בן אדם = ...
יצור חי שנושם והולך על פני הכדור... בן אדם = בעל גוף אנרגטי, גוף פיזי... ואני שם כאן את בדגש על גוף פיזי..... האם יצור בעל גוף פיזי ההולך על שתיים, שנושם וחי בין היתר גם ב"מציאות הפיזית" (או באשלייה של המציאות הפיזית ושל החברה בה הוא חי חהחהחה), ומוקף בהמון אגו מסביב לו... האם בן אדם שכזה יכול לתפקד ולשרוד ללא אגו? אני מניח שהשאלה שלי ענתה על עצמה... חהחהחה כל עוד ה"הבן-אדם" מקבל את המציאות הפיזית שלו כ"מציאות" הרי שהוא זקוק לאגו על מנת לתפקד ולשרוד... זאת אומרת, כל עוד אני בוחר לחיות את חיי בעיר הגדולה, לכתוב הודעות כאלו או אחרות באינטרנט, להרויח את ליחמי בצורה כזו או אחרת, הרי שאני ניזקק ל"אגו"... הלא-כן?........................................ וזה מחזיר אותי לשאלה המקורית שאותה שאלתי: ***האם כדי ש"יצור אורגני בעל גוף מאיר" יוכל להתחיל להילחם באגו שלו, האין זה חובה שיהיה לו אגו תחילה?*** רגע, אני רוצה להיות הרבה יותר בהיר: תיקחו בתור דוגמה ילד שעבר התעללוויות שונות ומשונות בגיל צעיר (וכתוצאה מכך הוא מתקשה לתפקד ביום-יום נניח)... איזה מן אגו יהיה לילד כזה? האם לילד הזה יהיה בכלל אגו? האם ילד שכזה לא ייצטרך תחילה לחזק ולמצוא את האגו שלו על-מנת שיוכל לאבד אותו בהמשך? האם זה יהיה "אגו פגוע?" אינקה, אני חושב שאני מבין למה התכוונת... אבל אנחנו הרי נמצאים פה, כאן ועכשיו בתוך האשלייה של הרגע הזה, הלא-כן? האין אנו יכולים לבחור ולהתחבר למה שאתה קורא "הקשב השלישי" ברגע זה? אבל בכל זאת אנחנו כאן........ מדוע? ואני רוצה לסיים עם השאלה המקורית (שעדיין לא ברורה לי): האם כדי שה"אשלייה הפיזית שאנחנו מתוכנתים לקרוא לה בן-אדם" תוכל לוותר על האגו שלה (שעובדה שבתוך האשלייה הזאת הוא עדיין קיים) לא רצוי תחילה שיהיה לאשלייה המהלכת על שתיים הזאת "אגו" (יענו היכולת לתפקד ולנוע וליצור בתוך עולם??? האשליות) חזק?