מטרת דמות?

  • פותח הנושא DDN
  • פורסם בתאריך

DDN

New member
מטרת דמות?

האם למישהו מיושבי הפורום יש את הכוח להביא דמות שלו לראיון בפורום? מה הייתם שואלים דמויות? האם לדעתכם יכול להיות פה עניין? אותי אישית היה מעניין לשמוע את רוסקו של פרנהייט, את סיטרה של תסליאן, את להב של סייבר ראנר ואת ניהאו של ניהאו. בטח היה להם משהו מעניין לספר. . ..
 

DDN

New member
אחלה! מחר נתחיל עם השאלון של ניהאו

בתחתית השרשור הזה או באחד חדש
 

DDN

New member
כמובן יקירתי.

כמובן ששכחתי אל אלכסנדרה שלי. וגם את דומיניק.
 
../images/Emo9.gif

עכשיו אתה רק אומר את זה כי אתה מפחד על הצוואר שלך. בכל מקרה, ניהאו התנדבה לראיון, אני רוצה לקרוא על ניהאו! (ואתה יודע שאני רגילה לקבל מה שאני רוצה, נכון?)
 

DDN

New member
שאלות לניהאו

1. אולי זו לא השאלה המנומסת ביותר בעולם, אבל: את לא בדיוק אלפית, את גם לא בדיוק אשת-חתול. מי הם הוואלר? מאיפה הגיעו? איך הם מתייחסים אל שאר העולם? 2. מה מוציא ספרנית מהבית להסתובב בעולם?
 

