מטען חורג
אני כבר לא יודעת על מה נאבקת ומול מי
ומי איתי
אני כל יום נכנסת כדי לכתוב
ואני לא מצליחה
בעיקר כי כל מה שאכתוב יהיה אווטינג גדול מידי
מזמן כבר לא בכיתי את נשמתי ככה.
המשקל שלי כאילו נושר ממני, ואני אוכלת.
הכל קורה כל כך מהר
וואין רשת ביטחון
אני הרשת של עצמי
אני כל כך פוחדת לפעמים שאני לא אצליח לתפוס את עצמי לבד.
ובכל פעם מחדש אני מבינה עד כמה אין לי על מי להישען.
לא חשבתי שיגיעו הזמנים בהם, אני אאמין בעצמי הרבה יותר מכולם.
לא אכפת לי כבר מזמן שלא מאמינים בי,
רק שיפסיקו להגיד את זה ולהראות את זה כל הזמן.
כי בכל פעם שמפקפקים בי
אני מתחילה לפקפק עוד יותר...
אני כבר לא יודעת על מה נאבקת ומול מי
ומי איתי
אני כל יום נכנסת כדי לכתוב
ואני לא מצליחה
בעיקר כי כל מה שאכתוב יהיה אווטינג גדול מידי
מזמן כבר לא בכיתי את נשמתי ככה.
המשקל שלי כאילו נושר ממני, ואני אוכלת.
הכל קורה כל כך מהר
וואין רשת ביטחון
אני הרשת של עצמי
אני כל כך פוחדת לפעמים שאני לא אצליח לתפוס את עצמי לבד.
ובכל פעם מחדש אני מבינה עד כמה אין לי על מי להישען.
לא חשבתי שיגיעו הזמנים בהם, אני אאמין בעצמי הרבה יותר מכולם.
לא אכפת לי כבר מזמן שלא מאמינים בי,
רק שיפסיקו להגיד את זה ולהראות את זה כל הזמן.
כי בכל פעם שמפקפקים בי
אני מתחילה לפקפק עוד יותר...
