מחשבות

[אמא בשלישיתת]

מחשבות

שלום רב בנות יקרות
בספט בס"ד אני מיועדת לתרומת ביצית. על אף שחיכיתי רבות משום מה עולים בי כעת ספקות. לעתים בטוחה בבחירתי ולעתים חוששת וחרדה. יש לי שתי ילדות משלי וחולמת המון זמן על תינוק/ת שלישי/ת.
מה קורה כאן? האם ייתכן ואיני שלמה עם החלטתי?
תודה

 

[עוגי555]

אמא יקרה

התהליך מורכב בצורה יוצאת מן הכלל. טבעי מאוד שבכל שלב ושלב יצוצו מחשבות ותהיות.
לדעתי ונסיוני, קשה מאוד לרוב הנשים (כולל אותי כמובן) להגיע למצב של קבלה מלאה והכל סבבא על תהליך שמלווה בוויתורים אדירים, תהיות רבות, לא נודע והמון כאב.
בכל זאת ממשיכים הלאה. כשתתחילי תמלא אותך התרגשות נהדרת. ולאט לאט תתעסקי יותר ויותר בתהליך, בהריון ואמן בילד חדש ופחות בכאבים והתהיות.
רוצה להכין אותך למצב שבו משהו בצהליך משתבש, ואז הכל צף ומציף וזנ מאוד קשה. ואז ממשיכים הלאה כי המטרה לנגד עינינו.
בהצלחה!

 

[אמא בשלישיתת]

תודה עוגי מקסימה/המשך תהיות

כשהרעיון הסתובב לי בראש הייתי נחרצת ונחושה שאני הולכת על ילד/ה שלישי/ת. יותר משנתיים עד שאזרתי אומץ וביררתי את בעיקר מבחינתיו הכנתי את עצמי לעומק. כך חשבתי. אולם כעת ממש ימים ספורים לפני התהליך עצמו(3/9) ושניה לפני שאני מעבירה את הכסף ולא מקבלת מהקופה כל החזר, מוצאת עצמי מועסקת ע"י מחשבות אינסופיות. האם אני עושה נכון, כיצד ארגיש. זה לא משהו שאפשר להתחרט. שלא ישפיע על הנפש ויש לי שתי ילדות מתוקות לגדל.
מדובר במוקפאים, אז כמובן אוכל לדחות את ההחזרה בחודש עד שיבשיל הרעיון..ואם לא יבשיל? כך ירדו לטמיון 30000 אלף שקל? מצד שני הרי חלמתי שוב על בטן, עולל/ית קטנה לבנותי שמאד משתוקקות, במיוחד הגדולה בת 6.5.
לא שתפתי איש ממשפחתי הקרובה מחשש שלא יקבלו את העניין וינסו להחליש בלא מודע את נחישותי, נהפוך הוא. גם כך שאני מזכירה את הרצון לילד/ה שלישי/ הם הודפים את חלומי. "יש לך שתיים בריאות, תהיי מרוצה ותפסיקי עם השטויות".מה קורה אתי?
תודות רבים לעוגי ולמגיבות

 

[עוגי555]

cold feet

לדעתי, חטפת רגליים קרות. לדעתי את שלמה מאוד עם ההחלטה, אבל שוב, זו החלטה גדולה, משמעותית עם השלכות לחיים. טבעי שיווצר עומס של רגשות ותהיות. יכולה להגיד לך שגם בהריון וגם עם תינוק ביד, יש עומס. מחשבות והתמודדויות אחרות, אבל יש.
עברנו דבר לא פשוט ולא טריוויאלי בכלל.
יש המון אנשים שמקבלים רגליים קרות לפני חתונה, לפני טיול גדול ועוד.
אולי תנסי לחשוב, מה יהיה ואיך תרגישי אם תבטלי וזהו? לא יהיה לעולם? אני מאמינה שתוכלי לחוש בבטן אם את עושה את הדבר הנכון או לא.

לדחות בחודש, גם אפשרות.
שימי לב אם את מסוגלת ללכת בשמחה והתרגשות להחזרה. לי היה חשוב להגיע בלב שלם ובהתרגשות. לא כי אני מאמינה שזה ישנה להצלחה, אבל זה ישנה לתחושה ולאווירה שבה התינוק הזה הגיע לעולם.

עשית טוב, טוב מאוד, שלא סיפרת. כל הכבוד , זה לא קל אבל שווה.