מחשבות על תודעה

[SilentMike]

קודם כל לא סוף דיון.

אתה רשאי כמובן שלא להגיב, ואף להצהיר על כך שסיימת, אך אני אחליט בעצמי מתי אני סיימתי. תודה. אכן דו שיח של חרשים. אני מנסה להתנסח בבהירות, ואתה מלהטט בדיבור לא ברור. אשאיר לקוראים את התשובה מה אומר ויכוח שבו צד אחד מנסה בעקביות לטשטש את הבהירות של הנושא בהודעות ארוכות יתר על המידה, ובהגיגי כלום. לא ברחתי לשום מקום. מה שאתה מסרב להבין הוא שתודעה היא באמת לא יותר ממילה שהמצאנו כדי לתאר מצבים פיסקליים מורכבים. אין תודעה שאינה פיסיקלית. ואין תודעה "פשוטה". תודעה היא הגדרה שנתנו למורכבות פיסקאלית. זה לא לברוח. זה מה שיש. כן היא אמיתית. אמיתית פירושו בעלת קיום פיסיקאלי. אנחנו מרגישים אותה, כן. הרגשה היא תופעה פיסיקאלית. כל הדברים האלה הם פיסיקה. אין תודעה טרנסנדנטית לפיסיקה. תודעה אינה גודל, שלכל אטום יש ממנו קצת. תודעה היא הגדרה אנושית ואו שיש אותה או שלא. ואם יש אותה או לא, לא תלוי בעצם עצמו, אלא בצורה בה אנו תופסים את המילה. אנו מגדירים אותה לצורך העניין, כתכונה שאנו חווים בעצמנו. אותו דבר אינטואיטיבי. הדבר הזה הוא לא יותר מתוצא של החומר, או "נמצא בחומר" לשיטתך, אבל זה לחלוטין לא אומר שיש "קצת תודעה" בכל "קצת חומר". תודעה היא מילה שאנחנו משתמשים בה כי ההתייחסות ברמה האטומית מסובכת ללא צורך (וגם אינה ניתנת לתפיסה). כך גם אבולוציה. כך גם חיים, כך גם כאב בטן. "זה לא יכול להיות שהפיזיקה או הכימיה תתאר לנו רק חצי עולם או רק הביט אחד שבו, העולם שלנו לא פריק הוא הוויה אחת מתממשת כל הזמן, ההסברים יכולים להיות מנקודות מבט שונות, אבל מספיק שיש כשל אחד בהתכללות של התאור הפיזי כימי כדי שהטיעון שלך זה רק פיזיקה או זה רק כימיה יפול לחלוטין, וגם אם אתה מתאר תהליך פיזי צריך להיות לך ברור , שהתאור של מראש לוקה בחסר מבחינת טווח הכיסוי שלו" זה פשוט גבב של שטויות. לא פחות ולא יותר. קודם כל מצא את הכשל, ואז חפש מודל שיפתור אותו. נקודת המבט ה-"פיסיקלית (ניתן להשמיט את "כימית")". ברור לחלוטין שלא צריך לתאר הכל ברמה התת-אטומית. בדיוק בשביל זה מגדירים הגדרות של כימיה, ביולוגיה, סוציולוגיה, פילוסופיה וכו', אבל אין מה לגרור את ההגדרות האלה עד לחלקיקים האלמנטריים. זוהי הטריטוריה הפיסיקאלית. מה שאתה עושה אינו ניתן לסתירה מפני שהוא נטול כל משמעות אמיתית. סתם פלסטלינה מיסטית מצויה. ברצונך תקפלו לשם (המודעות נמצאת בכל, ונותנת מטרה), וברצונך לשם (זו לא ממש מודעות שכפופה לבדיקה), ושוב לכאן (אבל בכל זאת זוהי מודעות ויש לה את תכונות המודעות, בכפוף לרצוני כמובן. הנה ידוע כי קוונטים רמות מדרג פרקטלים וגם פרקטלים של מיתר קוונטי מנעדי. הוכחתי!). ממש כלום. כלום מינוס אפילו. ההכרה שלך מעורערת משהו. חוששני עד מאוד כי אתה מבולבל. איך מדרג של מודעות? הרי למודעות אין כל משמעות של מודעות כאשר אתה מוריד אותה לרמת האטום. אז היא באמת סתם מילה, ותפקודה היחיד הוא לתרום לשלוות הנפש הפילוסופית שלך. תער אוקום מנותץ באכזריות כאשר תכונה מדהימה שמיוחסת למורכבות ואין לה שום התנהגות או הסבר פשוט מתווספת ללא צורך לפיסיקה בבסיס הקיום, וזאת אך ורק למען נוחותך. עוד חיזוקים? קודם תביא חיזוקים כלשהם, ואז נדבר על "עוד". תודה על הזמנתך הנדיבה להגיב. ניצלתי אותה, ובכנות הייתי מגיב גם לולי היתה ניתנת לי.

