מטפל קודם

[MommyHug]

מטפל קודם

קורה לכם לפעמים שאתם חושבים על מטפל קודם? אני עכשיו בטיפול עם מטפלת מעולה. בעבר הייתי בטיפול חצי שנה וקצת יותר עם מטפלת שהבנתי שהיא לא בשבילי. כבר תקופה ארוכה שמידי פעם אני חושבת עליה. בימים האחרונים זה הולך ומתעצם, כנראה כי עברתי ליד הבית שלה (או הקליניקה, זה לא היה ברור) וגם נתקלתי בכתבה שבה ראיינו אותה. חחח... זה גורם לי להרהר ולחשוב מה היה אילו הייתי ממשיכה בטיפול איתה, למרות שאני מרוצה מהמטפלת הנוכחית שלי. האם זה נשמע לכם הגיוני? נורמלי? האם זה קרה לכם? תודה

 

[MommyHug]

אני רוצה להוסיף

שלא נעשה סיום, חתכתי למעשה. לא הייתה אפילו שיחת פרידה, זה נעשה בטלפון. מה אתם חושבים על זה? הייתם יוצרים איתה קשר?

 

[קרן אור אחת]

ניסיון אישי..

אני יצרתי קשר עם המטפלת הקודמת (כשהגעגועים העזים גברו עלי ושהיה לי ממש קשה עם הנוכחית - זה היה בהתחלה). בקיצור, יצרתי קשר ותחילה היא שמחה לשמוע ממני מידי פעם איך הולך לי ושאני בסדר, אבל פעם אחת התקשרתי אליה וביקשתי להיפגש, אמרתי דברים נוראים על הנוכחית ורציתי לחזור לקודמת. ביקשתי להיפגש איתה, בכיתי, אמרתי לה שאני רוצה לחזור אליה (לא יכלתי כי כבר אל הייתי חיילת) היה לה קשה עם זה, היא רמזה לי בעדינות שאולי כדאי שאני לא אתקשר יותר ואנסה לדבר עם הנוכחית כדי לפתור על הבעיות. מה שכן, אחרי הפרידה הרישמית שלנו (כשהשתחררתי) נפגשתי איתה עוד פעם אחת על אזרחי, שתינו הרגשנו צורך להיפרד סופית אחרי תקופה כזו וקצת פחות ברישמיות. אני במקומך, לא יודעת מה הייתי עושה, סביר להניח שהייתי מתקשרת אבל מצד שני לקבל "דחיה" כזו זה דבר לא פשוט, בעיקר שידעתי שהיא האחת שתהיה שם בשבילי תמיד. (יש לציין שהיום אני יותר שפויה

ומבינה מדוע לא רצתה להיפגש איתי - זה"כ זה היה פוגע בי יותר, כי היה ברור שלטיפול אצלה לא אוכל לחזור)

 

[MommyHug]

וואו איזה סיפור מרגש

אז למה הטיפול הקודם הסתיים? אצלי הסיפור הוא שונה- היה לי לא טוב עם הקודמת, אני ממש לא רוצה לחזור אליה לטיפול, אבל מעניין אותי לדבר איתה, להיות אצלה בפגישה, כדי ללמוד על עצמי אז... אבל הסיום היה מכוער כי היא רצתה שאני אשלם על פגישות שלא היו כי ביטלתי אותן מאוחר אבל היא לא הזהירה אותי מראש. בקיצור הסיום נעשה במכתב או בהודעה בטלפון והיא לא ממש עשתה מאמץ לדבר איתי. סתם מעניין אותי... ונשמע אצלך שזה היה נורא קשה, לשתיכן, השיחות האלו... אבל שוב אני שואלת- אם היה לך טוב אצלה, למה סיימתן את הטיפול?

 

[קרן אור אחת]

היה לי מעולה אצלה

הייתי אצל הקודמת מטעם הצבא, כלומר בזמן השירות הצבאי שלי. כשמשתחררים כבר אי אפשר לקבל אצלה טיפול, אז נאלצנו לסיים ולהיפרד. 3 חודשים לאחר השיחרור התחלתי עם הנוכחית והיום אני אצלה כבר כמעט 3 שנים. היא אחלה ואני אוהבת אותה, פשוט בהתחלה מרוב ההשוואות והתיסכול והעצב.. היה קצת קשה. שתינו אהבו אחת את השניה מאוד, היה לנו קשר מאוד מיוחד והיה קשה להיפרד, אבל כמו שאמרתי לא היה שום טעם להיפגש איתה שוב (בעיקר שאני בטיפול אחר) כי היה ברור שלא משנה מה יקרה אני לא אוכל להיות אצלה.. אלא אם כן אתגייס שוב, מה שלא נראה לי

 

[MommyHug]

וואו....../images/Emo201.gif

עשית לי כואב בלב... זה גם מרגש (בצורה חיובית) וגם מעציב... סיפור אהבה בלתי אפשרית... משהו כזה... אני מכירה את זה

היה לי את הקטע הזה של ההשוואה אבל לטובת הנוכחית... תמיד אמרתי "אצל ההיא זה היה לגמרי אחרת- לא היה זה וכן היה זה..." אבל זה היה לרעת הקודמת, כי אני באמת לא חושבת שהיא סיפקה לי מה שהייתי צריכה. אולי זה העניין של הכימיה. אבל מצד שני, טוב לדעת שלא לכולם אני נקשרת ולא כל אישה שניה הייתי רוצה כאמא... זה מנחם קצת...

 

[עדן גפן]

בטח שכן, כל הזמן קורה לי../images/Emo190.gif

אבל ליצור קשר

, אישית, אני, לא הייתי עושה את זה לעצמי.. כי אצלי היא עזבה ואמרה שהיא תחזור אבל בסוף היא הביאה מישהי אחרת במקומה