מטע או כרם

[ihtiyar]

יותר ממקום אחד:

הכפר ספסופה ליד מירון - שמו נגזר מסִפְסוּף, שהן תאנים המאחרות להבשיל. קציעות זה הרבים של קְצִיעָה; קציעה היא למעשה דבלה שהכינו אותה באמצעות חיתוך של הגרוגרות. בגליל העליון, דרומית-מזרחית לקיבוץ פרוד ישנו מעיין שהיום שינו את שמו לעין שַׁיִת, אבל במפות הישנות הוא עדיין נקרא עין שִׁית. שית, כפי שלא ידוע להרבה דוברי עברית

היא תאנה שנשרה טרם הבשלתה. אני מניח שיש עוד מקומות שכרגע פרחו מזכרוני.

 

[chiko של סאקרה]

../images/Emo127.gif קציעות-הן התאנים שחשבתי עליהן.

ספסוף הם כל הפירות המאחרים להבשיל,ללא דגש על תאנים דווקא. ואם אנחנו עוסקים בקציר ותליש-סיפסוף הוא גם תלישה. את עין שית אינני מכיר. אבל נסה לתרגם: "אשית ידי עם אשתי נשית שית של שיראין ונשתה מיין השיתין טרם ימסך אל השיתין."

 

[ihtiyar]

../images/Emo6.gif וואי, כבר שנים לא שמעתי את זה

מכיר את זה בנוסח מעט שונה. יש לי חולשה לחידודים נוסח עימנואל הרומי או ה"תחכמוני" של אלחריזי. אשאיר את הפתרון לאחרים

 

[chiko של סאקרה]

ממתין בסבלנות לתשובתך בדבר צמק התמר

סביר שלא שמעת מעולם את "מכתם השיתים". חיברתי אותו 10 דקות קודם לכן....

 

[סאקרה]

תמר יבש = כותבת

והקרדיט כולו ל"משתמשת הפורום". קצת כמו בפרקטלים הקישורים המסובבים האלה...

 

[עמית מהשרון]

וכמובן נחל שוח

 

[alonaski]

מה, למה ואיך - נחל שוח??? ../images/Emo4.gif

 

[עמית מהשרון]

שוח - סוג של תאנה או תאנה בשלה

לא יודע בדיוק...

 

[alonaski]

אווווווווווו..!!! ../images/Emo24.gif ../images/Emo99.gif

הללויה!!!! פענחת לי סימן שאלה של שנים!!!! בתור ילדה בכתה ב' לימדו אותנו את השיר: "הוי ארצי מולדתי" הוי ארצי מולדתי ביצוע: הגבעטרון מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: נעמי שמר הוי, ארצי מולדתי, הר טרשים קרח. עדר עולפה, שה וגדי, זהב הדר שמח. מנזרים, גל, מצבה, כיפות טיט על בית. מושבה לא נושבה זית אצל זית. ארץ, ארץ מורשה, דקל רב כפיים. גדר קו צבר רשע. נחל כמה המים. ריח פרדסי אביב, שיר צלצל גמלת. חיל חולות לים סביב, צל שקמה נופלת. ארץ נחלת מדבר סין, קסם כוכבי לכת. הבל זעם החמסין, מלונה בשלכת. כרם גפן נים לא נים, תל חורבה נחרשת. תכול לילות וילל תנים, משאבה נוקשת. הוי, הוי, ארץ חמדת לב,

השמיר השית.

ביר סוד יתום בגב, בשמיים עיט. ריח פרדסי אביב, שיר צלצל גמלת. בים של אור טובע כל, ועל פני כל התכלת. אח, פרדסי אביב... שנים!!!!!!!!!!!!!!!! שנים!!!!!!!!!!!!!!! לא הבנתי מה אני שרה ומה זה "השית" הזה!!!

תודה לך!!!!!

 

[alonaski]

אני רואה שאתה שולט הייטב בשפה

אז אפשר להעזר בך ולבקש את פרושך לעוד כמה מילים פה בשיר? למשל: ארץ נחלת מדבר סין, קסם כוכבי לכת. הבל זעם החמסין, מלונה בשלכת. = מה זו ה"מלונה"? האם זו מעין סוכת גפנים של שומר המטע/בוסתן/שדה?... ועוד: הוי, הוי, ארץ חמדת לב, השמיר השית. ביר סוד יתום בגב, = מה פירוש??? בשמיים עיט. תודה מראש!

 

[ihtiyar]

../images/Emo124.gifalonaski, תבואי פה רגע בבקשה

1. שׁוּחַ (או במקורות "בת-שוח" זה מין של תאנה. 2. שמיר ושית הוא ביטוח תנ"כי שמשמעותו היא "קוצים ודרדרים" או "חתחתים וקוציםשַׁיִת הוא מין של קוץ, ושִׁית היא תאנה. 3. מלונה - היא סוכה של השומרים בכרמים או במטעים. עפ"יר היתה עליה גפן מטפסת, ולכן הצירוף מלונה בשלכת. 4. בּיִר סוּד פירושו בארמית: בור סיד = בור מטויח. כך תיאר יוחנן בן זכאי את תלמידו אליעזר בן הורקנוס: בור סיד שאינו מאבד טיפה.