 

[ל נ צ ח]

אם לא אדם גם גם לא חוקות שמים וארץ

* ירמיה לג * (כה) כֹּה אָמַר יְהֹוָה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי: (כו) גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אָשִׁוב \{אָשִׁיב\} אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים: *ישעיה מג* (י) אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהֹוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה: (יא) אָנֹכִי אָנֹכִי יְהֹוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ: (יב) אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהֹוָה וַאֲנִי אֵל: (יג) גַּם מִיּוֹם אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה: (יד) כֹּה אָמַר יְהֹוָה גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם: (טו) אֲנִי יְהֹוָה קְדוֹשְׁכֶם בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם: (ג) וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: (ד) לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: (ה) אֲנִי יְהֹוָה וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: (ו) לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהֹוָה וְאֵין עוֹד: (ז) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהֹוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה: (ח) הַרְעִיפוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד אֲנִי יְהֹוָה בְּרָאתִיו: (ט) הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וּפָעָלְךָ אֵין יָדַיִם לוֹ: (י) הוֹי אֹמֵר לְאָב מַה תּוֹלִיד וּלְאִשָּׁה מַה תְּחִילִין: (יא) כֹּה אָמַר יְהֹוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹצְרוֹ הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי: (יב) אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי: (יג) אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת: (יד) כֹּה אָמַר יְהֹוָה יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים:

 

[Josh F]

אם היא מסתכמת היא משתנה תדיר

אותה מערכת משאבים שממשיכה לתפקד כאשר חלקיה מתרעננים מתחזקת "ישות מודעת בעל רצף קיומי" אולם כאן שוב עולה בעיית הספינה של תזאוס מהו אותו "רצף קיומי" אם כמעט 100 אחוז של החומר בגוף מתחלף מדי כמה שנים? למיטב ידיעתי רק חלק מהדי-אנ-איי של חלק מתאי המוח מלווה אותנו עד יום מותינו ללא התחלפות או התחדשות (ממקור בעל פה) מבחינתי הרצף הקיומי משמעותו שהגוף עדיין חי כיוון שהחיים בהגדרתם הם התרעננות החומר, אבל האם פירוש הדבר שאותה תודעה ממשיכה "להיות" בגוף? אם היא סך כל תודעות החומר בגוף, רוב הסך הכל הזה שהיה לפני כמה שנים, כבר איננו

 

[ald1357]

