מחשבות על אהבה

[m a t a n O]

מחשבות על אהבה

אייך מתמודדים עם הרצון העז במשפחה, מול הידיעה שהיא צריכה להיות כתא משפחתי אוהב, רק עם בעל במקום אישה? שאלות זוגיות מתקיפות אותי בזמן האחרון, ואני לא יודע לענות. אני רק יודע שאני רוצה משפחה. אני יודע שתהיה לי. איך- עדיין לא יודע. ואני יודע שהיא צריכה להיות עם גבר. אני רק יכול להגיד שהייתי בחתונה של קרובת משפחה, נגמרה החופה, אמא שלי אמרה שהיא תהיה בחופה שלי יום אחד. לא משנה מאיזה סוג שלא תהיה, והתחלתי לבכות את הבכי שהתחננתי לבכות כבר חודשים. עליי, על החבר שלי, על הקונפליקט. אחרי שנרגעתי הלכתי לברך את הכלה, והיא שוב בעצמה בירכה אותי באהבה גדולה, והתחלתי לבכות. האמת היא שאהבה גדולה יש. זה החלק היחידי שהרגיע אותי. מה אתם אומרים?

 

[כלבובי]

הגדרת המושג 'משפחה'

התשובה בגוף שאלתך

כתבת "תא משפחתי אוהב", ונראה לי שיש לך הבסיס לתא כזה. מי קבע שמשפחה זה בעל + אישה + 3 ילדים וכלב? ברגע שיפסיק להפריע לך שזה עם בעל במקום אישה, ברגע שתהיה שלם עם כך, ייעלמו לך כל הספקות. אם אהבה גדולה יש, מצבך הרבה יותר טוב משל רבים אחרים... כל שנותר הוא להתחיל לחשוב איך להרחיב את המשפחה, לא? אתה רואה בכם משפחה?

 

[m a t a n O]

הקמת משפחה

האמת היא שעקב תהליכים קודמים להקמת משפחה (כתבתי עליהם מתישהו בזמן האחרון, כשגיליתי את הפורום) נראה לי שמה שבאמת מדבר מגרוני זה המרחק. זה מאוד רחוק כרגע. וזה קשה לי. אני אמנם צעיר, אבל ממרום 20 שנותיי אני יודע שאני לא רוצה להיות אבא זקן. לפחות לא כנקודת התחלה..

 

[yosef 30]

ברוך הבא מתן ../images/Emo140.gif

משפחה גאה - אני כלכך אוהב את המושג הזה

. לא כלכך הבנתי ממה אתה בדיוק חושש במשפחה גאה. האם אתה חושש מה החברה תגיד? איך אנשים ייסתכלו? מה בדיוק מטריד אותך שם? מאוד התרגשתי לקרוא מה שאמך אמרה לך בחופה, זה בהחלט דבר מרגש מאוד. הקבלה המלאה הזו ללא תנאי כלכך פותחת את הלב. איזה כייף לך.

. אתה לא רוצה להיות אבא זקן. הגיל זה מה שמפריע לך. אני חושב שלהיות אבא בוגר יהיה הרבה יותר טוב גם לילד וגם לאב ולתא המשפחתי. אולי כדאי להשתפשף קצת בחיים, להמשיך לצמוח מבחינה מקצועית לבנות איזה עמוד שידרה אישי חזק ואיתן. לראות קצת עולם ולהנות מהרומנטיקה שיש בזוגיות. אני חושב שהפחד ייעלם כאשר אתה תרגיש בטוח בעצמך ובמקום שלך בחיים. אולי תנגן לנו איזה משהו קלאסי ככה להירגע

יוסף.

 

[m a t a n O]

משפחה גאה

אני לא חושש מדבר במשפחה גאה. להפך. אני רק רואה שזה מאוד רחוק. אני בגיל 25 רוצה ילד. אני אהיה אחרי תואר שני, מבוסס יחסית. אני יודע שזה נשמע ילדותי, אבל חזון האבהות שלי הוא דיי כזה. מה שכן- אתה לא מבין בכלל איזה בכי בא לי אחרי החופה. כזה מהסוג שהאתה כולך מתעוות, ואתה לא יודע להתרץ את זה כמו שצריך. פרשתי הצידה, בכיתי, נרגעתי, הצתי סיגריה, וראיתי איך ההגיון חוזר לעולם. לאט לאט נהיה שקט.

