מחשבת מוסער אחת
עלה לי רעיון לשתף אתכם בו. הרעיון הזה לא מיועד לאלו שיצאו מאידיאל (חוסר אמונה) אלא דווקא לאנשי כמוני שיצאו כי היה להם קשה ולא מתאים המסגרת הלוחצת והמחייבת הזו (ויש לא מעט כאלו). טוב, אז הרעיון הוא כזה . מכיון שאנחנו מאמינים באלוהים ובשכר ועונש ובלה בלה בלה... אז למרות שלא שומרים כלום אני מנסה לשמור דבר אחד קטן בלבד. זה לא חייב להיות משהו גדול ולאו דוקא בין אדם למקום אלא אפילו בין אדם לחבירו. זה יכול להיות "מודה אני" בבוקר, או לנעול נעליים כמו שצריך (ימין שמאל שמאל ימין) וכל אחד כיד הדניון הטובה עליו. אבל יש לזה שלושה חוקים. א. התדירות צריכה להיות כל יום (לא צום כיפור). ב. לא לפספס(להשתדל). ג. להתכוון לשם שמים מה שבטוח זה דבר אחד, שאם תחליטו על זה, אז גם אם זה יהיה הדבר הכי קטן בעולם, זה יהיה הכי קשה לביצוע - כי זה אמיתי. מה אתם חושבים?????
עלה לי רעיון לשתף אתכם בו. הרעיון הזה לא מיועד לאלו שיצאו מאידיאל (חוסר אמונה) אלא דווקא לאנשי כמוני שיצאו כי היה להם קשה ולא מתאים המסגרת הלוחצת והמחייבת הזו (ויש לא מעט כאלו). טוב, אז הרעיון הוא כזה . מכיון שאנחנו מאמינים באלוהים ובשכר ועונש ובלה בלה בלה... אז למרות שלא שומרים כלום אני מנסה לשמור דבר אחד קטן בלבד. זה לא חייב להיות משהו גדול ולאו דוקא בין אדם למקום אלא אפילו בין אדם לחבירו. זה יכול להיות "מודה אני" בבוקר, או לנעול נעליים כמו שצריך (ימין שמאל שמאל ימין) וכל אחד כיד הדניון הטובה עליו. אבל יש לזה שלושה חוקים. א. התדירות צריכה להיות כל יום (לא צום כיפור). ב. לא לפספס(להשתדל). ג. להתכוון לשם שמים מה שבטוח זה דבר אחד, שאם תחליטו על זה, אז גם אם זה יהיה הדבר הכי קטן בעולם, זה יהיה הכי קשה לביצוע - כי זה אמיתי. מה אתם חושבים?????
