מחשבות
מי אנחנו? אנחנו בני אדם, זאת אומרת דומים זה לזה בצורה מספיקה על מנת שנוכל לדבר זה עם זה. כל אחד הוא מיוחד במינו אבל אף אחד לא יכול להתקיים כאדם ללא אנשים אחרים. לשון אחרת - אנחנו מכוננים את העולם האנושי אבל ללא העולם האנושי אין לנו קיום כבני אדם. וכמובן העולם האנושי הוא חלק מהעולם בכללותו, אנחנו משתפים דברים רבים גם עם חיות אחרות. כיצד אנחנו מסוגלים להגיע להכרה/השגה (מסוימת) של העולם? אנחנו חלק מהעולם, ולא זרים לו, והשיתוף הזה מאפשר לנו להגיע להכרת העולם. אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע אותו, האם הוא משמיע קול? בודאי, הרי עץ אמיתי כפי שהוא מושג בהכרתנו בהכרח גם נופל בקול, על זה מבוססת האבחנה שלנו בין עץ אמיתי לדמיוני. האם בני אדם אחרים קיימים? כיצד אנחנו יודעים זאת? אנו יודעים זאת כי אנו שומעים את קולם, דובר בראשינו, כבני אדם אחרים. אין זאת אומרת שכל קול שמישהו שומע הוא קול אמיתי ומוחשי, אבל ללא האמת הזאת של הדיאלוג אי אפשר היה להגיע להזיה של קולות מדומים, כי ההזיה מחקה את המציאות. האם יש אלוהים? אינני יודע. אני מניח שיש דברים מעבר להשגתי, וגם דברים מעבר למה שאני או כל אדם יכול להשיג אי פעם. לכן לדבר במונחים של ידיעה על דברים שהם מעבר להשגה זהו דבר אבסורדי מבחינתי. המיטאפיזיקה של הקיום מכילה הרבה יותר אפשרויות מאשר הדיכוטומיה של יש או אין אלוהים, ולכן אינני מרגיש מחויב לבחור באחת מהאפשרויות הללו. מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? הביצה כמובן, הביצה מציאות של תא אחד, ואנחנו יודעים שבשחר החיים החיים היו חד תאיים - אן ביציים... יוצא שהביצים הקדימו את התרנגולות במיליארד שנה או שניים. מה קורה אחרי המוות, האם יש חיים? כן , של אנשים אחרים - צריך לפנות להם מקום עם כל הצער שבדבר.
מי אנחנו? אנחנו בני אדם, זאת אומרת דומים זה לזה בצורה מספיקה על מנת שנוכל לדבר זה עם זה. כל אחד הוא מיוחד במינו אבל אף אחד לא יכול להתקיים כאדם ללא אנשים אחרים. לשון אחרת - אנחנו מכוננים את העולם האנושי אבל ללא העולם האנושי אין לנו קיום כבני אדם. וכמובן העולם האנושי הוא חלק מהעולם בכללותו, אנחנו משתפים דברים רבים גם עם חיות אחרות. כיצד אנחנו מסוגלים להגיע להכרה/השגה (מסוימת) של העולם? אנחנו חלק מהעולם, ולא זרים לו, והשיתוף הזה מאפשר לנו להגיע להכרת העולם. אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע אותו, האם הוא משמיע קול? בודאי, הרי עץ אמיתי כפי שהוא מושג בהכרתנו בהכרח גם נופל בקול, על זה מבוססת האבחנה שלנו בין עץ אמיתי לדמיוני. האם בני אדם אחרים קיימים? כיצד אנחנו יודעים זאת? אנו יודעים זאת כי אנו שומעים את קולם, דובר בראשינו, כבני אדם אחרים. אין זאת אומרת שכל קול שמישהו שומע הוא קול אמיתי ומוחשי, אבל ללא האמת הזאת של הדיאלוג אי אפשר היה להגיע להזיה של קולות מדומים, כי ההזיה מחקה את המציאות. האם יש אלוהים? אינני יודע. אני מניח שיש דברים מעבר להשגתי, וגם דברים מעבר למה שאני או כל אדם יכול להשיג אי פעם. לכן לדבר במונחים של ידיעה על דברים שהם מעבר להשגה זהו דבר אבסורדי מבחינתי. המיטאפיזיקה של הקיום מכילה הרבה יותר אפשרויות מאשר הדיכוטומיה של יש או אין אלוהים, ולכן אינני מרגיש מחויב לבחור באחת מהאפשרויות הללו. מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? הביצה כמובן, הביצה מציאות של תא אחד, ואנחנו יודעים שבשחר החיים החיים היו חד תאיים - אן ביציים... יוצא שהביצים הקדימו את התרנגולות במיליארד שנה או שניים. מה קורה אחרי המוות, האם יש חיים? כן , של אנשים אחרים - צריך לפנות להם מקום עם כל הצער שבדבר.