מחשבה של אחרי-
המסיבה החלה, המולה מסביב, בלונים מפוזרים ברקע והמוזיקה שלא מפסיקה לנגן ואנשים שרוקדים להם ברחבה בצד. יושבים, צוחקים ומרכלים על כולם, הרמתי את עיניי, בתחושה שמישהו מביט עלי, ועיניי נתפסו על מבטו. מבט עדין, שואל חוקר לא הצלחתי להזיז את עיניי, כאילו הכל קפא מסביב כולם נעלמו ונשארנו רק שנינו, קמים כמהופנטים נגשים האחד לשנייה, אוחזים כמו מתוך הפנוט בידי השנייה ופוצחים בריקוד שכמוהו כמיזוג מושלם, והכל מסתובב, כמו קרוסלה בתאוצה ועולים במעין קרבה לא ברורה. חיבור אנשים שלא התראו במשך אלפי שנים, ואולי זה נועד מפעם קודמת, שאני הייתי מישהי אחרת. וגם שם רקדנו במעין איחוד נצחי, של חיבור לרגע. מנסים לאחות את שברי הזמן של פרדה כה ממושכת של חיפוש אחר אי ודאות אוחזים בריקוד ממהנים להפרד, אך הזמן קצר והמסיבה נגמרת וכל אחד לדרכו צריך ללכת...
המסיבה החלה, המולה מסביב, בלונים מפוזרים ברקע והמוזיקה שלא מפסיקה לנגן ואנשים שרוקדים להם ברחבה בצד. יושבים, צוחקים ומרכלים על כולם, הרמתי את עיניי, בתחושה שמישהו מביט עלי, ועיניי נתפסו על מבטו. מבט עדין, שואל חוקר לא הצלחתי להזיז את עיניי, כאילו הכל קפא מסביב כולם נעלמו ונשארנו רק שנינו, קמים כמהופנטים נגשים האחד לשנייה, אוחזים כמו מתוך הפנוט בידי השנייה ופוצחים בריקוד שכמוהו כמיזוג מושלם, והכל מסתובב, כמו קרוסלה בתאוצה ועולים במעין קרבה לא ברורה. חיבור אנשים שלא התראו במשך אלפי שנים, ואולי זה נועד מפעם קודמת, שאני הייתי מישהי אחרת. וגם שם רקדנו במעין איחוד נצחי, של חיבור לרגע. מנסים לאחות את שברי הזמן של פרדה כה ממושכת של חיפוש אחר אי ודאות אוחזים בריקוד ממהנים להפרד, אך הזמן קצר והמסיבה נגמרת וכל אחד לדרכו צריך ללכת...