מחשבות

[!ירוק כהה]

מחשבות

מחשבות

מתי לאחרונה נזכרתם בילדות שלכם? בכל מיני דברים מצחיקים שקרו לכם בגן? שהרבצתם לדודו המופרע והוא רץ להלשין לגננת, אבל היא לא האמינה לו כי הוא היה שקרן כרוני ומחולל מהומות בלתי נלאה. אוביוחאי, שתמיד הייתן חוטפוץ לו מהיד את הבובות, כי הוא בן, וממתי בנים משחקים בבובות? היום יוחאי שר בממשלה, אבל הוא לא ישכח לעולם שחטפתן לו את בובה זהבה מהיד. מתי לאחרונה קראתם את שירי רחל? אני מאוד אהבתי את השירים שלה. היום אין זמן לכלום. מקסימום לאיזה רם אורן קטן וזהו. וכבר רצים למחשב או לטלויזיה או לכל דבר אחר. הרגע עבר פה נחליאלי. רציתי לומר לו שלום, אבל הוא כבר עף. לא היה לו זמן אלי. הוא תמיד עף, ואני תמיד נשארת עם אלף בלתי גמורות, כמו עכשיו.

 

[קליות]

בדיוק לשם כך נועדו המחשבות



בס``ד כדי שיחלפו כמו הנחליאלי שאפילו לא עצר להגיד שלום. כדי שתשבי ותזכרי. כדי שיבוא יום ותכתבי אותם,כמו עכשיו. ואולי תשקיעי גם את זמן בעצמך ותהיי חכית בכנסת,ויבוא איזה אבירם ויגיד:היי! היא בטוח לא זוכרת שמשכתי לה בצמות. אחח הגלגל...תסתובב..אין לך בררה. אני פעם שאלתי את הזמן למה שלא יפסיק לרגע את עצמו ויניח לכולם לחשוב ? אז מישהי כבר ענתה במקומי,לרגע אחד תשארי עם כל המחשבות..קיים חשש כבד להתאבדות. שבוע טוב,ירוק,אני איתך במחשבות. כבר סלחת לי שלא הופעת בהודעתי המטופשת שכולם רננו עליה?? שיין

 

[נריה22]

אוך אפילו הנוסטלגיה לא מה שהיתה פעם



אוי הימים הנפלאים של העבר בהם האויר היה מלא בריח פרדסים הכול היה בצבע יותר עשיר אפילו החלומות נראו יותר מרתקים אך חום המיטה בבוקר ו``עוד חמש דקות לישון אמא`` איך שיחקנו בין שלוליות והיה המון חורף החברוים הכי טובים שהלכנו יחד בשבילים מרותקים לחיפושית על ענף ומגלים לראשונה את לידתו של פרפר מגולם המשי הימים בהם גילינו את חז``ל ומעשיות התורה את בר כוכבא הגיבור ואת המהר``ל מפרג איזה כיף לחזור ולהיזכר בימי התום -בימי חיינו -בימים שלעולם נתרחק מהם עוד ועוד ונשקע בצרות היום יום אלוי צריך להסתכל על ימים אלו בלי לבחון ולחקור כדי שישארו תמידימים יפים שאילהם נתסתכל בכדי לזכור את הצבע האמיתי של תפוח ולא רק את ערכו הקלורי ?

 

[נריה22]

שיר שנוגע בבעיה



These Are The Days Of Our Lives Words and music by Queen Sometimes I get to feelin` I was back in the old days - long ago When we were kids when we were young Thing seemed so perfect - you know The days were endless we were crazy we were young The sun was always shinin` - we just lived for fun Sometimes it seems like lately - I just don`t know The rest of my life`s been just a show Those were the days of our lives The bad things in life were so few Those days are all gone now but one thing is true When I look and I find I still love you You can`t turn back the clock you can`t turn back the tide Ain`t that a shame I`d like to go back one time on a roller coaster ride When life was just a game No use in sitting and thinkin` on what you did When you can lay back and enjoy it through your kids Sometimes it seems like lately - I just don`t know Better sit back and go with the flow Cos these are the days of our lives They`ve flown in the swiftness of time These days are all gone now but some things remain When I look and I find no change Those were the days of our lives - yeah The bad things in life were so few Those days are all gone now but one thing`s still true When I look and I find I still love you I still love you

 

[מיוחדת]

יפה-אבל



יפה נריה, אבל למה בעיה?? נוסטלגיה היא אחד החלקים היפים ביותר בחיים. לא?