השתנות תדיר

כל ההויה משתנה תדיר , כל ההויה היא זורמת לפחות במהירות האור, האלקטרונים מסביב לאטום והרי אנחנו כולנו מתהווים מהם, שלא נדבר על כל רמות התהוות מתחלפות כולל התנועה שלנו ביחס קוסמי כל הזמן שי שינויים, כל הזמן יש התחלפויות, ובכן מה הדבר שנותן לנו את תחושת הרצף הקיומי, מבלי להכנס לניתוח הרצף הקיומי עצמו שגם עליו יש הרבה מה לומר ולפרק אותו למרכיבי יסוד, ולא כאן המקום אתייחס לתופעת טבע לדעתי שהיא תופעת הטבע הבסיסית ביותר, מעין חוק טבע בסיסי החל על כל שאר חוקי הטבע והוא השכפול, כל מהות מודעת כל מהות מנסה לשכפל את עצמה על כל הסובב אותה, זאת אומרת גם גל משכפל את עצמו מאפליטודה לאפליטודה וכך הוא מתקדם בחלל, כל דבר כולל גם את רמות הארגון השונות שמנסות להחיל את עצמן הלאה במרחב ובזמן, וכך גם התודעה או חלקיה משכפלים את עצמם על הסביבה הקרובה או על כלי הקיבול האפשריים , באותה המידה שהמודעות שלך רוצה לשכפל את עצמה על הסביבה כך גם הסביבה מנסה להשתכפל עליך, ופה בא לידי ביטוי מערך יחסי כח שיכפולים המותאם כבר לחוקי הפיזיקה ושאר המערכים שעדין לא מוגדרים על ידי הפיזיקה, ההשתכפלות היא מעין תופעת הטבע הבסיסית ביותר ולכן היא מאפשרת רצף למרות השינוי ההגדרה כאן של חוק השיכפול היא הגדרה גסה מבחינת הניתוח היותר עדין של התכולה שלו, אבל העקרון הוא העקרון עצמו, מי שמבין את החוק ואפילו בצורה אינטואטיבית יכול להבין מאיפה בא הבניה וההרס, ההתפתחות והנסיגה ולראות את ההתבטאויות שלו בכל מקום בטבע

 

[Josh F]

שכפול בכל רמות התהוות לא יוצר גיוון

אם נניח שהשכפול הוא שאיפה בכל רמות ההתהוות זה מסביר מדוע יוצא שהמכלול שמורכב מהן משכפל את עצמו, אולם זה לא מסביר כיצד נוצר המכלול הראשון. אם מניחים שרמת ההתהוות הבסיסית ביותר שווה לרמת התהוות בסיסית אחרת לא יווצר מגוון של מכלולים. זו שאלה שעולה כאשר מניחים שחומר הבסיס של היקום הוא אחד כך שלכל יחידות החומר הזה אותן תכונות בסיס: אם הכל התחיל מיחידות זהות ובמקום אחד (נקודה?) במפץ הגדול, מדוע אין סימטריות מושלמת של חומרים ופיזור חומרים ביקום?

 

[ילד ירוק]

בדיוק

החוק השני של התרמודינמיקה גורס כי האנטרופיה (אי הסדר) ביקום יכולה רק לעלות, אבל לפי ald השכפול היה אמור לגרום לצורות מסודרות - זאת כמובן סתירה. אבל כולנו יודעים שלald ישנם חוקים פיזיקליים משלו.

 

[ald1357]

