מחשבות שלא מרפות

[כל שנה בדצמבר]

מחשבות שלא מרפות

אתמול דיברתי עם אחותי והיא שאלה היכן נעשה את ליל הסדר השנה. אמרתי לה שאצת דודה של בעלי ושאלתי -ואתם אצל אמא? והיא ענתה כן. בדרך כלל אמא שלי שונאת לארח והסדר אצלה מסתיים ב-אמא שלי, אבא שלי, אחי ואחותי ככה שזה לא מעורר אצלי שום צער או כאב על כך שלא נהיה שם. אבל - אחותי הוסיפי - אמא מזמינה גם את סבתא ומרי המטפלת שלה (שם בדוי) ואת שמעון וצילה (שמות בדויים) ואת אפי ומייקל (גם שמות בדויים) ופה כבר כאב לי . כי הייתי שמחה לעשות ליל סדר עם סבתא שלי ועם החברים של ההורים שלי שמלווים אותנו מילדות שאחותי הזכירה. כן, זה חלק ממחיר הניתוק שאני משלמת .

 

[הילהל]

../images/Emo201.gif בצד המחיר יש גם רווח

אני חושבת שבעלי יכול להקים פורום "אבות ובנים" בדיוק מהמקום שאת הקמת את הפורום הזה וגם עבורו זה קשה יותר בחגים החיוך המריר שלו כשהוא שואל בציניות "אז איפה נעשה פסח השנה?" כאילו שאין לזה רק תשובה אפשרית אחת - ההורים שלי בעלי דואג כל הזמן לתזכר את עצמו על הרווח העצום מהניתוק על הבריאות הנפשית שזנה הביא לו על כך שאין מצב שהוא היה מגשים את עצמו בגינון אם האיש הרע והסטיגמטי הזה היה בשטח על הטוב שזה עשה לזוגיות והמשפחתיות לנו שהעננה השחורה של הביקורים שלו ואצלו כבר אינם בחג הזה תזכרי שהשגת לך באומץ חירות מאישה שפגעה בך - ותהיי גאה בעצמך

 

[כל שנה בדצמבר]

תודה, בעיקר על המשפט האחרון.

 

[חתולהבמגפיים]

מה עם להזמין אותם אלייך?

הרי בהרבה משפחות מתפצלים בליל הסדר ועושים "השלמות ארוח" בימי החג האחרים. יש גם חג שני, אולי תזמיני את אותם אנשים שאתרוצה לחגוג איתם לחג השני? מה שאני בעצם אומרת, שנכון שיש מחיר לניתוק, אבל על ידי יצירת החיים שלך ובניה של מסורות חדשות שטובות לך ולמשפחה שלך בכל מיני "דרכים עוקפות" את יכולה להקטין אותו.

 

[כל שנה בדצמבר]

זה בעיה - כי סבתא שלי לא ניידת בכלל

היא נתמכת ב100 אחוז - פשוט אמא שלי והיא גרות במרחק של בית אחד. החברים של ההורים לא יבואו אלי כי ישירות אין לנו כבר קשר. אבא שלי , אחי ואחותי כבר הוזמנו לחג שני. ואני בהחלט מקטינה את המחיר אבל פתאום זה היכה בי שלמרות הכל - יש "מחנות" שונים בחגים.

 

[חתולהבמגפיים]

נכון

אבל אל תתני לזה לבאס לך את החג.

 

[כל שנה בדצמבר]

תודה (-:

 

[דניאלההה]

מאד קשה ואני מבינה אותך

אבל כפי שאמרת זהו המחיר שמשלמים לצערנו

ענק של הבנה.

 

[אטי יעקובסון1]

האם הניתוקשלך ממשפחתך כורח המציאות ?

או אולי חגים הם זמן לגישור ופיוס ? לכל אדם יש אלף סיבות להתנתקואלף סיבות לאאני בחרתי שלא ....אבל כל מקרה לגופו . אחרי שאני שומעת בטלויזיה על התעללות הורים בילדיהם אני כבר לא יודעת מאיזה מקום יש לי זכות לגונן על המוסד הזה שנקרא הוריםאבל מהמקרים שאני מכירה מסביבתי הקרובה אין לניתוק הזה הצדקה , כי "ההר הוליד עכבר "וחבל .

