות בלבד, לעומת ה-34 שהגיעו לפני כן, בה פורטר וקייסיפי היו כמעט לא רלוונטים התקפית (בדיוק כמו אתמול), ובה יוקיץ' מסר 4 אסיסטים (בדיוק כמו אתמול ולעומת ה-10 שהגיעו לפני כן).
כמו שאמרתי לפני הסדרה, שום דבר מיוחד לא צריך לקרות בשביל שהם ינצחו, לא 200 נקודות מבאטלר ולא בטיח. רק לתפעל את האזורית, למשוך את ההגנה החוצה במהלכי האנד-אוף ולהניע משם כדור, הם כבר יסתדרו.

*ניסיתי לחשוב איך להסביר את הפער בין היכולת שההיט מפגינים בעונה הרגילה לעומת הפלייאוף, יש לי הקבלה אחת נדושה בשבילכם - מכירים ענף איזוטרי בשם chessboxing? אתם לא אמורים להכיר. מיאמי משחקים משהו יותר פוקר-אגרוף.
במהלך העונה הרגילה, בין טיסה למפגש עם שארלוט ובחזרה לפלורידה אין לספו מספיק זמן לשבת עם הערימה של הקסטות ולפרק את היריבה לגורמים, ויש מעט מדי מתח, התנצחויות ושלל אלמנטים שדוחקים אותך לקצה ומבליטים את הפער באופי. ברגע שהם יושבים איתך לheads up, אתה גמור. הם לומדים את היריבה בפדנטיות ומגלמים את הקלישאה "תצמצם את ההפסדים ותמקסם את הניצחונות" באמצעות משמעת ברזל.
היכולת לחזור מפיגור דו ספרתי (8 פעמים בפלייאוף הנוכחי ו-22 בשנים האחרונות) היא כבר בגדר rope a dope. יושבים בפינה וכמעט מזמינים את יריבה לשפוך אנרגיות ולחשוף את הקלפים, רק בשביל לבצע התאמות עם מעט יותר חמצן במוח בהמשך.

*קולדוול פופ וחכמת משחק
עם כל החיבה לאפיפיור, הוא לא התאייש עד שהוציא לנו עשן לבן מהאוזניים, סידר להם 8 נקודות חינם בעבירות מיותרות. פעמיים בעלייה בשלשה ופעם נוספת באגרסיביות מוגזמת במעבר בחסימה. הוא יצא ב-6 עבירות ובכולן חרקתי שיניים.
עשינו כמות בלתי נסבלת של טעויות, אין ספור בסגירה לקלעים, כולל קפיצה כפולה להטעיית זריקה של באטלר ברבע האחרון מעבר לקשת השלוש, כולל שלל איבודים לא מחויבים למציאות וכן הלאה וכן הלאה.
לפני הסדרה מול הלייקרס ציינתי את המחסור שלנו בשחקנים הניחנים באינטילגנציית כדורסל מלבד יוקיץ'. היחיד אצלנו שבערך עונה להגדרה הוא גורדון, והאזורית מנטרלת אותו. לגרין יש הבנה וניסיון בשפע, רק שהוא לא רלוונטי. אני רואה את פורטר נתקע בקווין לאב כמו רובוט, את ג'מאל משתהה, ואת קני מתאדה מול ההגנה שלהם, ובאמת תוהה אם מישהו בצוות המקצועי חשב בכיוון.

