מחשבות חולפות ...

[חמדח ואוהב]

מחשבות חולפות ...

אתחיל בכינוי שבחרתי והוא המהות שלי - חמדח ר"ת חילוני מסורתי דתי חרדי - ובכל זאת ואוהב! אהבה - תקוה. אני לא קבוע ומיוסד בזרם אחד , חילוני מסורתי דתי חרדי וחוזר חלילה , אני יכול למצוא את עצמי ביממה אחת חילוני מסורתי דתי חרדי. כן! התקשורת בעוצמתה הגדולה היום היא מאוסה וממאיסה אבל יש בה גרעיני אמת, אפשר להגיע דרכה ביממה אחת להתגלות ובירור האמת, ולמצוא את עצמך ביממה אחת חילוני מסורתי דתי חרדי! יש שיכניסוני למגירת חולי נפש או פיצול האישיות, ולא היא!!! היום מצאתי את עצמי חילוני בעל כורחי! מסורתי בעל כורחי! דתי בעל כורחי! חרדי בעל כורחי! אני רוצה להמשיך לאהוב, אני רוצה להמשיך - ואוהב! אני רוצה להמשיך לקוות! אני רוצה להמשיך את התקוה לתיקון עולם במלכות שדי ! באהבת נפש הומוסקסואלית נאמנה לנצח ! ... ... ...

 

[מצפה לגאולה1]

../images/Emo45.gifא ה ב ת י

יישר כח על אהבת החינם והחיבור הנפלא של כל חלקי העם.

 

[בחור אהוב]

אוהה.‏ ‏

איזה יופי,‏ שמחתי מאוד לקרוא את השרשור,‏ אכן כן זה לא פיתול אישיות.‏ היהדות יפה מאוד אבל באמת ממש ממש יפה וכיפית,‏ אבל לא כולם יכולים להחזיק מעמד ‏.‏ ומי שאוהב את הדת מחזיק בה מעמד.‏ אהבתי את דבריך ואני מזדהה עם חלקם.‏ ז"א עם ההתחלה של הדברים כאילו גם לי יוצא לפעמים להיות דתי וחילוני באותו יום ‏.‏ ‏‏(דהיינו ללמוד גמרא ותוך כדי ללכת לשירותים לאונן ולחזור ללמוד לסיים לקלל להתפלל לגלוש באתרי פורנו וללכת לחזק איזה מישהו או סתם דברי תורה‏)‏...‏ אבל בעל כורחי אני ממש לא מרגיש שאני עושה דברים בעל כרחי.‏ אם אני רוצה אני עושה ואם לא מצידי שכולם יעופו באויר ‏.‏ מקווה שהבנתם אותי.‏ ‏,אגב,‏ אני גולש מנייד אז ייתכנו טעויות.‏ ‏

 

[Nחמן]

אני לא מבין כל כך...

(התגובה גם ל"חמדח ואוהב") דתי, חילוני, חרדי, מסורתי... מעודי לא שמעתי על "חיה" כזאת. "אוהב" אני מבין. יש מצוות "ואהבת לרעך כמוך". כל השאר זה "ערב רב" , שאין לו שום ערך. הבה נתחיל מ"דתי". "דתי" משמעותו המילולית הפשוטה: מי ששייך לדת מסוימת. אנחנו מגדירים כדתיים את כל שומרי המצוות, כי זו הדת שלהם. לעומת זאת מי שאיננו שומר מצוות הוא "חילוני". חילוני הוא מהשורש "חלל" (!!!). גם סתם יום חול הוא מאותו שורש. את מה מחללים? את הקודש כמובן. הופכים אותו לחול. יש משהו באמצע: "מסורתיים". אלה אנשים, שאינם דתיים מובהקים אבל גם לא רואים עצמם חילוניים. הדת אצלם היא מסורת ולא משהו מחייב. הם שומרים על כשרות ואינם מחללים שבת בפרהסיא אולם בחזרתם מבית הכנסת לא מן הנמנע, שיפעילו את הטלוויזיה בביתם משום "עונג שבת". ללא ספק לאנשים הללו יש ניצוץ של קדושה אבל הם אינם דתיים. קבוצת החרדים איננה מתויגת באף לא אחת מהקבוצות הנ"ל. החרדים (מהשורש "חרד" לדבר ה') ממוצבים פוליטית בראש ה"פירמידה" של הדת. הם נבדלים בלבושם המיוחד, בשפת הדיבור ובעוד כל מיני פרישויות. אפשר להגדיר אותם כקבוצה דתית אבל אי אפשר לשייך אותם לסוג אחד מהסוגים הנ"ל. אם כן, להיות "הכל ביחד" אי אפשר. אתה יכול להיות דתי, מסורתי או חילוני ולאהוב כל אדם מישראל אבל אינך יכול להיות הכל ביחד, כי זה פשוט לא שייך. עכשיו מה יקרה למי שהוא דתי וחוטא? שום דבר. יש דרך תשובה. "אדם אין צדיק בארץ אש/ר יעשה טוב ולאט יחטא" אמר שלמה המלך. הגמרא אומרת: "אם ראית תלמיד חכם, שעבר עברה ביום, אל תהרהר אחריו בלילה, שמא עשה תשובה". זה כל הסוד.