מטבח סידרתי
היום ניקיתי את כל הרצפה של החדר אוכל. לבד. במסגרת הגיוסים שלי לכסף שאני לא אראה שקל ממנו לפני יב`, עבדתי היום בחדר אוכל. 8 שעות של נקיונות והגשות וזבל מהסוג, 95% מהזמן בעמידה, ועכשיו כואבות לי הרגליים. שלא לדבר על הנודניקיות שמוציאות על עוברי אורח תמימים תסכולים מלאים בפולניות מצטברת בזמן ארוחת בוקר (מצ``ב דוגמא מקוצרת): נודניקית זקנה אובססיבית: נו, תאכלי משהו. אני: לא, תודה, אני לא רעבה. נודניקית זקנה אובססיבית: את רוצה לחם/מלאווח/ריבה/ נס קפה/ כל דבר אחר שנמצא על השולחן? אני: לא, תודה, אני לא רעבה. נודניקית זקנה אובססיבית: אז לא תאכלי כלום? אני: לא, תודה. נודניקית זקנה אובססיבית: משה (שלושה טבחים בשם משה. מתוך ארבעה שעובדים שם), תביא לילדה משהו לשתות. אני: לא, תודה, אם אני ארצה אני יכולה לקחת. (מיותר לציין שזה קטע קצר בלבד. זה נמשך כ ל ארוחת בוקר) וההגשה. שעתיים ליד המנות העיקריות, עם כל מיני אנשים מרושעים (מורות שלי, אבא שלי, דודים שלי וילדות מהגן) שצוחקים על החלוק והכובע המגוחך שהמגישים צריכים ללבוש. והכי גרוע - לא הייתה להם גלידת לימון. אחרי השעתיים האלה, כשאת לא יכולה להסתכל על אוכל חודשיים אפילו שלא אכלת כלום, וכל מה שאת רוצה זה גלידת לימון, לא הייתה להם גלידת לימון ולא שום גלידה אחרת (כשרות דפוקה). וכואבות לי הרגליים נורא. פועלי כל המטבחים, התאחדו!
היום ניקיתי את כל הרצפה של החדר אוכל. לבד. במסגרת הגיוסים שלי לכסף שאני לא אראה שקל ממנו לפני יב`, עבדתי היום בחדר אוכל. 8 שעות של נקיונות והגשות וזבל מהסוג, 95% מהזמן בעמידה, ועכשיו כואבות לי הרגליים. שלא לדבר על הנודניקיות שמוציאות על עוברי אורח תמימים תסכולים מלאים בפולניות מצטברת בזמן ארוחת בוקר (מצ``ב דוגמא מקוצרת): נודניקית זקנה אובססיבית: נו, תאכלי משהו. אני: לא, תודה, אני לא רעבה. נודניקית זקנה אובססיבית: את רוצה לחם/מלאווח/ריבה/ נס קפה/ כל דבר אחר שנמצא על השולחן? אני: לא, תודה, אני לא רעבה. נודניקית זקנה אובססיבית: אז לא תאכלי כלום? אני: לא, תודה. נודניקית זקנה אובססיבית: משה (שלושה טבחים בשם משה. מתוך ארבעה שעובדים שם), תביא לילדה משהו לשתות. אני: לא, תודה, אם אני ארצה אני יכולה לקחת. (מיותר לציין שזה קטע קצר בלבד. זה נמשך כ ל ארוחת בוקר) וההגשה. שעתיים ליד המנות העיקריות, עם כל מיני אנשים מרושעים (מורות שלי, אבא שלי, דודים שלי וילדות מהגן) שצוחקים על החלוק והכובע המגוחך שהמגישים צריכים ללבוש. והכי גרוע - לא הייתה להם גלידת לימון. אחרי השעתיים האלה, כשאת לא יכולה להסתכל על אוכל חודשיים אפילו שלא אכלת כלום, וכל מה שאת רוצה זה גלידת לימון, לא הייתה להם גלידת לימון ולא שום גלידה אחרת (כשרות דפוקה). וכואבות לי הרגליים נורא. פועלי כל המטבחים, התאחדו!