 

[א י ת י ו ש]

צודקת לגמרי!

משפחה זה מה שאתה מגדיר לך כתא משפחתי. זה המקום שמרגיש לך בטוח, שמקיף אותך בחום ואהבה. אני בהחלט רואה את עצמי מקים תא משפחתי עם בן זוג וילד והכ-לבה שלי. והלוואי עלי שאמא שלי היתה אומרת לי משפט כמו שאמרו לך. תנצור ותעריך את זה!!!

 

[כלבובי]

הורים

הלוואי על כולנו תגובת אימך... לא רוצה להעכיר את האווירה - אבל ההורים שלי ניתקו איתי את הקשר לחלוטין בגל היותי לסבית, ואני חיה עם בת זוג מזה זמן רב + ילד בן שנה, וזו המשפחה החדשה שלי

ואכן, זה המקום שמרגיש בטוח ומקיף בחום ואהבה... הוא החשוב, ולא ההשתייכות ל"מסגרת נורמטיבית" כלשהי. גיל 25 זה די מוקדם להיות אבא.... למרות שאין לכך חוקים. המלצתי - פשוט תחיה, תהנה מהתגובה האוהדת של אימך, תהנה מהבן זוג (על אף הקשיים), ודברים יפלו למקומם בזמנם, לא?

 

[yosef 30]

ברכת ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif כלבובי

היי כלבובי ברוכה הבאה והמצטרפת למשפחת זוגיות גאה (אנחנו עסוקים במשפחה לא? )

. והתמונה הזו מוקדשת לך

בחום ובאהבה יוסף.

 

[כלבובי]

../images/Emo51.gif

על קבלת הפנים המלבבת..

 

[m a t a n O]

הדברים יפלו למקומם בשלום.

אבא שלי בקושי מדבר איתי, וזה גם כי הוא חייב עכשיו, אחרי שנתיים שהוא לא דיבר איתי, השנתיים אחרי שיצאתי מהארון, בעצם, כשיצאתי מהארון, זה שנתיים שבהם כל יום מחדש כמו הצדקתי את קיומי בעולם. אני יכול להבין, זה מאוד קשה. אני מאוד אוהב את הגישה הזאת, שהדברים יפלו למקומם בזמנם. זה מאוד יפה. תודה. העלית לי את מצב הרוח להיום.

 

[כלבובי]

השלמה

ראשית, אני שמחה ששיפרתי את מצב רוחך. ואכן, יש לך הרבה סיבות טובות להיות שמח

שנית, אולי יהיו כאלה שיחלקו עליי, אך על אף גילי (שאינו מופלג), אני מרשה לעצמי להביע דעה ממרום ניסיוני העגום בתחום הורים בפרט וסביבה בכלל: מי שלא מסוגל לקבל אותך כפי אתה, פשוט אינו ראוי לך. זה עלול להישמע ילדותי או נאיבי, אך אני באמת מאמינה שכפי שהוא לא מעוניין לשוחח איתך / לראות אותך, גם לך לא צריך להיות רצון דומה. הורים, משפחה מורחבת, חברים, אנשים בעבודה, שותפים לדירה - אם מי שמקיף אותי לא מסוגל לקבל אותי ו/או לא אוהב אותי כפי שאני בגלל מי שאני (כולל נטיותיי כאלה ואחרות), אני באמת מעדיפה שלא יקיף אותי. ונכון שעם הורים זה קשה במיוחד, אך עם כל הצער שבדבר, יש אנשים שלעולם לא ישלימו עם מי שאתה. אתה הוא זה שצריך להשלים עם עצמך, ועם האובדן של אחרים בחייך, כחלק מהשלמה זו. ההשלמה משתלמת

 

[m a t a n O]

על הורים ושאר דמויות

את בהחלט צודקת. מי שחושב שזה נאיבי, לא צודק לטעמי. אמנם הזכרתי את הוריי ואת השוני ביניהם, אבל הקרע הכי עמוק הוא עם אחי הגדול, שלא מסוגל לדבר איתי. ומבחירה לא עושה את זה. בהתחלה זה היה כואב, עכשיו זה באמת עובר אותי. כי את ההערכה שהייתי מצפה לקבל ממנו על היישות שאני- אני כנראה כבר לא אקבל, וזאת בחירה שלו, ואני צריך לקבל אותה. הוא ילד גדול, בן 26, הוא אדון לחייו. ובאמת- ההפסד כולו שלו. אם הוא לא רוצה- לא צריך. אני לא מכריח. וככה כל אחד שנקרה בדרכי.