החוק הנגדי לאנטרופיה

אנסה לענות לשתי השאלות יחד איך נוצרות רמות מורכבות אם השכפול אמור לשמר את הקיים השאלה של שניכם היא אותה שאלה, מאחר והשכפול פועל בכל הכיוונים אפילו למשל כאשר אומן מנסה לבטא משהו שהוא מרגיש בנשמה, הוא מקבל פנים אחרות בכל ביטוי, ועל כל מדיה שונה, דבר שני יש להביא בחשבון, את המתח של ההתנגדות לשכפול שמקיים העולם החיצוני, אשר יוצר וריציות מרובות לכל "מנוע שכיפול פועל" ואו לקחת למשל את אחת הצורות בהן בחר הטבע לשכפל והוא יחסי זיווג בו כל אחד תורם מחצית ממודל השכפול ונוצר שיכפול משותף, ואולם יש עוד עקרון שיש לפתח על מנת להבין את העליה ברמת הארגון, ואשר קשה אולי אפילו יותר להסביר אותה מאשר את עקרון השכפול, לצורך זה אני צריך להוסיף עוד הנחה לסיפור המציאות, כפי שאנחנו מכירים אותה, ואשר אולי רמזתי עליה קודם, המציאות כפי שאנחנו חווים אותה היא התבטאות סופית של "חסר לי פה מילים" היא התבטאות סופית של שכבות קיום, הדבר הכי דומה שאוכל לתת כדוגמא הוא מצב בו יש בך רעיון אשר אתה מנסה לישם בשטח, תמיד יהיה מרחק בין רעיון לבין המימוש שלו, המימוש שלו ככלי שמנסה לבטא את הרעיון ככלי בשטח, ומה אני מנסה לומר, אני מנסה לומר שלפני שרמת ארגון מתבצעת בשטח יש לה קיום אבסטרקטי כל שהוא וקיימים מדרגים שונים של אותם ביטויים אבסטרקטים המוכלים האחד בשני כרמות אנטגרל רעיוני היוצר מתוכו דפרנציאלים רעיוניים, אני מכנה אותם רמות מודעות, היכולת להתממשות של רמה כזאת או אחרת היא תלויית מצב ומשאבים, ולכן רק יצירת מעין ערך מוסף של משאבים בשכבה אחת יכול להביא להתממשות של רמת ארגון יותר גבוהה בשטח, מעין הכנת כלי בשטח שיהיה מסוגל לבטא את אותה רמת אירגון רעיונית, לאותו כיוון יש מעין חתירה למטרה שהיא אותה חתירה למטרה שיש בבסיס האבולוציה, למעשה אנחנו מכירים את זה מתוך הסתכלות באיך שמתארגנים החיים בטבע בחברה או בכל מקום בו אנחנו מזהיים תהליכים, החשיבה שחוק האטרופיה היא החוק היחידי לא מסבירה את כל מה שקורה לפחות במה שנקרא האבולוציה שם אנחנו בפרוש רואים תהליכים הפוכים מהגברת רמת האי סדר, אם אתה ילד ירוק רוצה לומר שזה אינו חלק מחוקי הטבע אתה בהחלט יכול, אני מעדיף דיון פתוח בו אין הנחות מראש אלא בחינה של כל טענה לכשעצמה חוק האנטרופיה וחוק האנאטרופיה שניהם נובעים מחוק השכפול, על מנת לשכפל את עצמך אתה לפעמים צריך לפרק את המושא שלפניך ללבנים מהן אתה יכול לבנות מחדש, ישנם כמה עקרונות בחוק השכפול ואולם הם די פשוטים ויכולים להיות אפילו מנוסחים על ידי כל אחד שיבחן את האפשרות מתוך נסיון רציני

 

[ילד ירוק]

תגיד

אתה יכול לבחון את התיאוריה שלך בדרך כלשהי? אפילו באמצעות ניסוי מחשבתי? אני משער שלא כי התיאוריה שלך לא עומדת בשום סטנדרט מדעי , ולפי הערפול השורר בה כרגע היא דומה יותר לאיזה דת מגוחכת מאשר משהו רציני, אין לך שום הנחות פתיחה - אתה דוחף כל מני מושגים מתמטיים ללא הקשר בניסיון להרשים. (מעין בליל של רעיון האידאות של אפלטון עם עיוות מוחלט של תורת הקוואנטים) הטיעון היחיד שאני מצליח לבודד פה הוא שהאבולוציה חותרת לכיוון מסויים בגלל מטרה גלובלית, כלומר לפי הטיעון הזה מלחמה גרעינית אינה אפשרית כי היא עלולה לקטוע את האבולוציה, אשר היא כבר כפי שאמרנו - מטרה גלובלית. ואם אתה עונה לי, בבקשה בשפה פשוטה ונהירה ותגדיר את המושגים שאתה משתמש בהם! נ.ב וממה שידוע לי, האבולוציה אינה סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה. (אך איני יכול להסביר למה כי אין לי כל סמכות בעניין) אשמח אם מישהו באמת יאיר את עינינו בעניין.

 

[SilentMike]

התשובה הפשוטה.

האבולוציה אינה סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה מאותה הסיבה שהמקפיא בביתך אינו סותר אותו. החוק השני קובע שהאנטרופיה של מערכת סגורה יכול רק לעלות (למעשה זה יותר עניין של סיכויים, אבל נשאיר את הססטיסטיקה בצד). כמו שהמקפיא שלך מצליח להוריד את האנטרופיה של המים ע"י זה שהוא מחמם את החוץ, כך גם אף גן אינו אי. אנחנו חלק ממערכת גדולה שהיא היקום. אם אני "מסתדר", אז אני נושף לי גז באנטרופיה גבוהה יותר מן המוצק שנכנס קודם לכן.