 

[alonaski]

או קי... אז המשך:

1. מצחיק שאתה אומר ששמיר ושית זה קוצים... כי זה מה שהאינטואיציה שלי גרמה לי לחשוב לגבי ה"שית" הזה...

אם כך: א. איזה מין קוץ זה? האם זה מין מסויים של צמח? ב. למה שמיר נחשב קוץ???

2. למה "ביר סוד יתום בגב"... - כמילות השיר? גב הרי הוא אלמנט טבעי = גב מים בטבע... מי מתקין בתוך גב "ביר סוד"??...

(ולמה הארמיתים האלה חייבים להפוך את סדר ההטיה של מילות שייכות??? הם גם אומרים "שבורית זכוכה" במקום זכוכית שבורה??? או "צי שנוע" במקום שי צנוע?...

)

 

[ihtiyar]

../images/Emo13.gif נחמד...

1. עניין השמיר ושית הוא השערה. לא ברור לְמה באמת הכוונה המיקראית. מתוך ההקשר הקישו שמדובר ב-(א) סוגי קוצים (זאת הסיבה שהעניקו את השם לעץ ה"שמיר" את שמו, ולאחרונה שינו אותו למשהו אחר, דבילי לטעמי, לכן לא אציין את השם החדש) או (ב) אבנים מרוסקות וחדות, ומכאן "נייר שמיר". 2. ועכשיו, אלונה, הכיני כוס קפה והתכונני ל"ביר סוד יתום בגב"..

..

... חזרת עם קפה? יופי! בָּיִר סוּד - הזכרנו למעלה. גֵב הוא שקע (טבעי או חפור) שבו נקווים מים. הכוונה במקורות הוא למקום שבו נקווים מים רדודים (כמו גְמָמִית), להבדיל מִבּוֹר שבו נקווים הרבה מים. יָתוֹם: אין הכוונה למישהו שהתיתם מהוריו, או למישהו בודד. בפעלים הכפולים בעברית (סבב, ברר, חגג וכד'), קים הפועל ת.מ.מ במובן של סיום, סוף, גֶמֶר (למשל: זמננו תָּם). יָחוֹג = יַחגוֹג ; יָבוֹר = יִברוֹר, וכן הלאה... כך גם יָתוֹם = יִסתַיֵם (לא קיים השימוש יִתמוֹם; כפי שיש למשל יִקוֹב הדין את ההר, ואין יִקבוֹב) נסכם: ביר סוד יתום בגב: בור מטוייח שאינו אמור לאבד אפילו טיפה, בסוף מצטברים בו רק מים רדודים (בגלל מיעוט הגשמים). שבת שלום לכל המאזינים עד כאן תכניתנו "רגע של עברית"

 

[שבט2]

ובקטיף הזיתים - יש גם "חליבה"

גרגור - אכן קטיף ידני אך אם מושכים ביד כמה זיתים לאורך הענף, זה יקרא: חליבה.

 

[ihtiyar]

זאת המצאה של השנים האחרונות,

כנראה שאנשים לא הכירו את המילה "לגרגר" באותו הקשר. מאז שנכנסו המכשירים המכניים נכנס גם השימוש ב"סריקה", כי המכשיר הוא דמוי מסרק.

 

[שבט2]

ה"גרגור" הוא קטיף ידני - אחד אחד..

לעומת ה"חליבה" שגם היא קטיף ידני רק כמה זיתים ביחד בכל פעולה. ככה שהשם שהומצא/"הומצא" לא בא על חשבון ה"גרגור", אלא להעשיר את הטרמינולוגיה בהקשר.

 

[ihtiyar]

../images/Emo127.gifכאמור: היום בגלל המיכּון שמעתי

כבר את הפעלים "סְרִיקָה" ו"גְרִיפָה". יתכן שבאזורים אחרים בארץ המציאו פעלים אחרים לפעולת המכונות.

 

[chiko של סאקרה]

מותר עוד כמה?

אם אתה רוצה לקטוף רק את החלק הירוק-למשל-עירית,עלי סלרי,שמיר וכו אתה צריך לקנב אותם. בקיבוצים פועלות מקנבות מכניות משוכללות. אם יש לך שדה קיטניות כלשהו תצטרך לארגן תליש. "קצר מלוא ידו תלש מלוא קומצו" (משנה. פאה) אם התברכת במטע של אוכמניות או אובליפיכה תאלץ ללקט אותן.

 

[ihtiyar]

אנחנו נכנסים לתחום הכמעט אזוטרי

של פעילות חקלאית נשכחת. אם לקנב, אז אפשר גם לַחֲזוֹם (גם פעותה של הסרת עלים) ואם בא לך לארות תאנים, אז כדאי לזכור שתאנים (וגם דבש) לא רק אוֹרִים אלא גם עוֹרְדִים הנה חידה עבורך: גרוגרת היא תאנה מיובשת. כיצד נקרא תמר מיובש בעברית?

 

[ihtiyar]

../images/Emo163.gif"פעותה"../images/Emo26.gif"פעולה"