Nihau

New member
תודה לדני על האירוח, והרי תשובותי

ובכן, לשאלתך הראשונה, אני אכן לא מה שאתם קוראים לו אשת-חתול. כלומר אני לא ליקנתרופית- אלפית החולה במחלת שינוי צורה. הוואלר (Valer) הם גזע נפרד שיצרו האלים בכדי להעשיר את העולם בתרבות הייחודית שלנו. יכולת שינוי הצורה שלנו היא מתת אלוהית. לכל וואלר יש שתי צורות הטיבעיות לו, צורה אלפנואידית וצורה חייתית, כאשר אפשר ללמוד עוד צורות. לי עצמי יש יכולת לשנות צורה לכמה סוגים שונים של חתולים, ביניהם הטיגריס ,אתה מבין, לא מדובר בחתולות בית כפי שהשם "אשת-חתול" מרמז אלא בבנותיה הגדולות של משפחת החתוליים. הגברים ניחנו בנפש חופשית ורוח שטות חביבה, הם האומנים המופלאים שלנו והבנאים המוכשרים. הם אוהבים תחרויות ובעלי רוח ספורטיבית ללא שמירת טינה על הפסדים או מה שאתם קוראיו לו רמאויות. אנחנו מאמינים שהכל תקף כל עוד לא נתפסת. הנשים נוטות להיות רציניות יותר, כוהנות כמוני האחראיות גם על החינוך, ספרניות האחראיות על שימור הידע וציידות אחראיות גם על הבטחון. חלק מהגברים משתתפים גם בקבוצות צייד ובשמירה. מאיפה באנו אתם שואל? אנחנו נוטים להעדיף יערות מוצללים פראיים, אני נולדתי וגדלתי ביער ניישין-דרום, בחלק הפראי ביותר שלו השייך כמובן לשבט הוואלר. הגמדים והאלפים מכירים בזכותינו הראשונית על המקום ולא נכנסים אליו, צדים בו או כורתים בו עצים ללא רשות. הוואלר לרוב מתבודדים, הטריטוריה המועדפת עלינו היא זו הפראית, הנרחבת והבלתי חדירה לשאר הגזעים האלפנואידים. מעט מאוד זרים בקרו אי פעם בביתנו ממגוון של סיבות היסטוריות ותרבותיות. חצי מהוואלר מעדיפות את שעות הלילה לפעילות וכל הוואלר זורמים בחייהם בין הצורות הנוחות להם באותו הרגע כך שקשה לבן גזע אחר להתמודד עם הדינמיות שלנו. במתחם השבט הפנימי, מה שאולי היית קורא לו "כפר", אין שבילים אלא מעברים שבחלקם רק סנאים יכולים לעבור בבטחה -ברור שלסוחר המצוי יהיו בעיות רבות. במסעותי נוכחתי לגלות שאלפנואידים רבים נהנים ממידה בלתי מבוטלת של ביורוקרטיה ודיונים אינסופיים על חלוקת תפקידים כאשר וואלר פשוט יודעים את מקומם בכל קבוצה שמתהווה למטרה מסויימת. הוואלר שקטים מאוד -אין צורך בשיחה כדי לקבוע מי עושה מה ומתי, בפשטות- מי שהכי מתאים לתפקיד מבצע את הפעולה. גזעים אחרים פשוט לא עובדים יחד בצורה הזו, הם חושבים שמישהי אחת תמיד תמלא את אותו התפקיד ומסתבכים די מהר וזה יוצר הרבה בעיות. דבר כל כך טבעי ופשוט הופך למשהו כל כך קשה להשגה וזה אולי אחד הדברים שהכי התגעגעתי אליהם כשהייתי רחוק מהבית. לרוב הוואלר נתקלים בחוסר הבנה בסיסי כלפיהם בעולם מחוץ לבית ולכן הם נוטים להשאר בתחומי השבט. אצל הוואלר אין רכושניות וזה חלק מהמשחק של החיים להצליח לקחת חפצים בלי שהאחרים יבחינו בכך, מה שבחוץ נקרא "גניבה". כאשר כוהנת רוצה איזה חפץ היא פשוט תבקש אותו מהזכר הכי קרוב והוא ושאר הזכרים יהפכו את זה למשחק של מי מביא את החפץ אליה הכי מהר והכי חשאי. זה עובד מצויין ונפלא ממני למה אחרים לא יכולים לעבוד בכזה שיתוף פעולה בין המינים. ולשאלתך האחרונה... מה מוציא ספרנית מהבית להסתובב בעולם. ובכן, אני אחת הבודדות שיצאו לעולם מרצוני החופשי. ככוהנת ידע לאל טאום קל להבין שתמיד היה לי צמא מסויים לידע. רצון עז ללמוד על העולם הגדול והאנשים החיים בו הוביל אותי למלא את התפקיד הנשכח "שגרירת השבט". החייתי את התפקיד ע"י כך שיצאתי מהבית והלכתי אל ערי הגמדים והאלפים השכנים ללמוד שפותיהם ותרבותם וכמובן לקרוא את ספרותם העניפה, מעודדת מההצלחה המשכתי בדרכי והרחקתי עד ערי בני האדם והאורקים בעולמי כאשר נחטפתי על לא עוול בכפי אל עולם אחר ולקח לי קרוב לשנה למצוא את הדרך חזרה הבייתה. בשיטוטי גיליתי שהשמיים הם לא הגבול הסופי, יש עוד הרבה מאוד מה לראות שם בחוץ שבשבט שלי מעולם לא ידעו בכלל שקיים. בהיותי שגרירת השבט היה זה בלתי נמנע להתערב בפוליטיקה, כרתתי בריתות, פגשתי אנשים רבים שחלקם הפכו לחברים בנפש ואחרים לאוייבים איומים, למדתי רבות על עצמי, על השבט שלי ועל העולם הסובב אותנו, מצאתי שבט נוסף של וואלר ובעזרת האלים שחררתי אותם מעבדות וחיסלתי את הערפד ששיעבד אותם במו ידיי. כשגרירת השבט אני עובדת למצוא מורות ומורים שילמדו אותנו את האומנויות הקסומות, כורתת בריתות עם חברים טובים שיגנו עלינו בעת צרה ולהם נוכל גם אנחנו לתרום מיכולותינו הייחודיות ופועלת להשיג את המטרה הנעלה של האלים- להעשיר את העולם בעצם קיומינו.
 

