מחשבה של מקלחת

פזומט

New member
מחשבה של מקלחת

עוד משהו לגביך, אלדר. וסליחה אם אני שוב מעורר ויכוח. יותר מהכל, אני מבין עכשיו, שמזעזעת אותי ומרחיקה אותי התקיעות. העצב. ההרגשה שבא ממך שהחיים חרא, לא משנה מה יגידו ומה אעשה, היו ויהיו חרא. והחיים מופלאים. תסתכל עכשיו. בשעה כזו. שעת בין ערביים. על הצבעים של הכנרת. על הקימורים של הרי הגולן. על שכבות העננים. תרגיש את המתנה שהיא אנחנו. לעצמנו. תגיש אותך מתנה לעצמך. אבל מה אני, בגילי, לעומתך, מבין ביופיו של עולם.
 

feyDo

New member
הרבה יותר מימני

זה שאני אוהב לטייל לא אומר שראיתי את הארץ כולה לי סך הכל היה כמה שנים? 8 שנה לראות את ארץ ישראל? לך היה כמה שנים? 30 40 שנה? משהו כזה לא? אז אני לא יודע מה להגיד לך אנחנו מתנה? אנחנו נותנים אותנו לאחרים במתנה נכון אבל אנחנו לא מתנה שלנו בהחלט לא זה לפי דעתי טעות מחשבה לחשוב שאנחנו מתנה שלנו (אחרי הכל ´מתנות לא מתחלקים בהן´) בכל מקרה תבין שאני לא מתנה של כלום אני לא יודע "מי אני" אפילו כרגע אז איך אני שזה כרגע איש שאני לא מכיר בכלל יכול להיות מתנה? אני לא מכיר אותי ולא יודע מי זה אני ומה אני אז שאני יהיה מתנה שלי? קודם תן לי להכיר אותי
 
למעלה