מחשבות...

student122

New member
מחשבות...

הרבה מחשבות על מה שהייתי יכולה להיות ואני לא על מה שאני יכולה לעשות אבל לא על זה שהחיים קצרים אבל אני לא מנצלת אותם ולא משיגה את מי שאני רוצה, אלא רוצה את מי שאני משיגה ובכלל שמגיע לי יותר - אבל איך אקבל יותר אם אני לא נותנת לעצמי? יש הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות, הייתי רוצה להתנדב ולתרום, ולעבוד בעבודה אחרת, ושיהיה לי מעגל חברים גדול יותר, ושיהיה לי חבר שאני אוהב ולעזוב את התואר הזה וללכת ללמוד משהו שבאמת אני אוהבת.... והפער הזה בין הרצוי למצוי מתסכל אותי כ"כ... אם הייתי יודעת שאני לא יכולה להשיג את הדברים האלה, או להיות במצב הזה הייתי פחות מתוסכלת. הייתי אומרת שאין ברירה וככה זה. אבל אני יודעת למה אני מסוגלת, אני פשוט לא מוצאת את האומץ, ואת היכולת להגיד שלא אכפת לי מאחרים וממה יגידו... ככה גדלתי וככה חונכתי, והקולות האלה ששופטים אותי כל הזמן פשוט נמצאים שם ומונעים ממני לעשות את מה שאני באמת יכולה ורוצה, את הדברים שאני הכי טובה בהם...
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
אפשרויות

יקירה, אין ספק שיש הרבה מחשבות מטרידות אשר מלוות אותך. כרגע את במצב רוח אשר מביא אותך לראות את הדברים קצת בשחור. יש הרבה דברים טובים בחיים שלך, יש לך שאיפות וחלומות והמון זמן להגשים אותם. כרגע זה נראה שחור כי את תופסת את הדברים כסטטיים, לא משתנים. האמת היא שאפשר להכנס למעגל של שינוי, ואולי הכתיבה כאן היא הסימן של זה. הרצון שלך הוא הדבר העיקרי שמאפשר שינוי. אז יש כמה דברים שחשוב לך לעשות: להתנדב ולתרום, לעבוד בעבודה אחרת, מעגל חברים גדול יותר שיהיה לי חבר שאני אוהב לעזוב את התואר הזה וללכת ללמוד משהו שבאמת אני אוהבת מה מהם הכי חשוב לך להתחיל איתו? לי נדמה שרשמת את הדברים בסדר עולה, והאחרון הוא החשוב והדחוף ביותר. מה באמת היית רוצה ללמוד? מה מונע ממך לעשות זאת? את מציינת את ה"מה יגידו", האם זה זה? מה כבר יגידו? האם עוד 5 שנים כשתעבדי בתחום שאת אוהבת יהיה לך אכפת מה אמרו? למה את זקוקה כדי לגייס את האומץ?
 

student122

New member
היי :)

תודה על ההתייחסות... יפה ששמת לב לזה שהדברים מסודרים בסדר הפוך בחשיבותם, אפילו אני לא ראיתי את זה עד שאמרת וזה באמת מדוייק, מבלי ששמתי לב. מבחינת הלימודים אני לא יודעת עד כמה משתלם לי לעזוב עכשיו כי אני כבר בחצי הדרך ובעוד שנה וקצת יהיה לי תואר... אז נראה לי שחבל לזרוק הכל. מה גם שההורים משלמים על הכל, מלימודים ועד שכר דירה, וכשאמרתי שאני רוצה ללמוד משהו שקשור לתחום של עיצוב אז הם דחו את זה על הסף, לא שבד"כ אכפת לי מה יגידו - אבל במקרה הזה הם שילמו וגם העניין של חוסר התמיכה והחששות שהם הכניסו לי לראש שאין עבודה במקצוע וכו' אף על פי שידעתי שלא מוצדקים פשוט נחרטו לי בראש וגרמו לי לחשוב ככה גם וללכת על ה"בטוח". מבחינת חבר... זה פרדוקס בפני עצמו. כשמתחילים איתי בד"כ אני דוחה אותם כי הם לא בטעם שלי וכשמתחילים איתי בחורים "שווים" שנראים לי מאוד, אני תוהה מה גרם להם להתחיל איתי, בטוחה שהם לא רוצים משהו רציני כי יכולים להשיג כל אחת ואז אני מוותרת. ככה גם היה עם חבר שלי לשעבר שלבסוף החזקנו מעמד אפילו. אבל זה נדיר. אני צריכה את האומץ בשביל לבטל השפעה של דעות של אחרים עליי. זה גם סוג של אומץ לקחת את האחריות על עצמי, להחליט שאני הולכת ללמוד או לעשות מה שבא לי בניגוד לדעה של הקרובים אליי ואז אם אני נכשלת לדעת שזה ב"אשמתי". שאני אשמע הרבה "אמרתי לך" ו"למה עשית את זה". אני לא מפחדת לטעות. אני מפחדת מאיך יגרמו לי להרגיש אחרי שטעיתי. כאילו שלטעות זה דבר רע. כולנו טועים וכולנו נכשלים. אני מעדיפה לטעות ולדעת שניסיתי מאשר להצליח במשהו שלא מספק אותי.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
אומץ