DIDGIN

New member
שתי שאלות בעקבות הקריאה

איך קובעים מי הכי מתאים לבצע תפקיד? האם הרצון של כל אחד להוכיח את עצמו ולבצע את הפעולה (כמו בדוגמה שנתת עם הכוהנת) פוגע ביכולת שיתוף הפעולה? האם הוואלר בכלל נוטים לשיתוף פעןלה?
 

Nihau

New member
שלום Didgin

לוואלר אין היררכיה, כאשר מקימים קבוצת צייד יצטרפו אליה חברי הקבוצה המתאימים ביותר מבין הוואלר הנוכחים. כאשר מגינים על הבית או שולחים משלחת לדיונים או סחר שוב יצאו מהשבט אלו המתאימים בהתאם לצורך, במקרים בהם דרישות המשימה לא ברורות הכוהנת הראשית המנהיגה את השבט תסביר את אופי המשימה ואת הדרוש לביצועה. המיקום בקבוצה נקבע לפי ההערכה של כל חברת קבוצה את שאר המשתתפות. השבט קטן יחסית והקבוצות הוותיקות העובדות בלהקה כפי שאתם אומרים "כמו מכונה משומנת היטב". הקבוצות מסתדרות בדרך כלל לפי חברויות- חברות הקבוצה מכירות היטב את היכולות של כל אחת ומסתדרות בהתאם. לחברה חדשה בקבוצה ניתנת זכות ראשונים על בחירת המקום אם מקומה לא ברור מראש לכולם כדי לתת לה הזדמנות להוכיח את ערכה בתפקיד. כל כמה זמן נערכים בשבט תחרויות מכל מיני סוגים שתפקידן בעיקר בידור מהסוג שרק אנחנו יכולים להנות ממנו אבל התחרויות הללו גם מספקות את ההזדמנות להעריך את היכולות היחסיות של כל חברי השבט. צעירי וצעירות הוואלר לא משתתפים במטלות השבט בלי שיוערכו כך עשרות פעמים כיוון שההשתתפות בתחרויות לא מוגבלת אלא לגילאים שעברו את שלב הינקות וההשתתפות בקבוצת צייד למשל תחל רק לאחר שלב הבגרות השני. הוואלר עובדים היטב בשיתוף פעולה מצד אחד ומצד שני הם עצמאיים ביותר וכל אחד מהם יתעקש להיות מסוגל לבצע את המשימה לבדו. לפיכך כאשר כוהנת מבקשת מזכר להביא לה ספר כלשהו למשל, הוא יעשה את המקסימום שהוא יכול כדי להביא לה אותו אם הוא חושב שהוא מסוגל לכך בלי עזרה ויעשה זאת במהירות האפשרים כדי לשבור שיא אישי בתחרות פרטית משלו עם הישגי העבר שלו וגם כדי להתאמן לתחרות הבאה. אם הוא לא יודע איפה הספר זה כבר הופך להיות מבצע יותר משותף כאשר הבקשה לספר מופצת ואז זה כבר תחרות כללית על מי יגלה איפה הוא ויעביר אותו אליה והופך למבצע של שיתוף פעולה ואימון על יכולות ריגול, שמירה, העברת מידע מוצפן, דייקנות, זהירות, התחמקות, זריזות וחשאיות. יש לציין כי רוב הזכרים שסתם יסתובבו כך בקרבת הכוהנת בדוגמה הנ"ל הם צעירים - ילדים או מתבגרים צעירים ולכן הם זקוקים לאימון החינוכי הזה ולמשהו שיוציא מהם קצת מרץ כדי שאפשר יהיה לשבת איתם בשקט וללמד אותם קצת ידע בלי הפרעות.
 

Painkiller1989

New member
אז ככה

ניהאו, האם זה לגיטימי מבחינת השבט לצאת למשא, וכיצד יקבלו אותך בביתך אם תירצי לחוזר אליו?
 

