מחשבות משגעות
שלום אני חדש פה. האמת, אני קורא פה בפורום כבר די הרבה זמן, אבל זו הפעם הראשונה שאני כותב הודעה... אני מרגיש צורך עז לשתף במה שעובר עליי, כי זה נהייה מאוד קשה אני בן 24 אני סובל מ-OCD, אבל אחרי שקראתי פה בפורום נראה לי שאצלי זה מתבטא בצורה אחרת מאשר אצל רוב האנשים פה... עד כמה שזה יישמע מוזר, אצלי גם האובססיה וגם הקומפולסיה באה לידי ביטוי במחשבות. נשמע מוזר, אבל אני אנסה להסביר... יש לי איזושהי מין חרדה או דאגה עמוקה שמא אני לא אצליח לעשות בראש תרגילים מתמטיים די מורכבים, וכל הזמן אני פותר בראש את התרגילים פעם אחר פעם... אני לא לגמרי מצליח להבין מה בדיוק גורם לי לעשות את זה, אני רק מניח שזה נובע מהחרדה ודאגה שאני לא אצליח לבצע את התרגילים האלה בראש בזמן אמת כשאני אצטרך (החישובים המתמטיים האלה קשורים למקצוע שלי....) כל פעם משהו שאני לא יכול לגמרי להסביר גורם לי, או אפילו הייתי אומר מכריח אותי, לחזור פעם אחרי פעם על פיתרון התרגילים החישוביים האלה בראש. יכולים לעבור 5 או 10 דקות, ואז שוב אני חש בצורך עז לחזור על הפעולה שוב. כלומר, גם המחשבה (האובססיה) וגם הפעולה (הקומפולסיה) באים אצלי לידי ביטוי בראש, ולא בפעולה פיזית כמו שטיפת ידיים וכדומה... אני מאמין שזה מאוד קשור גם לאופי שלי. אני בן אדם פרפקציוניסט, מאוד יסודי ודייקן השואף למושלמות בכל מעשיי, ולכן נדמה לי שאני חוזר שוב ושוב על פיתרון החישובים האלה בראש, מחשש שמא בזמן אמת אני לא אצליח לעשות זאת / אשכח איך עושים זאת "ואתפדח" מול כולם ויחשבו שאני לא מקצועי מספיק... הקטע הוא שהחישובים האלה זה משהו מאוד נדיר בעבודתי היומיומית, אבל משום מה נתפסתי לדבר הזה ואני מתקשה להתנתק מזה, למרות שמבחינה הגיונית אני מבין שאני מגזים. התחלתי לנסות בעצמי את טכניקת ה- ERP. אני אומר לעצמי: "כן, אתה צודק, אתה לא יודע את זה, לא תצליח לעשות את זה בזמן אמת וזו תהייה פדיחה" כל פעם שעולה בי הצורך לחזור שוב על החישוב המתמטי בראש... האם אני עושה את זה נכון? בינתיים מאוד קשה לי, ואני נשבר לעיתים קרובות ולא מצליח להתאפק וחוזר שוב... נזכרתי שגם בתקופת לימודיי, כשהייתי צריך לשנן כמות רבה של חומר בעל פה לקראת מבחן, שמתי לב שלמרות שידעתי שכבר שיננתי ואני יודע, תמיד היה בי צורך עז ובלתי נשלט לחזור ולשנן שוב ושוב כי היה בי החשש שאם לא אחזור על זה עוד פעם, עד המבחן אני אשכח. ולמרות, שבכל מבחן כן זכרתי ברגע האמת, ועדיין זה לא שיכנע אותי ולקראת המבחן הבא הייתי חוזר על זה שוב כלומר, כבר בעבר, עוד לפני שאובחנתי היו כבר סימנים מוקדמים להפרעה, אבל אז לא חשבתי על זה בכלל... זה ממש דומה למה שקורה לי עכשיו, אבל עכשיו זה בעוצמה גבוהה יותר שמתי לב שכשאני עסוק ויש לי פחות זמן פנוי, ה-OCD פוחת ונהייה פחות דומיננטי.... זה כל כך קשה כי אני לא מצליח להנות מהחיים ולהנות מהפעולות היומיומיות הפשוטות.... אני הייתי אצל פסיכיאטר ונמצא תחת טיפול תרופתי (רסיטל כדור אחד 20 מ"ג בבוקר+ סרוקאוול כדור אחד של 25 מ"ג בערב)... האם יש יציאה מהדבר הזה או שלנצח אצטרך לסבול מזה אם לא אקח תרופות?? אני חייב להגיד, שיש ימים שאני ממש מרגיש דפוק בראש. אני כועס על עצמי- למה אני לא מצליח לזרוק את זה לעזאזאל ולהנות מהחיים כמו אנשים נורמליים רגילים?! אני מבין שמדובר בהפרעה, אבל תמיד האמנתי שבן אדם לא עושה משהו, אלא אם כן יוצא לו איזשהו רווח מזה... אז למה אני עושה את זה? מה אני מרוויח מזה, חוץ מאומללות? סליחה, שזה יצא מאוד ארוך... פשוט הרגשתי צורך לשתף או לכל הפחות להעלות את זה על כתב יום טוב לכולם