 

[ald1357]

זה לא חוכמה לקחת דוגמא מערכת קרור

זה לא חוכמה לקחת כדוגמא מערכת קרור מאחר והיא עובדת על מאזני חום וקר על ידי דחיסת גזים, אבל בוא נראה אותך מסביר איך מתקיים החוק השני של התרמודינמיקה ביחס להתפתחות המח באורגניזימים מורכבים זאת אומרת שכבה על שכבה, ויכול להיות שאם תקח את כל היקום כמערכת סגורה אזי האי סדר יכול לעלות עקב ההתרחבות של היקום וההתבדרות למשל של אור ממרכז לכל הכיוונים אלא אם נניח שהיקום הוא בעל צורה סגורה וכוחות הכבידה סודרות את האור המתפזר בה במידה והוא מתפזר, אני מניח שקיים חוק שימור סדר וכאוס האחד כלפי השני, את חלק מחוקי הסדר ביקום אתם יכולים לראות בפרקטלים, ומתוך מערכות כאוטיות נוצרים סדרים חדשים המתאפשרים על ידי שיכפול חוקי סדר באותם מהויות, אם כי קשה להגדיר מהו סדר באופן מוחלט, יותר קל לנו לחוש למה מתכוונים, זה בדרך כלל מתקשר עם תועלת או הרמוניה ברמה כזו או אחרת או הקנית תכונה נוספת שלא היתה בסידור אחר של הדברים, אני מסכים עם ילד ירוק שבשלב זה אני לא יכול להוכיח מדעית את התאוריה שלי, ושיש בה מרכיבים שאפילו כבר אפלטון דיבר עליהם והוא עולם האידאות אבל אני לא מכריח את ההגדרה להיות דומה לאפלטון אלא להצביע על עומקי התהוות, ודרוג בניהם, יכול להיות שזה מרגיז שאני משתמש במושגים מתמטים, אבל הם הדבר הכי דומה בעקרון שלו למה שאני חש שיש שם ואם אם לא נקטתי במילה מדוייקת מחמת חוסר מילים בתחום הזה, הרי שהנסיון להשתמש במילים "קרובות אמור לנסות לגשר על פער בין התחושה ליכולת הביטוי וההגדרה" ואנסה לתת דוגמא למשל, הרבה המצאות או פיתוחים בהיסטוריה נעשו במקביל על ידי שני בני אדם ולכאורה כל אחד בנפרד, נשאלת פה השאלה איפה היה הידע הספציפי הזה לפני שהתגלה האם הוא היה במעין רמת מודעות לא נגישה עד שגילו אותו, האם יש מה שנקרא דרוג של ידע שאינו עדיין בידנו, לכאורה שהוא שם צף ועדיין לא גילינו אותו, או שכל מה שאנחנו מגלים הוא אקראי לחלוטין כמו האבולוציה,? ואם אנחנו מגלים במקרה ידע איך זה שאותו מקרה קורה הרבה פעמים במקביל אם לא קיים לו קיום מתואם מראש, דוגמא נוספת רק לחשיבה, אם נדע שיש גזע תבוני אי שם באחת הפלנטות האם נצפה שהם ידעו חלק מהידעים שאנו יודעים, ואם כן מאיפה הם אמורים לדעת אותם, הלא אנחנו לא ידענו אותם מלידה, האם קיימות דבר כזה כמו רמות מודעות, והאם נאמר עוד אלף שנה הידע יהיה דומה לידע של היום, ומאיפה אמור להתגלות כל אותו ידע, בדוגמאות אלו התייחסתי רק לידע הקרוב לידע הלוגי, ישנן עוד רמות ידע ורמות מודעות שמחכות לנו שם, שנחבור אליהן שנחיה אותן יחד, רמות שלא בהכרח פחות גבוהות, לגבי מלחמה גרעינית מצטער לאכזב אכל אין לנו תעודת ביטוח, בדיוק כמו שאדם עם מטרות יכול ליטול את חיו כך גם אנושות שמורכבת מהרבה תאי אדם יכולה ליטול את חייה, ולדעתי היא בדרך לשם אם לא יקרה משהו שיעצור בידה

 

[SilentMike]

זו בדיוק החוכמה.