 

[כל שנה בדצמבר]

יש הבדל בין הקשר שלי עם המשפחה שלי ובין

הקשר עם אמא שלי. עם המשפחה שלי אין לי בעיות ואין ניתוקי קשר. רק איתה. ומכיון שבמשך 6 שנות ניתוק לא השתנה דבר אני לא מוצאת סיבה לגשר ולהתפייס איתה.

 

[פרפרי אהבה]

אוי יקירה ../images/Emo201.gif, לא קל בכלל מה שאת עוברת

אבל לא סתם ניתקת את הקשר עימה, הייתה סיבה בהחלט טובה ואת חייבת לזכור זאת. תנסי למלא את ביתך במהלך החג, אולי אפילו לעשות מצווה ולהזמין חייל בודד אליכם הבייתה שיחגוג עימכם את החג, ממש למלא את הבית שיהיה חגיגי ומלא. מה שהילהל כתבה מאוד נכון- לצד הנתק והרגשות השליליות הרווחת חירות מאישה שמיררה את חייך וזה המון. אם את זקוקה לאוזן קשבת או כל דבר, אני פה בשבילך בכל מדיה שתרצי

 

[ק א סי]

../images/Emo24.gif בחגים ללא ספק זה הכי קשה

כל השריטות המשפחתיות עולות. גם אני כבר בכיתי את הבכי שלפני החג שלי ושוב הולכת למקום שהוא לא בדיוק המקום המשפחתי המתאים לחג, פשוט כי אין לי ברירה. לא מכירה לעומק את הסיפור שלך, אבל ברור שלניתוק יש מחיר. כנראה שהצביטה הזו של החגים בטלה לעומת היומיום שבו את מעדיפה להיות רחוקה ממנה.

 

[שרונית28]

../images/Emo24.gif

 

[3אדריאן היחיד]

נכון,בדרך כלל בחגים מרגישים מי חסר

צריך לנסות ללמוד לחיות עם החוסר, להזמין חברים כמה שיותר, להיות מוקפים באנשים שאוהבים אותנו, לפנק את עצמנו, זה רק ההפסד שלה.

 

[mich78]

מכירה את המחשבות האלו

שתמיד מגיעות בזמנים לא נוחים - זמני החגים. לי אין קשר בכלל עם כל המשפחה (כבר כמה חודשים) אז אין לי מושג עם מי ואיפה הם חוגגים, מה גם להם בטח אותם לא ממש מעניין מה קורה איתנו

. ככה שזה קצת חוסך מהכאב - אבל לא מקל עליו בכלל. שונאת את תקופת החגים, ושונאת את כל אלו ששואלים שאלות מיותרות ומתערבים איפה שלא צריך, (גאה בי שלמדתי להשתיק אנשים

)

 

[pf26]

מתוך הזדהות עמוקה קבלי ../images/Emo201.gif

נכון, אחנו משלמים מחיר על הניתוק, אבל נסי להזכר במחיר היומיומי ששלמת לפני הניתוק. נדמה לי שבמצב הנוכחי את משלמת קצת פחות. או כמו שאמר פוליקר "פחות - אבל כואב".

 

[כל שנה בדצמבר]

תודה לכולן - הצלחן להעביר לי כמה מסרים

חשובים לעצמי מול עצמי ומול אמא שלי ומול אנשים בכלל.החלטות, התנהלות יום-יומית מעשים וכדומה. תודה

 

[צימעס]

רגע, יש לי עוד משהו להגיד -

מותר לך ליצור לעצמך מערכת יחסים נפרדת עם החברים של הוריך. אני יודעת שלי זה בטח היה די קשה, כי זה מביך בהתחלה, אבל זה כיף לא נורמלי כשיש לך פתאום מערכת יחסים בגובה העיניים, של שני מבוגרים, עם אנשים שפעם היו "בגדולים".

 

[כל שנה בדצמבר]

טוב שאמרת, גם לי זה יהיה מביך לא רק מהסיבה

שפעם הם היו "גדולים, וחברים של ההורים ועכשיו כאילו חברים שלי - גם מהעובדה שיש קושי לאנשים שנמצאים ביני לבין אמא שלי ולעיתים מרגישים לא נוח(לפחות ככה אחותי ואחי ואבא שלי נוהגים - אני יודעת שקשה להם עם המצב כי הם לא יודעים לצד מי להיות )

 

[צימעס]

שחררי אותם מלהיות "צד"

בכך שהם יוכלו להפגש לפעמים איתה ולפעמים איתך. למשל - תבקשי שיגידו לך מתי הילדים (שלהם) באים לבקר, ותקפצי גם את.