Nihau

New member
תשובה למר painkiller1989

זה לחלוטין לגיטימי ואף רצוי לצאת למסעות. למען האמת כל וואלר חייבת בשלב זה או אחר של חייה לצאת למסע כדי לפתח את צורת החיה ולחיות בצורה זו במשך כמה שנים לבד בטבע כדי להפנים את אורח החיים החייתי ולקבל את הסטאטוס של "בוגרת"- זהו השלב השני של הבגרות. בבית יקבלו כל מי שחוזרת ממסע כזה בזרועות פתוחות ושמחה גדולה כיוון שכבר קרו מקרים בהם למרות כל החינוך וכל ההשקעה וההשגחה הצעירות לא שורדות את השנים הללו. המקרים הללו מאוד נדירים אבל השבט מאוד אוהב ודואג לילדים. כל הילדים מגודלים באהבה רבה ע"י כל השבט וחסרונן של היוצאות למסע מורגש היטב. מבוגרים שיוצאים למסעות מתקבלים בשמחה גדולה וסקרנות רבה עוד יותר. בני השבט תמיד מעוניינים לשמוע סיפורים וכל פעם שחזרתי הביתה מצאתי את עצמי מוקפת בבקהל רב של ילדים ומבוגרים שדורשים סיפור על כל פריט מוזר חדש וכל מקום שראיתי. הסיפורים הללו משמשים כמו התחרויות להערכה של היכולת האישית והתקבלתי כשגרירת השבט רק לאחר שלושת המסעות הראשונים שלי.
 

דרגורן

New member
ניהאו היקרה, מספר שאלות קצת אישיות

1. האם יתכן מצב ובו תקריבי את חבריך בשביל להגן על שיבטך? 2. ציינת שאת כוהנת של ידע, האם ידע לא סותר אמונה? 3. ספרי לנו קצת: מה את שונאת? מה את אוהבת? ממה את מפחדת?
 

Nihau

New member
מענה לדרגורן הנכבד.

לשאלתך הראשונה אין לי תשובה, מעולם לא הייתי צריכה לבחור בין חברי לבין משפחתי ובכל ליבי אני מקווה מעולם לא לעמוד בבחירה כזו. אני מאמינה כי אם אי פעם אגיע למצב חסר תקווה שכזה אפנה אל אלי בתפילה להנחייה. אלי טובים אלי ואני בטוחה שתימצא ברירה שלישית, אלוהית ואולי אפילו יתרחש נס אלוהי שיפתור את הדילמה. לשאלתך השניה, ידע אינו סותר אמונה, אמונה וידע דרים זה בצד זה. האמונה היא באל ובנפלאות מעשיו, הידע הוא על מעשי האל, על רזי העולם, על ההתפתחות האישית של כל אחת מאיתנו בחיים אילו...למה לדעתך הם צריכים לסתור זה את זה? רצונך לדעת קצת עלי? אני אקבל זאת כמחמאה. מה אני שונאת?... כליאה מכל סוג שהוא, חברי מסדר אבן האופל המשתמשים בנשמה כמקור אנרגיה לקסמים האפלים שלהם, משעבדים הגוזלים את החופש בשלשלאות וסורגים, טלפתים השוללים יכולת המחשבה החופשית... אתה מבין את הרעיון. אה כן, וגנבי ספרים. מה אני אוהבת? לקרוא וללמוד, לטייל בעולם ולגלות דברים מופלאים, את הכבוד האדיר והעונג הצרוף של לעוף על גב דרקון, לצוד עם הלהקה... ממה אני מפחדת? הממממ... אני בעיקר חוששת לשלוות חיי השבט שלי, כל התהפוכות שהתחוללו בשנים האחרונות משפיעות על השבט בין אם אנחנו מוכנים לכך או לא וכבר היו יותר מידי אירועים הרי גורל ממש בפתח ביתי בגלל השם ההולך ומתפרסם שהתפתח לי במהלך השנים.
 
כמה שאלות

ניהאו, האם את לא מוצאת את זה קשה להתייחס אל היצורים הסובבים אותך? אחרי הכל, את יודעת שאת טובה או לפעמים הרבה יותר טובה מהם. הם לעיתים כאלה שבריריים, חלשים, יצריים. את בבירור משהו נעלה יותר. מה מונע ממך פשוט. . . .. להיפטר מהם? איך את מתאפקת?
 