לקחת מערכת קירור זו בדיוק החוכמה. זו מערכת שבה האנטרופיה הפנימית יורדת בלי שיש סתירה לחוק השני של התרמודינמיקה. פרקטלים? לא קשור. אל תתחכם בבקשה. מדובר בכימיה. הכימיה יכולה ליצר תגובה בה עולה הסדר של משהו אחד. זהו. להסביר את המוח ברמה האטומית אותה מתכוון? אף אחד לא יכול לעשות את זה. באופן כללי המוח מתפתח בתהליך אמבריולוגי היוצר את יתר הגוף. המוח מתקיים במהלך חיינו כתוצאה של הכימיה והפיסיקה. כל תגובה שמתרחשת מתאימה לחלוטין לחוק השני של התרמדינמיקה מבחינת האנטרופיה של היקום. פשוט מאוד. כימיה. מסכים בנושא המלחמה הגרעינית. אין לנו תעודת ביטוח. מחר מישהו ילחץ על כפתור והיינו פעם. אין לי כוח להגיב עוד פעם להגיגים הפילוסופיים האלו. הם אינם קשורים לתגובתי בנושא אנטרופיה. הסברתי מדוע האבולוציה בדרך ברירה טבעית אינה סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה (האדם אינו מערכת סגורה. גם כדור הארץ אינו מערכת סגורה). זה עניין לכימיה, ולא להתפלספות עד לסוף הדורות. סוף.

 

[ald1357]

זהו פשוט כימיה

זהו פשוט כימיה זהו טיעון כל כך לא שייך שאני אפילו לא יודע מאיפה הבאת אותו , יש דבר שהוא לא כימיה ? ויש דבר בין עלית סדר וירידת סדר שהוא לא יכול לקבל ביטוי כימי ?? על מה אתה מדבר בכלל, האם רמת הסדר במח מתבטאת רק בסידור האטומים זא אומרת במורכבות של הנוסחאות ?, לומר את זה זה בדיוק כמו לומר שהמורכבות של השפה היא כמו המורכבות של השפה העברית היא בדיוק כמו המורכבות של עשרים ושתים האותיות שלה ולא יותר, האם הכימיה יכולה להסביר לך מה היא מודעות ואת ההיקף של רמת הסדר אליו היא יכולה להגיע, העליה ברמת הסדר היא לא ניתנת לספק, ועליך חלה האחריות להראות בדיוק את הירידה המקבילה ברמת הסדר הנלוות לכך, וגם אם נסכים לחוק השני של התרמודינמיקה נצטרך להבין שהוא כולל בתוכו אי שיווי משקל נקודתי של עליה ברמת הסדר מול ירידה שלו, ואלה שני כיוונים נוגדים המתקיימים זה לצד זה, ועדיין לא התייחסת בכלל לנושא מהו סדר ומהו בדיוק הגברת רמת האי סדר ובכלל איזה מערכת סגורה באיזה מקום שהוא אתה מכיר אני לא מכיר שום מערכת סגורה כל שהיא לכן אתה יכול ואני יכול להפיל כל הנחה של כל אחד משני הסוגים יחד

 

[SilentMike]

כן

יש דבר שהוא לא כימיה. פיסיקה

. עכשיו ברצינות. מה שניסיתי להגיד זה פשוט. האדם אינו מערכת סגורה. גם כדור הארץ אינו מערכת סגורה. האנטרופיה עולה ביקום, אך יכולה לרדת באופן מקומי. זה הכל. לא מוצא חן בעיניך הקפיא? תאכל מקופסאות שימורים.

 

[SilentMike]

תיקון. "מקפיא"

 

[Josh F]

אם נניח שאבולוציה בוררת את המסתגלים

במערכת החי (כולל הצומח) מי שמסתגל שורד - מסתגל = מי שיכול לשרוד בתנאים החדשים. שהרי התנאים משתנים. למשל, נדידת היבשות, תקופות קרח, קטסטרופות (המטאור הידוע)... חוקי האבולוציה לא חלים על התנאים המשתנים. אם קיימת תלות של ההסתגלות בתנאים: אם התנאים המשתנים הם אקראיים במידה מסוימת גם תוצאת ההסתגלות לתנאים תהיה אקראית במידה מסוימת. רעיון השכפול הוא מעניין אבל נראה לי שהוא תקף רק לגבי מערכת חי. גל למשל אינו משכפל את עצמו, הוא יוצא מהמקור שיוצר את הפולסים, אם זו היתה שאיפה מובנית בגל הגל היה משכפל את עצמו ללא תלות במקור הפולסים

 

[SilentMike]

קח את "עיקרון השכפול"

עשה אותו יותר מתוחכם. התאם אותו למציאות. והנה בידך התורשה. עיקרון יסוד בתורת האבולוציה.

