מחשבות והצעות לשיפור
איזה כיף לראות מאסטר שף! ככלל, אני לא רואה טלויזיה. התחרותיות, והמרדף אחר הכסף או הידע מדכדך אותי. אך הנה תוכנית מרעננת. נכון שיש תחרות, כי אנחנו בכל זאת יצורים מחוברתים ולא יכולים בלי תחרות, אך בכל זאת יש בה המון דברים טובים בעיני. קודם כל - המתחרים. תודו שהם נורא נחמדים. הם לא דוגמנים, הם לא עברו ניתוחים להגדלת חזה, הם לא יודעי כל ולא מנסים להכשיל איש את רעהו. הם אנשים. כמוני, כמוך. יש להם סיפור חיים. לפעמים הם מצליחים, לפעמים פחות, הם אנושיים. ואפילו שזה אולי לא מובן, כי הרי חייהם בעצם ממשיכים, הם לפעמים בוכים כשהם עוזבים. והבכי הזה - יש בו מתיקות. דבר שני - השופטים. קורה דבר מדהים - השופטים רוצים בטובת המתחרים. - מישהו רוצה בטובת מישהו - כבר ממש סיבה למסיבה בארצנו. האוירה טובה. רואים שהשופטים רוצים שהחבר'ס יצליחו. תענוג! שלישי- חיים כהן. חיים כהן הוא דמות. נכון שפה, בארץ האשליות, הכל מתעתע והטוב בהסתרה. אך חיים הוא נסיך. הוא פשוט מאסטר בלתת הרגשה טובה! כל מה שהוא אומר - לטוב ולרע - יוצא מהלב ומגיע ללב. הוא לא מתנשא. הוא לא משחק את האל העליון והכל יודע. הוא בן אדם. אדם מלא רגישות. כמה הייתי רוצה להיזרק ממאסטר שף ע"י חיים חיים כהן. אני בטוחה שזו חוויה מכוננת. וחוץ מזה, הייתי רוצה מחנכים כאלה בבתי הספר שלנו במדינה. איכשהו נראה שהוא סוחף את כולם להביא את הטוב ולהראות את הטוב שבהם. הוא מדהים. תודו. המנות - המנות נראות כל כך טעימות. אני אפילו ניסיתי את כוחי ברביולי לאחר שראיתי את איריס עושה פסטה סגולה. אבי- אי אפשר לסיים בלי לומר מילה על אבי. אבי מרגש את כולם. את השופטים, את המתחרים ואותנו בבית. מרגש עד דמעות. למה? קודם כל כי הוא עלה מבור תחתיות. כולנו יודעים מה זה לשנוא את עצמנו. אנחנו אלופים בזה, בעצם. והנה בא אדם, שעלה מתהום הקושי ולא מתבייש לומר, כן, היייתי שם. אבי, אני מקווה שמילותיי יגיעו אליך איכשהו. אתה אדם אמיתי. אמיץ, מלא כישרון וכח חיים אדיר. עיני נשואות אליך ואני מתפעלת מול כוחותיך ומול יופי האדם שבך. כבשת את השופטים (לא רק במטעמיך) ואת המתחרים וגם אותי. שאלוהים ישמור עליך! ובהצלחה! הצעות לתיקונים: 1. ממליצה לחדול ממתנות כמו מקרר יינות. מי צריך את זה באוהל? 2. למה לקשור קשר ולקבל מוצרים מחברה גדול בארץ? למה לא לקנות מוצרים מירקנים בדרום? בצפון? נכון זה פחות כלכלי, אבל אתם ערוץ..... יש לכם כסף. תעשו קצת השקעות עם מודעות חברתית. (סליחה על הצרפתית) 3. יש איזה בעיה בתהליך של הניפוי. כי מי שעבר הרבה משימות הדחה והמשיך, בעצם, עמד בהרבה יותר אתגרים. ממליצה לתת ניקוד על המנות ולעשות שיכלול. 4. ופה אני חושבת שקצת ארגיז חלק מהקוראים. אבל זו דעתי. למה כבד אווז? לא יודעים שאת האווזים מענים כדי להגדיל את הכבד שלהם? יודעים, יודעים, אני יודעת שכן. ועוד משהו. אני אינני דתית, ולא מפרידה חלב ובשר בבית, אך אני חושבת שרוב האנשים במדינה כן מפרידים. נכון שבשר ברוטב שמנת זה נורא טעים אבל אני פשוט חושבת שזה אתגר דווקא לא לעשות את זה, וגם הרבה יותר אנשים יוכלו להנות מהתוכנית. 5. לצלמים - חבר'ה לצלם אדם לוקח ביס זה אף פעם לא נראה טוב. תשתדלו יותר. תגביהו שולחנות, תרחיקו את הזום.. א'קיצר - תמצאו פתרון. מה אתם חושבים?