נשמע שאת לומדת משהו שאת לא רוצה לעסוק בו. כמה משתלם יהיה לגמור את התואר? זה נחמד שההורים משלמים אבל אם זה מוביל אותך לתואר שאין לו ערך מבחינתך מה עשית? האם תמצאי את עצמך עובדת בתחום שלא מדבר אלייך ומגיעה עוד כמה שנים עם אותה שאלה רק מאוחר יותר, כשכבר עוד פחות "משתלם" לעשות שינוי? את מבטאת את הצורך שלך במשהו אחר, ומיד נסוגה. כמו שאת אומרת - אם תלמדי את הדבר שאת רוצה, לא תוכלי להאשים אף אחד אם תכשלי. זה יהיה הכשלון שלך, וממנו תלמדי, וממנו תצמחי. כרגע את כבר במסלול של טעות אם אני מבינה אותך נכון. ואם תמשיכי תוכלי להגיד לכולם "אמרתי לכם". מה זה יתן לך? אני לא יודעת מה את לומדת כרגע ומה המרחק בינו ובין מה שאת רוצה ללמוד. אני יודעת רק שאת חושבת שזו טעות, ושאת מתקשה לגייס את האומץ ללכת בכיוון שנכון לך. במה את בוחרת? מה באמת נכון בשבילך?
 
מחשבות

איך מוצאים את האומץ לעשות את הדברים שאת הכי רוצה והכי טובה בהם ? אשמח אם תעני על כך לדעתי זו שאלה מרכזית וחשובה
 

bridges

New member
מחשבות נוספות...

שלום רב, אני מזמין אותך לענות בצורה אוטנטית ואמיתית על השאלות הבאות:
מי את תהיי כבת אנוש כאשר תממשי את הרצונות האלה? איזה תכונות יהיו לך שיאפשרו לך לממש אותם?
מה הרווח שיש לך מלהיות במצב של פוטנציאל לא ממומש? איזה רווח יש לך מללמוד מה שההורים שלך רוצים? מה הרווח שלך בלדחות את מי שרוצה להיות חברך ולרצות את מי שלא מעוניין בך? רונן
 
המלכוד של אלו שיכולים

אלו שיכולים בעצם לעשות הכל. להצליח בכל עבודה ובכל תואר. ואז נשאלת השאלה, אבל מה אתם רוצים? היתי שם הרבה שנים. יכולתי ועשיתי מה שיכולתי (תארים מתקדמים) ולא עצרתי לבדוק מה אני רוצה לעשות בחיי. אני לא יודעת אם זו בדיוק את, אבל כתבת שאת יודעת שאת יכולה יותר. ויש מעצורים סביבך שכדאי לבדוק. יש טכניקה רגשית מעניינת בשם "התמקדות" שאני אוהבת, בדיוק מאפשרת לדבר עם כל הקולות האלה ששופטים אותך (בתוכך, לא רק בחוץ, אני מרשה לעצמי להניח) ולמצוא את הקול היחודי שלך שינחה אותך. מאחלת לך בהצלחה רבה
 

raana4

New member
מחשבות

איזה יופי שאת חושבת, איזה כייף להרהר זה בדיוק הזמן - הבלבול התסכול שממנו ניתן לצור שינוי אם רוצים התשובות אצלך ורק את יודעת איך לעשות ומה כדאי השיתוף והחשיפה שלך מקסימים בעיני תתמכרי לרצון שלך לידיעה למה את מסוגלת האימון יהווה נדבך נוסף בדרך להשלמה. יום מקסים רענן לחיים
 

תלתלית3

New member
את מדברת על אמונות מגבילות, אוטומטים

דימוי עצמי ותדמית עצמית, בהחלט נושאים שעבודה עם מאמן/מנחה יכולים להיפתר.
 
מחשבות..מה יגידו..אומץ

יקירה אני מרגישה מדברייך שאת חשה תקועה, תקועה במקום המוכר והידוע לך, (..."ככה גדלתי...). את מזהה את התקיעות הזו ורוצה לצאת משם. וזה כבר מקום טוב. ההתחלה היא לדעת בדיוק מה את רוצה. הזכרת דברים רבים וחשוב להתמקד במה שבאמת חשוב לך ורלוונטי ביותר. מדברייך התרשמתי שעניין הלימודים הרבה יותר משמעותי לך כרגע. אילו הכסף לא היה בעיה והורייך היו תומכים בכל החלטה שלך ומעודדים אותך לבחור, מה היית עושה בהקשר, כשאת לוקחת בחשבון את ערכי החיים שלך. כלומר, מה חשוב לך בחיים? האם זה רמת חיים גבוהה, עניין וסיפוק, יצירתיות, סיפוק רצון הורייך,מעמד חברתי...יש המון שאלות שאת יכולה לשאול את עצמך, שעצם הנסיון לענות עליהם לעצמך בכנות מלאה, יביא אותך כבר למקום אחר. לראיה יותר ברורה. עוד אמרת, שהקולות ששופטים אותך מונעים ממך..איך בדיוק הם מונעים? .. מה יקרה אם כן תעשי מה שאת רוצה ויכולה? נקודה ששווה לחקור. שינוי מתחיל מהחלטה. החלטה שאת זו שמנהלת את חייך ולוקחת עליהם אחריות. יתכן שעצם ההחלטה עוד לא תספק לך את האומץ הדרוש לך, אבל תגרום לך לעשות כל מה שצריך, כולל ליווי מקצועי אם תצטרכי, כדי באמת לחיות את החיים שאת ראויה להם. בהצלחה אור
 
למעלה