greentigerchild
New member
מחשבה...../images/Emo20.gif
יצא לי לדבר עם מישהו מחוץ לפורום (כן בנות, אנחנו חשובות גם לאחרים, חוץ מלמיועדים או פונדי אחרות). לאחר צפייה של אחרים בפורום, לאורך חודשיים, נשאלתי "איך זה שהפורום נראה דומם ?"...אז רציתי להסביר ויצא לי משהו מדהים...אז אני חייבת לשתף. שמתן לב שמשהו קרה בפורום ?! מעניין...מאוד מעניין... הרבה זמן היינו עסוקות עם ההריון של סלי ומירבי וגם עם התחלת ההריון של סיגל והנסיונות של דרדי. אח"כ היינו מוצפות בלידה ובאיבוד הריון. היינו, אני חושבת, כ"כ בתוך זה, אולי בגלל שהיה גם מפגש [אצל ענת] ו´ראינו בעיניים´ לשנייה. מאז, מאז אנחנו ברוכות עם ההריון של דרדי, ולמרות השמחה, יש מן ציפייה ומתח. יצא לי לקרא שוב ושוב את הדברים של הזמן האחרון ורואים, רואים שאנחנו... מחכות. מתוחות. רובנו עסוקות בציפיה והזמנת סבלנות. הבירוקרטיה גוזלת זמן יקר ודורשת אורך-רוח. הרבה אורך-רוח. אם אני מנסה לסכם, אז ככה : אנחנו "מתבשלות" עוד לפני ההריונות. הם יגיעו. אבל עכשיו זמן הניירת והציפיה. אז, לכל הקוראים המסורים, שלא מחכים להריון, תבינו : לפחות מנקודת המבט שלי, אנחנו עברנו שני ארועים לא קלים ומאוד מרגשים, ומכוון שרובנו בתוך התהליך, אנחנו מתחברות לרגשות הכי עמוקים שלנו. אם נוסיף לזה את הציפיה האישית, של כל אחת מאיתנו, תקבלו פורום טעון, מלא רגשות שכמעט ובלתי ניתן לתאר אותם במילים... אז, תודה על התמיכה והאהבה, ותבינו שלמרות כל הנינוחות שהייתה פה, אנחנו עדיין לוקחות חלק בתהליך לא פשוט, לא פשוט בכלל.
נעזוב את זה לרגע... ענת רצתה להתנתק קמעה מהרשת, אבל לא נראה לי..ולכן ברגע שהיא תוכל היא מתחברת וחוזרת אלינו...בגדול...זה, בכל אופן, מה שהיא אומרת. אוהבת אתכן- אילי.
יצא לי לדבר עם מישהו מחוץ לפורום (כן בנות, אנחנו חשובות גם לאחרים, חוץ מלמיועדים או פונדי אחרות). לאחר צפייה של אחרים בפורום, לאורך חודשיים, נשאלתי "איך זה שהפורום נראה דומם ?"...אז רציתי להסביר ויצא לי משהו מדהים...אז אני חייבת לשתף. שמתן לב שמשהו קרה בפורום ?! מעניין...מאוד מעניין... הרבה זמן היינו עסוקות עם ההריון של סלי ומירבי וגם עם התחלת ההריון של סיגל והנסיונות של דרדי. אח"כ היינו מוצפות בלידה ובאיבוד הריון. היינו, אני חושבת, כ"כ בתוך זה, אולי בגלל שהיה גם מפגש [אצל ענת] ו´ראינו בעיניים´ לשנייה. מאז, מאז אנחנו ברוכות עם ההריון של דרדי, ולמרות השמחה, יש מן ציפייה ומתח. יצא לי לקרא שוב ושוב את הדברים של הזמן האחרון ורואים, רואים שאנחנו... מחכות. מתוחות. רובנו עסוקות בציפיה והזמנת סבלנות. הבירוקרטיה גוזלת זמן יקר ודורשת אורך-רוח. הרבה אורך-רוח. אם אני מנסה לסכם, אז ככה : אנחנו "מתבשלות" עוד לפני ההריונות. הם יגיעו. אבל עכשיו זמן הניירת והציפיה. אז, לכל הקוראים המסורים, שלא מחכים להריון, תבינו : לפחות מנקודת המבט שלי, אנחנו עברנו שני ארועים לא קלים ומאוד מרגשים, ומכוון שרובנו בתוך התהליך, אנחנו מתחברות לרגשות הכי עמוקים שלנו. אם נוסיף לזה את הציפיה האישית, של כל אחת מאיתנו, תקבלו פורום טעון, מלא רגשות שכמעט ובלתי ניתן לתאר אותם במילים... אז, תודה על התמיכה והאהבה, ותבינו שלמרות כל הנינוחות שהייתה פה, אנחנו עדיין לוקחות חלק בתהליך לא פשוט, לא פשוט בכלל.