 

[gevertov1]

מתן O. לפני 31 שנה יצאתי מהארון להורים

זה היה עדיין בתקופת ה"חושך" כשאנשים לא העזו אפילו לומר את המילה "הומו". דברתי קודם כל עם אבא שלי, וזה לא היה קל - הוא דתי, חזן בבית כנסת, היו דמעות ותחינה, אבל לא כעס ולא צעקות. בעקבות השיחה עם האבא, הלכתי אז לפסיכולוג, ולדתהמתי הוא אמר לי (אחרי בדיקות ומבחנים שאליהם הוא שלח אותי), שהכל בסדר, שאני נורמלי ושאחפש לי בן זוג . 1975 !! וכך הוא דיבר. וגם אבא שלי, היה תמיד כל כך מבין ומעוֹדֵד, ועד היום הוא מדבר על בן זוגי כעל חתנו. לאמא שלי (ז"ל) לקח יותר זמן להבין ולהשלים, אבל תמיד הייתה אם אוהבת ומקבלת גם בנושא היותי הומו תמיד יכולתי להעלות את הנושא עם ההורים בלי מתח ובלי חשש. המשפחה שלי: בן זוג. וגם יש לנו כלבה מתוקה (יש תמונה ב"עולם" שלי בתפוז). רציתי פעם גם ילדים, ואז הבנתי שהרצון הזה בא מצורך להיות כמו כולם. בן זוגי לא רצה ולאט לאט נעלם הצורך שלי לגדל ילדים. אני לא יודע מה תלמד מהסיפור שלי, מתן. אתן לך למצוא מוסר השכל בעצמך.

 

[m a t a n O]

גבר טוב

אני מבין מהסיפור שלך את השורה התחתונה שאולי אני צריך לבדוק אצלי. אבל, מי שמכיר אותי יודע עד כמה מלא חיים אני, ובלי להיות גאוותן או יהיר, אני לא ממש לא-מוצלח. הצורך בילדים, בהמשך, שהוא שלי, שאני מגדל אותו, יש לי כל כך הרבה תמונות של זה בראש. (הילד/ה יושב/ת לי על הברכיים ולוחץ על הפסנתר, למשל, ) ויש לי הרבה תובנות שאני חושב שחבל שיישות חדשה לא תהנה מהן. גם כלב יהיה לי. בזמן היותר קרוב. לא יודע, אצלי זה מאוד ברור. מה גם שלרוב אני מצליח לתקשר עם תינוקות באופן כל כך חלק, אני יודע מה הם רוצים, הם יודעים מה אני הולך לתת להם, זה מאוד ברור. היצר האבהי שלי חזק מדי, ואני יותר מדי מסוגל כדי לא להביא ילד. על כל הקשיים שבזה. אני מאוד מעריך את הבחירה שלך, דרוש לשם כך הרבה אומץ וגילוי עצמי.

 

[gevertov1]

יש שני פסתנרים בבית.תביא את הילדים לביקור ../images/Emo13.gif

בן זוגי בעל תואר בפסנתר. בבית אני שומע כבר כמעט שלושה עשורים של קונצרטים משובחים

 

[dify]

מהי משפחה?

בעיני יש לך את כל האפשרויות לעשות מה שזוגות סטרייטים עושים- טקס הצהרת אהבה קניית דירה במשותף ניהול משק בית משותף להיזדקן יחד בעיני משפחה זה לא עצם החיים המשותפים אלא האהבה שאנשים רוכשים אחד שני בתוך הקשר הזה. ואת זה באמת לא קל למצוא, בלי קשר לנטייה מינית... התחום היחיד שיותר בעייתי, אני מסכימה, בזוגות חד מיניים זה נושא ההורות. ואצל הומואים זה אפילו מסובך יותר... אין לי באמת פתרון (מלבד הפתרונות שמקובלים היום אבל אף אחד מהם לא פשוט וקל כמו אצל סטרייטים) אז בוא נתחיל בלמצוא אהבה, לעשות טקס, לחיות במשק בית משותף ואז נדאג לילדים, טוב?