מטפחת לאדוני
....לקחתי בד כותנה, גזרתי מדוייק מדוייק, תפרתי את שולי הבד היטב, רקמתי את שמי והוספתי פרח רקום ליד.
ככה בדיוק הוא הורא לי.
פעם, עד לא מזמן, פיסת הבד המרובעת והקטנה הזו היתה חפץ אינטימי והעברתו לידי אחר סימלה מהווה של קרבה, נדיבות וחמלה.
אותו יום לא הייתי במיטבי, קצת עפופה, לא מרוכזת...יום שכזה.
אבל כשהכנתי את המטפחת נכנסתי כמו למוד אחר. הזמן עבר, דקה ועוד דקה, שהפכה לשעה ושעתיים....היו טלפונים מידיי פעם, קולות מבחוץ, אבל דבר לא חדר אלי...הייתי כאילו מנותקת.
מרוכזת עמוק פנימה, צוללת לתוך שקט עמוק.... והיד ממשיכה לתפור, והמטפחת לאט לאט מתהוה, עד שהושלמה תפירתה. התבוננתי בה, בפיסת הבד, במטפחת וידעתי , ידעתי כמה היא מיוחדת .
כמה שקט העשייה מלאה בי וכמה השקעה ואהבה אני מלאתי בה.
התבוננתי עליה, חייכתי בשלווה ואושר. והייתי גאה בעצמי.
מרגש אותי לראות, להיווכח, כמה שקט הוא משרה עלי , אדוני, גם כשלא לידי.
בקרוב ניפגש והעניק לו אותה, את המטפחת שהכנתי למענו.
הוא יהיה מרוצה וגאה בי.
ילטף את שערי ויהיה הכי מאושר שלקח אותי תחת חסותו.
....לקחתי בד כותנה, גזרתי מדוייק מדוייק, תפרתי את שולי הבד היטב, רקמתי את שמי והוספתי פרח רקום ליד.
ככה בדיוק הוא הורא לי.
פעם, עד לא מזמן, פיסת הבד המרובעת והקטנה הזו היתה חפץ אינטימי והעברתו לידי אחר סימלה מהווה של קרבה, נדיבות וחמלה.
אותו יום לא הייתי במיטבי, קצת עפופה, לא מרוכזת...יום שכזה.
אבל כשהכנתי את המטפחת נכנסתי כמו למוד אחר. הזמן עבר, דקה ועוד דקה, שהפכה לשעה ושעתיים....היו טלפונים מידיי פעם, קולות מבחוץ, אבל דבר לא חדר אלי...הייתי כאילו מנותקת.
מרוכזת עמוק פנימה, צוללת לתוך שקט עמוק.... והיד ממשיכה לתפור, והמטפחת לאט לאט מתהוה, עד שהושלמה תפירתה. התבוננתי בה, בפיסת הבד, במטפחת וידעתי , ידעתי כמה היא מיוחדת .
כמה שקט העשייה מלאה בי וכמה השקעה ואהבה אני מלאתי בה.
התבוננתי עליה, חייכתי בשלווה ואושר. והייתי גאה בעצמי.
מרגש אותי לראות, להיווכח, כמה שקט הוא משרה עלי , אדוני, גם כשלא לידי.
בקרוב ניפגש והעניק לו אותה, את המטפחת שהכנתי למענו.
הוא יהיה מרוצה וגאה בי.
ילטף את שערי ויהיה הכי מאושר שלקח אותי תחת חסותו.
