מחשבות על אמונה
לק"י השלום והברכה. אשמח לשמוע את דעתכם על הקטע הבא: אמונה הינה - (כהגדרתו של הרב שלמה אבינר) - וכפי שלמדנו מתורת הראי"ה זצ"ל וממשיך דרכו בנו יחידו הרב צבי-יהודה זצ"ל "החוש שישי של היהודי לחוש את ריבונו של עולם" וכהגדרת ראש ישיבה "להרגיש את הקב"ה בכל מקום ומקום." ואנוכי הקטון גורס שריבונו של עולם עובר דרך משה רבנו- לתורה שבכתב לתורה שבעל-פה דרך החכמים אלינו. וגם בהומוסקסואליות שלנו ישנו צד חזק מאוד מהקב"ה ומאוד דומיננטי ממנו שאינו סותר אמונה בו קיום מצוותו ורצונו בעולם. ולהביא הקב"ה לעולם בכל הודו רצונו ותפארתו: מכוון שכך הוא רצה- זה רצונו- ואין מה לעשות. ואכן בגלל זאת אני מברך כל בוקר (ללא שם ומלכות) ברוך שעשני כרצונו = כי ככה הוא רצה. ואין הבדל ולא יהיה הבדל לאבא הגדול שלנו הקב"ה בין בן אחד שלו שהוא הטרוסקסואל ונמשך לנשים לבין בן אחר שלו שהוא הומוסקסואל ונמשך לגברים. מכיוון שאבא אוהב את כל הילדים שלו שווה בשווה. ואין אפליה ואין אי-אהבה, ובטח בטח שלא אין לגבי הקב"ה "ילד סוג ב". אין ולא יהיה מצב כזה. יכול להיות שיהיה ילד שונה- זה כן, כל ילד שונה מאחיו, ילד הוא אינדיבידואל בפני עצמו. ותאמר: איך מביאים ילדים לעולם? ומדוע אני לא אוכל להביא ילדים לעולם? האם הוא יצר אותי דפוק חס וחלילה? לא הוא לא יצר אף אחד מאיתנו דפוק - יצר אותנו שונים. החברה "דפקה לנו את הראש- ניפחה לנו את השכל" אמרתי כבר: "לקב"ה אין ולא תהיה בעיה עם ההומוסקסואליות שלי וההומוסקסואליות בכלל - ישנה בעיה של "משכב-זכר" שזה איסור מדאורייתא, אבל את זה לא יעשה בחיים הומוסקסואל דתי ירא שמיים מכיוון שהקב"ה בראש סולם העדיפיות שלו." בכוונתי (בלנ"ד) להביא את הקב"ה לעולם ללא לאות- בכוחותיי, שהוא ולא אחר העניק לי. על ידי פעילות חברתית, הרצאות וכתיבה, פעילות בממסד הרבני ובמיוחד עזרה כמיטב יכולתי לאנשים שעדיין נמצאים בחושך ובמצוקה, הקשבה לכל מי שפונה אלי ולהגביר הרבה הרבה הרבה אהבה. כך אביא את הקב"ה לעולם- אגביר אמונה. אמונה שאינה סותרת כהוא זה ההומוסקסואליות שלי ושל חבריי. ולא סותרת תורה ומצוות כפי שציווה אותנו הקב"ה, והעביר משה רבינו דרך חכמים. עד כאן לבינתיים. (ולשון זכר הינו כמובן כמובן מתייחס לבנות. הכתיבה נעשתה מטעמי נוחות). בשורות טובות לכולם ולכל בית ישראל אכי"ר.
לק"י השלום והברכה. אשמח לשמוע את דעתכם על הקטע הבא: אמונה הינה - (כהגדרתו של הרב שלמה אבינר) - וכפי שלמדנו מתורת הראי"ה זצ"ל וממשיך דרכו בנו יחידו הרב צבי-יהודה זצ"ל "החוש שישי של היהודי לחוש את ריבונו של עולם" וכהגדרת ראש ישיבה "להרגיש את הקב"ה בכל מקום ומקום." ואנוכי הקטון גורס שריבונו של עולם עובר דרך משה רבנו- לתורה שבכתב לתורה שבעל-פה דרך החכמים אלינו. וגם בהומוסקסואליות שלנו ישנו צד חזק מאוד מהקב"ה ומאוד דומיננטי ממנו שאינו סותר אמונה בו קיום מצוותו ורצונו בעולם. ולהביא הקב"ה לעולם בכל הודו רצונו ותפארתו: מכוון שכך הוא רצה- זה רצונו- ואין מה לעשות. ואכן בגלל זאת אני מברך כל בוקר (ללא שם ומלכות) ברוך שעשני כרצונו = כי ככה הוא רצה. ואין הבדל ולא יהיה הבדל לאבא הגדול שלנו הקב"ה בין בן אחד שלו שהוא הטרוסקסואל ונמשך לנשים לבין בן אחר שלו שהוא הומוסקסואל ונמשך לגברים. מכיוון שאבא אוהב את כל הילדים שלו שווה בשווה. ואין אפליה ואין אי-אהבה, ובטח בטח שלא אין לגבי הקב"ה "ילד סוג ב". אין ולא יהיה מצב כזה. יכול להיות שיהיה ילד שונה- זה כן, כל ילד שונה מאחיו, ילד הוא אינדיבידואל בפני עצמו. ותאמר: איך מביאים ילדים לעולם? ומדוע אני לא אוכל להביא ילדים לעולם? האם הוא יצר אותי דפוק חס וחלילה? לא הוא לא יצר אף אחד מאיתנו דפוק - יצר אותנו שונים. החברה "דפקה לנו את הראש- ניפחה לנו את השכל" אמרתי כבר: "לקב"ה אין ולא תהיה בעיה עם ההומוסקסואליות שלי וההומוסקסואליות בכלל - ישנה בעיה של "משכב-זכר" שזה איסור מדאורייתא, אבל את זה לא יעשה בחיים הומוסקסואל דתי ירא שמיים מכיוון שהקב"ה בראש סולם העדיפיות שלו." בכוונתי (בלנ"ד) להביא את הקב"ה לעולם ללא לאות- בכוחותיי, שהוא ולא אחר העניק לי. על ידי פעילות חברתית, הרצאות וכתיבה, פעילות בממסד הרבני ובמיוחד עזרה כמיטב יכולתי לאנשים שעדיין נמצאים בחושך ובמצוקה, הקשבה לכל מי שפונה אלי ולהגביר הרבה הרבה הרבה אהבה. כך אביא את הקב"ה לעולם- אגביר אמונה. אמונה שאינה סותרת כהוא זה ההומוסקסואליות שלי ושל חבריי. ולא סותרת תורה ומצוות כפי שציווה אותנו הקב"ה, והעביר משה רבינו דרך חכמים. עד כאן לבינתיים. (ולשון זכר הינו כמובן כמובן מתייחס לבנות. הכתיבה נעשתה מטעמי נוחות). בשורות טובות לכולם ולכל בית ישראל אכי"ר.