*במאקרו ההבדל בין המאמנים הוא אסטרונומי. דווקא במשחק התקפי חריג של גרין & בראון ניכר שיש פה עולם אחר בחילוץ ערך. למרות שההיט לא מעוניינים לספוג מהם נקודות, הם לא יקלעו אותן בדרך שתשנה את הסכמה במאומה או תאתגר אותם לחשוב. לאב לא שותף שלושה משחקים? לא מעניין, ימצאו דרך לחלץ ממנו משהו. הייסמית היה טוב, כדאי להרחיב את השימוש בו למרות שדנבר ודאי מצפה לזה? לא משנה, נשלוף בפעם אחרת.
אני עומד על כך שמאלון הוא מאמן התקפה די בינוני, וממש לא יצירתי. תומאס בראיינט לא החטיא העונה זריקה באזור הצבע, יצא מהרוטציה בשנייה שהגיע. ג'קסון ירד דרמטית ביכולת אך עדיין מסוגל לייצר קצת מהכדרור, תפס לידו מקום בספסל. ולאטקו יודע לעשות דבר-שניים בהתקפה, ודאי נפיץ מבראון וגרין, לא יונצל כלל. ובתור מאמן הגנה מעולה הוא בטח לא ידע להחביא אותם על מנת לחלץ כמה נקודות, אז אין טעם לשאול בכלל.
|
אם בדיבורי רוטציה מאסנו, מה נאמר על חוסר הישע מול האזורית? בחייאת דינק קואץ', אפילו אני, שאין לי מושג ירוק בכדורסל, שמתי לב שהקו המנחה היחיד בה היה לשים גארד באמצע מול ג'וקר, איך אנחנו מגיעים לגיים 2 בלי קאונטר אחד??.. איך...
ספו מעולם לא דמיין שיצליח לשמור את יוק עם דאנקן פאקינג רובינסון (מעשית), לא גוף גדול ולא שום דבר. האזורית מסיטה את גורדון לקו הבסיס ובכך הופכת את באם לroamer דה פקטו, ממתין 10-15 שניות בצבע למי שמעז לחדור פנימה, לקח לנו 2-3 דקות להבין מאיפה יוק אמור לסדר למאל חסימה, והשאר פשוט לא יודעים איפה הם אמורים לעמוד (קרה גם במהלך הריצה ברבע השני).

הדרך היחידה (ריאלית) בה נפסיד את הסדרה היא אם מאלון ימשיך לדבר על effort במסיבות עיתונאים ולא יבצע את ההתאמות הנדרשות.

 

[fatnoam]

כשאתה מנצח באינטנסיביות, תמיד יש לך סיכוי. זו תכנית המשחק של ההיט, והם מבצעים אותה. באטלר יכול להשתלט על המשחק אבל הוא לעולם לא מתחזר עליו (לוקה, הארדן וכו׳). לכולם יש תפקיד וכולם באים באינטנסיביות גבוהה.

זה נכון לגבי הטקטיקות של ספולסטרה, הוא פשוט משתמש בהרבה כלים בינוניים במקום כלים חזקים. אז אם רובינסון מתקרר שטרוס עולה והשיטה נשמרת. או שאני מפתיע עם שניהם. למאלון אין את הגיוון הזה על הספסל. צאנצאר ובראיינט לא מתאימים לפה כל אחד מסיבותיו.

בכל מקרה אני דווקא חושב שהנאגטס שיחקו טוב אבל כמה טעויות מטופשות ואיבודים עלו להם במשחק, וגם לכך נדרש מטח שלשות של ההיט. בראון וקייסיפי כבר פתרו את מרטין, עכשיו יפתרו גם את הקלעים האחרים. לאורי משחק טוב, לאקשרי שחסר לנאגטס, אבל לא בטוח שרג׳י ג׳קסון זה הפתרון - למעשה בטוח שלא.

אני חושב שההתאמה שמיאמי עושים על יוקיץ ולא באים לדאבל, לא חייבים לנצל אותה בכל פוזשן. יוקיץ הוא לא טיפוס של killing them with twos כמו אמביד לדוגמא. דנבר צריכה להניע ולהשתמש ביוקיץ כגבוה רגיל ולא סופרסטאר. כשהם עומדים מסביב לשלוש והוא חופר בגמלוניות עד הפלואטר הכי רך שקיים, זה לא ממש טוב לזרימה של המשחק. דנבר יוצאת מהקצב ושומרת פחות טוב ומתקררת משני צידי המגרש.

חוץ מזה הם עדיין קבוצה הרבה יותר טובה, והם צריכים לגלות אופי מברזל עכשיו ולנצח גם כשצמוד.