מחשבה יצירתית
ודמיון מפותח, הם אחד הדברים שתמיד עוזרים, ונחוצים, לטבח טוב. כמובן שלא חובה להפוך כל חביתה למנה מתוחכמת, אבל שילוב טעמים, צבעים וריחות מגביר את ההנאה מהאוכל ומהארוחה. אני מחזיק איתי תמיד פנקס קטן שבו אני כותב את כל הרעיונות שעולים לי לראש. יש בהם מוצלחים יותר, כמו גלילות פלפלים, רוקט, תרד ושקדים ברוטב גורגונזולה ואגסים, ומוצלחים פחות, כמו סלט רשאד, דובדבנים וליצ'י מיובש ברוטב קוניאק, בלסמי ורוזמרין (אל תנסו בבית
). מה שבעיני נראה חשוב, זה לנסות כל רעיון שעולה בראש, ככה יוצאות התוצאות הטובות ביותר. לפני כמה ימים, בשיטוטיי באחד משווקיי פריז, נתקלתי בשלושה מוצרים מעניינים; סלק ארוך, חציל מפוספס ותפוחי עץ קטנטנים. קניתי את שלושתם, ובעודי מצלם אותם התחלתי לחשוב על מנה שתשלב את שלושתם. ובכן, את התפוחים, אמרתי לעצמי, אכין קונפי (התפוחים מתבשלים בנוזלים של עצמם, שלמים); את החצילים אטגן בחמאה בחום נמוך על מנת שישארו לבנים ויתבשמו היטב, ואת הסלק אשאיר נא. בגזרת הרטבים: רוטב אוכמניות טריות וחרדל, ורוטב על בסיס של מיסו וחמאה. תוספות להוספת עניין: חסה מקורזלת, מעט רוקפור ומעט פרמזן, פרוסות דק. אפילו אחרי שהמנה הושלמה, מבחינת הטעמים, עדיין יש את עניין העיצוב. הרי אם הייתי זורק את כל הרכיבים ביחד בקערה, התוצאה לא הייתה מראה מלבב במיוחד. מבחינתי, העיצוב המושלם, הוא עיצוב מאוזן למדי, אבל עם חריגות קטנות, בצבע ובצורה. במקרה הזה בחרתי לחרוג גם לגובה וליצור מעין פטריה מהחציל, דבר שלדעתי מוסיף הומור וחן למנה. אחרי שדיברתי בלי סוף, אני מצרף תמונות של המנה ושל הירקות. אשמח מאוד אם תשרשרו רעיונות שאתם חשבתם עליהם, ואם ביצעתם אותם, אשמח גם לתמונות.
ודמיון מפותח, הם אחד הדברים שתמיד עוזרים, ונחוצים, לטבח טוב. כמובן שלא חובה להפוך כל חביתה למנה מתוחכמת, אבל שילוב טעמים, צבעים וריחות מגביר את ההנאה מהאוכל ומהארוחה. אני מחזיק איתי תמיד פנקס קטן שבו אני כותב את כל הרעיונות שעולים לי לראש. יש בהם מוצלחים יותר, כמו גלילות פלפלים, רוקט, תרד ושקדים ברוטב גורגונזולה ואגסים, ומוצלחים פחות, כמו סלט רשאד, דובדבנים וליצ'י מיובש ברוטב קוניאק, בלסמי ורוזמרין (אל תנסו בבית