 

[ald1357]

ביחס למפץ הגדול

וביחס למפץ הגדול ההנחה שהכל התחיל מיחדות זהות במקום אחד ולכן צריכה להשמר סימטריה, היא לא כל כך סבירה ואסביר לך למה, ראשית מקום אחד לא כל כך ברור מה זה, גם אם נניח שזו נקודה אחת סינגולרית שהתחילה את הקיום עצם קיומה של נקודה כזאת מניח מצב של שיווי משקל בה היא אינה בהכרח יוצרת את המפץ הגדול, המפץ הגדול מניח שנקודה כזו איבדה את שיווי המשקל הקיומי שלה, ולכן נוצר המפץ הגדול, ולכן אותה אי סימטריה מכל סוג שהוא תתבטא ותתעצם בהשלכותיה על המתהווה מהפיצוץ, אני חושב שאם כבר מקבלים את התאוריה של המפץ הגדול סביר לקבל גם את ההנחה שהיה שם משהו שגרם למפץ הגדול והוא בוודאי לא שיווי משקל קיומי, ברגע שיש פיצוץ אסימטרי ישנם התהוויות שונות זאת אומרת המיקום היחסי בעצמו הוא כבר אינפורמציה שונה בעלת משמעות קיומית שונה, אשר יכולה להיות גורם משחק אם כי אני לא רואה הרבה הבדל בין המצב הסינגולרי המניח מעין בידוד מלא מכל דבר אחר, לבין העולם שלנו כפי שהוא נראה היום, הפיצוץ לכאורה הוא רק הגדלת פרופורציות של מה שהיה שם למכתחילה

 

[ald1357]

ותגובה מיוחדת בשביל לנצח

לנצח לפעמים אתה מדבר בלשון בני אדם ולפעמים אתה שם מעופף על הפסוקים אבל בשבילך למען סבר לך את חוק השיכפול מאיפה הוא לקוח בנוסף כשמשה שאל את אלוהים מי אומר להם שולח אותי אליהם ענה לו אלוהים בתשובה ניצחת והיא חוק השכפול במילם הבאות אהייה אשר אהייה זאת אומרת הוויה המשתנה בהתאם להוויה נוספת, זאת אומרת אני הוא בכל הפנים האפשריות , אפשר לפרק משפט זה לעוד הרבה משמעויות אבל די לחכימא ברמיזא

 

[טללי בוקר]

מה פירוש "למה"?

אם אתה מתכוון "מה הסיבה" אז התשובה היא "איננו יודעים". יתכן והתודעה התפתחה בדרך אבולוציונית כלשהי אבל איש מאיתנו לא היה שם כדי לתעד זאת ובכל מקרה זו לא שאלה פילוסופית אם אתה מתכוון "מה המטרה" אזי זו שאלה דתית, כי אם אנו מניחים שיש מטרות מאחורי היווצרות הדברים אז אנו סבורים שיש בורא בעל כוונה.

 

[polynomial]

הדמיה מרובדת

באשר לאפשרות של הדמיה מרובדת, יקום מדומה בתוך יקום.. וכו, זה יכול להיות בר ביצוע. לדוגמא, אם אינטיליגנציה מלאכותית קיימת בתוך מערכת מבודדת, זה יהיה יקום משל עצמו, ולכן הדואליזם הקרטיזני. אבל בכדי לבוא עם תאוריה של המציאות, נצטרך לפנות במישרין לרמה הבסיסית ביותר של ההדמייה. הרמה הזו מטבעה רפלקסיבית, ובמובן הזה, היקום מסוגל להיות מתואר כ-"סימולצייה-עצמית".