 

[קשרים בזקן]

לדעתי לא



נוסטלגיה לדעתי, זה חוסר מיצוי בחיים העכשוויים ,משהו כמו היתרפקות על העבר ,זכרנו תבצלים וכו ואולי אני טועה

 

[נון בת]

היו זמנים...



בס``ד פעם הכל היה אחרת פעם היתה לנו נבחרת... פעם באוירה הייתה אחוה פעם כולם חיו בשמחה פעם לא היה חור באוזון פעם היה אידיאולוגיה וחזון פעם לא היה מרוץ אחרי הזמן פעם היה ואיננו, נטמן. תמיד כשיושבים ומדברים ואיכשהו מגיעים למצבים עכשוויים, או סתם מעלים זכרונות, תמיד יהיה אחד מ`פעם` שבערגה ובהתרפקות על העבר יפלוט: ``היום זה לא מה שהיה פעם..`` פעם אפילו לסוס שרתום לעגלה היה חיוך (כמה שזה מעלה גיחוך) אנשים הלכו בדילוגים קלילים (את זה תראו בסרטים הישנים) ואני שואלת את עצמי: גם אנחנו פעם נגיד `פעם` או שאף פעם לא היה `מה שהיה פעם`? שיוווו עוד מעט בוקר של יום חדש אולי גם היום של היום יהיה פעם `פעם`? אולי.. שלכם, נון(סטופ)

 

[מניה וביה]

היא מוכשרת הילדה....



ב``ה בחיי שאת מוכשרת.. הכתיבה שלך נהדרת כשרואים את שמך בפורום מתנוסס כל לב אטום למראהו מתמוסס ולענין ה``פעם`` שבהודעתך הוזכר ענין כלשהו בכל זאת נעקר כי פעם שלא הכרנו את הכשרון לא יצאנו כל יום במחול ורון כי ``פעם`` שאת שמך לא ראינו ומזיו אורך לא נהננו לא הכשלנו לרדת לעומקה של נפלאה ומכשרון נוטף של בלתי נלאה אני, בזכותה, מתרפק דווקא על ההוה ולא על העבר. מניה וביה נ.ב התכוונתי לנון בת כמובן...

 

[!ירוק כהה]

מניה? (לסדר משהו?)

 

[ברכי]

נוסטלגיה

נוסטלגיה

בס``ד נוסטלגיה! ! אבל להשוות איזה רם אורן קטן ( גם בחוסר זמן) עם שירי רחל זה ממש בלתי נסלח!!!!

 

[נצנוץ]

לא מתגעגעת לאף רגע!!!!!



רואים עלי שהייתה לי ילדות עשוקה? כל כך שמחתי כבר לגדול והבנתי הרבה יותר טוב את שירי רחל וסוף סוף יכולתי להיות מי שאני באמת ולהרוס לילדים שלי את החיים כמו שעשו לי

 

[אי-מייל]

זקן השבט

זקן השבט

בע``ה ראשית ברצוני להתלונן על הפצצת הנוסטלגיה הזאת. כך בלי שום התחשבות כותבת ההודעה למעלה גורמת לאנשים להתקפת נוסטלגיה ולהרהורי זקנה. אבל כיוון שהסכמתי כבר מזמן לתואר , הריני כותב מס` תגובות. לפעמים כשאני כך לעצמי, אני חוזר לסמטאות ילדותי, אל הבתים הראשונים של תל אביב, לחברים שלי ההם הישנים. אני זוכר איך בחוף ארמונות בנינו, איך שפן כ``כ קטן קיבל נזלת, בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת, טוב נעים היה לשיר, לקום וגם לשבת. השירים המשחקים היכן הם עכשיו? אבל מה לעשות, בגן העדן של ילדות, אשר היה פורח, הייתי חלק מהנוף, היום אני אורח.