איזה כיף לראות מאסטר שף! ככלל, אני לא רואה טלויזיה. התחרותיות, והמרדף אחר הכסף או הידע מדכדך אותי. אך הנה תוכנית מרעננת. נכון שיש תחרות, כי אנחנו בכל זאת יצורים מחוברתים ולא יכולים בלי תחרות, אך בכל זאת יש בה המון דברים טובים בעיני. קודם כל - המתחרים. תודו שהם נורא נחמדים. הם לא דוגמנים, הם לא עברו ניתוחים להגדלת חזה, הם לא יודעי כל ולא מנסים להכשיל איש את רעהו. הם אנשים. כמוני, כמוך. יש להם סיפור חיים. לפעמים הם מצליחים, לפעמים פחות, הם אנושיים. ואפילו שזה אולי לא מובן, כי הרי חייהם בעצם ממשיכים, הם לפעמים בוכים כשהם עוזבים. והבכי הזה - יש בו מתיקות. דבר שני - השופטים. קורה דבר מדהים - השופטים רוצים בטובת המתחרים. - מישהו רוצה בטובת מישהו - כבר ממש סיבה למסיבה בארצנו. האוירה טובה. רואים שהשופטים רוצים שהחבר'ס יצליחו. תענוג! שלישי- חיים כהן. חיים כהן הוא דמות. נכון שפה, בארץ האשליות, הכל מתעתע והטוב בהסתרה. אך חיים הוא נסיך. הוא פשוט מאסטר בלתת הרגשה טובה! כל מה שהוא אומר - לטוב ולרע - יוצא מהלב ומגיע ללב. הוא לא מתנשא. הוא לא משחק את האל העליון והכל יודע. הוא בן אדם. אדם מלא רגישות. כמה הייתי רוצה להיזרק ממאסטר שף ע"י חיים חיים כהן. אני בטוחה שזו חוויה מכוננת. וחוץ מזה, הייתי רוצה מחנכים כאלה בבתי הספר שלנו במדינה. איכשהו נראה שהוא סוחף את כולם להביא את הטוב ולהראות את הטוב שבהם. הוא מדהים. תודו. המנות - המנות נראות כל כך טעימות. אני אפילו ניסיתי את כוחי ברביולי לאחר שראיתי את איריס עושה פסטה סגולה. אבי- אי אפשר לסיים בלי לומר מילה על אבי. אבי מרגש את כולם. את השופטים, את המתחרים ואותנו בבית. מרגש עד דמעות. למה? קודם כל כי הוא עלה מבור תחתיות. כולנו יודעים מה זה לשנוא את עצמנו. אנחנו אלופים בזה, בעצם. והנה בא אדם, שעלה מתהום הקושי ולא מתבייש לומר, כן, היייתי שם. אבי, אני מקווה שמילותיי יגיעו אליך איכשהו. אתה אדם אמיתי. אמיץ, מלא כישרון וכח חיים אדיר. עיני נשואות אליך ואני מתפעלת מול כוחותיך ומול יופי האדם שבך. כבשת את השופטים (לא רק במטעמיך) ואת המתחרים וגם אותי. שאלוהים ישמור עליך! ובהצלחה! הצעות לתיקונים: 1. ממליצה לחדול ממתנות כמו מקרר יינות. מי צריך את זה באוהל? 2. למה לקשור קשר ולקבל מוצרים מחברה גדול בארץ? למה לא לקנות מוצרים מירקנים בדרום? בצפון? נכון זה פחות כלכלי, אבל אתם ערוץ..... יש לכם כסף. תעשו קצת השקעות עם מודעות חברתית. (סליחה על הצרפתית) 3. יש איזה בעיה בתהליך של הניפוי. כי מי שעבר הרבה משימות הדחה והמשיך, בעצם, עמד בהרבה יותר אתגרים. ממליצה לתת ניקוד על המנות ולעשות שיכלול. 4. ופה אני חושבת שקצת ארגיז חלק מהקוראים. אבל זו דעתי. למה כבד אווז? לא יודעים שאת האווזים מענים כדי להגדיל את הכבד שלהם? יודעים, יודעים, אני יודעת שכן. ועוד משהו. אני אינני דתית, ולא מפרידה חלב ובשר בבית, אך אני חושבת שרוב האנשים במדינה כן מפרידים. נכון שבשר ברוטב שמנת זה נורא טעים אבל אני פשוט חושבת שזה אתגר דווקא לא לעשות את זה, וגם הרבה יותר אנשים יוכלו להנות מהתוכנית. 5. לצלמים - חבר'ה לצלם אדם לוקח ביס זה אף פעם לא נראה טוב. תשתדלו יותר. תגביהו שולחנות, תרחיקו את הזום.. א'קיצר - תמצאו פתרון. מה אתם חושבים?