Nihau

New member
תשובתי לשאלת הליידי

ובכן אני לא ממש הבנתי את כוונתך ב"טובה מהם"? ברור שחושי חדים יותר, יכולותי מגוונות יותר משל האלפנואיד הפשוט ויכולת שרידתי בתנאי שטח עולה על של רוב האלפנואידים שלא עברו אימוני שטח מיוחדים אבל כל זאת ניתן לנו מהאלים שבנו אותנו בראות עיניהם האלוהיות. לגבי יצריים- אשמח אם תחדדי את השאלה. מעולם לא חשתי ששאר האלפנואידים נחותים ממני כפי ששאלתך מרמזת, אך מעולם לא נתתי לאלפנואיד או כל יצור אחר לעמוד בדרכי אם כוונותיו היו רעות. אני משתדלת לא לאכול יצורים תבוניים אלא אם אין לי ברירה אחרת, למרות שהיו בעבר יוצאים מן הכלל כמו סאטירים למשל. לגבי יכולתי להתאפק- אין בי תאוות רצח כמו לחלק מחסרי השפיות. אני הורגת מתוך צורך להגן על עצמי, להגן על אחרים הקרובים אלי, לאכול ולהשמיד יצור שהחלטתי שאינו ראוי לחיות מסיבות ייחודיות -כל מקרה לגופו. לגבי מטרדים שמפריעים לי בחיי- דבר לא מונע ממני להיפטר מהם חוץ מיכולות ההגנה העצמית שלהם והשיקולים המחושבים שלי לגבי רמת הטירחה שהרג כזה ייצור בסיטואציות מסויימות. אני טורפת מיסודי, אין לי ייסורי מצפון על הריגת הטרף שלי, זה חלק ממעגל החיים. נשמתו תבחן ע"י צ'גאת ותזכה לגן עדן או גלגול שמות נוסף, מה הטעם בייסורי מצפון על כורח החיים?
 
חידוד השאלה.

הסבלנות. מאיפה לך הסבלנות אליהם? הרי הם איטיים יותר, שומעים פחות טוב, ולרוב גם לא חכמים במיוחד. מאיפה הסבלנות להסתובב עם אנשים כאלה בעולם? וכן, אני מדברת מנסיון. לא רמזתי להרוג אף אחד
 

Nihau

New member
תודה לך על הבהרת הנושא.

הסבלנות שלי עוברת מעבר לרמת סבלנות הטורפת המחכה במארב. היא אחת מתכונות האופי שאני גאה בהן. הסבלנות הזו היא אחת הסיבות להצלחתי כשגרירה, להצלחתי בלימודי, להצלחתי בלימוד 8 שפות שונות, להצלחתי להסתובב במשך כמעט שנה עם גבר צעיר שהיה מאוהב בי, בלי להשתגע לגמרי מהנחישות של הפצת הפרומונים שלו, יש דברים שגורמים לך לחשוב שאף רגיש אינו תמיד מקור לשמחה. אני אכן מעדיפה להסתובב בעולם לבד, הקצב שלי קשה לרוב האלפנואידים- אנ נעה מהר כפומה, בלילות בעיקר, ואוכת מה שהצלחתי לטרוף ללא עצירה לבישול. נחה ביום בצל אולי כ4 שעות וממשיכה בדרכי. כאשר אני כן מסתובבת עם אחרים זה למטרה מוגדרת שכולנו מוכנים להתגמש עבורה ולסבול אחד את השני אם אנחנו לא חברים טובים מסיבה כלשהי ועדיין עובדים יחד. דבר אחד אני חייבת לציין. הם לא חכמים פחות ממני. חלק מהם חכמים הרבה יותר וזו גאווה גדולה להיות במחיצתם כחברה ובת ברית. חלק זה בדרך כלל נכנס למעגל חברי הקרובים והמוערכים מאוד. כן, יש מספיק בורוּת ושנאה חסרת פשר בעולם. זו אחת הסיבות לכך שאני לא מסתובבת בצורת חצי טיגריס בערים האנושיות ללא ליווי מתאים ולבוש מרשים במיוחד. יש כאילה שבשבילם את או שטן או אלה ועדיף לך להראות חשובה ואינטיליגנטית כדי שלא יצרחו הצילו למראה הזנב שלך.
 

