2 אוניות בלילה
New member
מטריקס
אני נשבעת לכם הדיסק שלי שרוט וקופץ לא רק שיש לי כל הזמן הרגשה של דה ז'וו אלא גם יש לי הצטרפויות מקרים מוזרות...ממש איזור הדימדומים והנה הסיפור: לפני חודש אני חוזרת מהעבודה האוטובוס(איזור דימדומים בפני עצמו) כולי בבאסה והעייפות מיום שלם של אנשים מעצבנים יותר ומעצבנים פחות החלטתי פתאום להסתכל מהחלון אל המכונית שנסעה ליידי(מה שאני לא עושה בדרך כלל כי זה לא מעניין אותי) ונוהגת ברכב ליידי היתה מישהי שנראתה בדיוק כמו חברה מאוד טובה שלי מהמכללה...אני כמובן כולי בשוק ישר התעוררתי... לא דיברתי איתה כמעט 4 שנים אבל החלטתי להתקשר. מצלצל...מצלצל...והיא עונה לי כולה בשוק גם כן...(כמובן אחר כך היו צעקות הדדיות של "למה את לא מתקשרת") בקיצור מסתבר זו שנסעה ליידי זו לא היא...אבל טוב שהתקשרתי כי היא (החברה) מתחתנת עוד שבועיים ותשמח אם אני אבוא... ש-ו-ק!!! ת-ד-ה-מ-ה!!! נפלתי מהכיסא שלי(תרתי משמע...מזל שהאוטובוס היה ריק- אחרת היו תופסים לי את המקום) צעקתי עליה בטלפון שאני לא מאמינה לה. עכשיו מילא על התיזמון של השיחה שהיה מוזר קצת... אבל בדיוק באותו יום דברתי אם חברה מהעבודה על זוגות צעירים שמתבאסים על זה שחברים אחרים מתחתנים ואז יש את בשיחות המעצבנות האלו של: "נווו מה איתכם..." בקול מעצבן כזה... חזרה לנושא בקיצור בדיוק התגאתי על זה שלי עדיין אין חברים כאלו... ואחרי חצי שעה כן יש לי כזו... מה נסגר? ועוד דבר מוזר...שדיברתי אם חברה שלי(זו שהתחתנה) היא סיפרה לי שחבר אחר שלנו בדיוק רב איתה והיא כולה לחוצה והיה לה לא נעים... אבל עכשיו שאני התקשרתי היא מרגישה בסדר גמור...אז אפילו בלי להתכוון הרגעתי כלה היסטרית... מה לי ולכלות?!?!?! או בכלל להרגיע אנשים?! בדרך כלל אני זו שלחוצה בהיסטריה
בקיצור אני דורשת שיחליפו לי דיסק במטריקס...ויתנו לי לחיות בלי סרטים! תודה.
אני נשבעת לכם הדיסק שלי שרוט וקופץ לא רק שיש לי כל הזמן הרגשה של דה ז'וו אלא גם יש לי הצטרפויות מקרים מוזרות...ממש איזור הדימדומים והנה הסיפור: לפני חודש אני חוזרת מהעבודה האוטובוס(איזור דימדומים בפני עצמו) כולי בבאסה והעייפות מיום שלם של אנשים מעצבנים יותר ומעצבנים פחות החלטתי פתאום להסתכל מהחלון אל המכונית שנסעה ליידי(מה שאני לא עושה בדרך כלל כי זה לא מעניין אותי) ונוהגת ברכב ליידי היתה מישהי שנראתה בדיוק כמו חברה מאוד טובה שלי מהמכללה...אני כמובן כולי בשוק ישר התעוררתי... לא דיברתי איתה כמעט 4 שנים אבל החלטתי להתקשר. מצלצל...מצלצל...והיא עונה לי כולה בשוק גם כן...(כמובן אחר כך היו צעקות הדדיות של "למה את לא מתקשרת") בקיצור מסתבר זו שנסעה ליידי זו לא היא...אבל טוב שהתקשרתי כי היא (החברה) מתחתנת עוד שבועיים ותשמח אם אני אבוא... ש-ו-ק!!! ת-ד-ה-מ-ה!!! נפלתי מהכיסא שלי(תרתי משמע...מזל שהאוטובוס היה ריק- אחרת היו תופסים לי את המקום) צעקתי עליה בטלפון שאני לא מאמינה לה. עכשיו מילא על התיזמון של השיחה שהיה מוזר קצת... אבל בדיוק באותו יום דברתי אם חברה מהעבודה על זוגות צעירים שמתבאסים על זה שחברים אחרים מתחתנים ואז יש את בשיחות המעצבנות האלו של: "נווו מה איתכם..." בקול מעצבן כזה... חזרה לנושא בקיצור בדיוק התגאתי על זה שלי עדיין אין חברים כאלו... ואחרי חצי שעה כן יש לי כזו... מה נסגר? ועוד דבר מוזר...שדיברתי אם חברה שלי(זו שהתחתנה) היא סיפרה לי שחבר אחר שלנו בדיוק רב איתה והיא כולה לחוצה והיה לה לא נעים... אבל עכשיו שאני התקשרתי היא מרגישה בסדר גמור...אז אפילו בלי להתכוון הרגעתי כלה היסטרית... מה לי ולכלות?!?!?! או בכלל להרגיע אנשים?! בדרך כלל אני זו שלחוצה בהיסטריה