דרגורן

New member
הגבירה חולקת לי כבוד....

במענה לשאלתך - אמונה במשהו שקיים ושריר סותרת אמונה בנשגב ובילתי ניתן להבנה. במה שונה האל מהוריך? מנהיגת השבט? עמים אחרים? האם זה במידת הכוח שלו? אם כן אין הוא אל אלא פשוט יצור/אדם ככל אחר. בנוסף, למה האל לא מבטל את הרוע? או מגן על השבט/עליך כך שהם לא יוכלו להפגע? האם זאת חלק מתוכנית שאינה ברורה לנו? מדוע שאל ידע לא ינסה להעביר למאמיניו את כל הידע שהוא יכול?
 

Nihau

New member
עדיין לא ענית לשאלתי

ובכל זאת אנסה לענות כאן לחלק משאלותיך. אני אומנם כוהנת אך אינני מסיונרית ולא אנצל את הכנסת האורחים האדיבה של דני כדי להרצות לך על דת בה אינך מאמין. האל אינו "יצור\אדם" אחר ובוודאי שאינו "פשוט". טאום יוצר החיים והשמיים, הוא הישות המופלאה שיצרה את העולם ביחד עם אחיו יוראן יוצר האדמה והים ואבי היער. האלים יצרו אותנו הוואלר וכך התחלנו להתקיים בעולם אך הורי הם הורי שלי. האל אינו הורה שלי. הוא האל שלי ואני הכוהנת שלו. האל הוא האל. יתכן שלאל יש תוכנית שאיננה ברורה לנו אך גם זאת אין לדעת בבירור. מה שאנ יככוהנת יכולה לספר לך זה שהאל אוהב אותנו, דואג לנו ומשגיח עלינו ועונה לתפילותינו, בהערכה והדרכה וגם בחזיונות וניסים אם יש צורך. זה נכון שלאלים יש עוצמה מופלאה ולעיתים הם מראים לנו מעט ממנה דרך הניסים שהם מחוללים לעזרתינו אבל עוצמה גרידא היא לא מה שהופך אל לאלוהי. זה מה שהופך אלף לדרקון אם הבנתי נכון את ההסבר שנתנו לי. אבל זה כבר סיפור אחר. לגבי השאלה למה האל לא מבטל רוע- איזה מין הורה יגן על ילדיו מכל שריטה, כל מגע אם העולם החיצוני? הורה אכזר! הורה שלא מכין את ילדיו לעצמאות אלא לחיי תלות בלתי פוסקת בו. הורה שילדיו לנצח יזעקו אליו לעזרה בחוסר אונים מסכן. האלים נתנו לנו את עולם הבית כגן עדן עלי אדמות ואם משהו לא מוצא חן בעיננו זו אחראיותנו לשנות ולתקן. העולם שהם נתנו הוא מושלם, אם אנחנו רוצים שינוי או שאחרים באים להפריע לנו אנלחנו חייבים לטפל בזאת בעצמינו. אנחנו צריכים לשמור אעל העולם שלנו בדיוק כמו שכל אחד שומר על ביתו נקי ומסודר או סובל ממחלות וזיהומים. עם זאת האלים לא נוטשים אותנו וכאשר אין לנו אפשרות אחרת אנחנו נפנה אל האלים ואם באמת ניסינו כמיטב יכולתינו האמיתית, האלים יודעים ומוכנים לעזור, ניסים מתחוללים וברצון האלים הבעיה נפטרת, לא בלי מאמץ שלנו צד בצד לניסים. האלים יצרו אותנו עצמאיים לא כדי שנבוא אליהם בבכי על כל דבר קטן ולא כדי שפשוט נקבל מהם את כל העולם וכל הידע על מגש של כסף. כל אחת מאיתנו שואפת להתקדמות אישית והתפתחות למקסימום שהיא יכולה- לקבל הכל מלמעלה יהיה להרוס אותנו - מה יהיה הטעם לחיים?
 
למעלה