לונה כחולה
New member
מחר פגישה ראשונה....
שלום לכולם, אני לא יודעת מה לעשות, איך להיות ואיך להתכונן. אני יודעת שאני לא ממש צריכה להתכונן היות וזה "יבוא טבעי", אבל מחר אני הולכת בפעם הראשונה ליועצת זוגית. לבד. למה לבד
כי אני זו שמנענעת את הספינה. בעלי ואני במשבר הנשואים הראשון שלנו. בגדול : הכרנו שנתיים לפני שהתחתנו, והתחתנו לפני 5 שנים. יש לנו בת בת 3, ובן בן שנה. ואני לא מאושרת. אולי בגלל שהיה לי פשוט טוב ונוח לא שמתי לב שבעצם אני עם האדם הלא נכון. אין לנו אינטרסים משותפים. הסקס הוא כמו שהיה פעם, כמו שהיה תמיד, ואני לא ממש נהנית בו. לבעלי אין שום נסיון מיני מאשר איתי, ולי היו פרטנרים לפני שהייתי איתו. אין להט, אין חדש, ובמשך שנים הוא פשוט נגע במקום הלא נכון... אורלית. אני מתעניינת במספר תחומים שהוא לא, מחשבים/בישול/סרטים/אומנות, ואפילו לא מעניין אותו לשמוע. הוא מתעניין בספורט וזהו גם התחביב העיקרי שלו, בזמנו הפנוי וגם מול הקופסה השחורה הפסיבית והשתלטנית (הטלוויזיה). זה מתסכל אותי השהות הזו. השהות הזו ביחד איתו כשאני יודעת שאני יכולה להשיג יותר טוב מיזה. זה אולי נשמע נורא מתנשא, אבל זה נכון. "סורי". אני לא רוצה לומר דברים על עצמי כי פעם למדתי את המשפט "יהללך זר ולא פיך" אבל אני יודעת מה אני שווה
דברתי עם מספר חברים, גם נשים וגם גברים, והם מבינים לליבי. הייתה לי שיחה עם בעלי (שמבוגר ממני בחמש שנים), והא מרגיש שזה לא מתקדם. השיחה שלנו הייתה לפני כחודש והיו מאז עוד כמה, ובה הוא אמר בעצמו, בלי שאעלה זאת: "אז בואי נפרק ת'בסטה". אני לא מפחדת מהליות לבד, אני בת יחידה ואני אוהבת את הבדידות לעיתים רחוקות ולא מעט אני זקוקה לחברים סביבי. אני אדם עליז ושמח, ספונטנית ושובבה. אני אולי בת 29 אבל מרגישה בת 16. אני הכי פוחדת מהלבד עם הילדים אם אכן נפרד. הוא מרגיש שזה אובד לנו ובעצמו אמר שהוא מוכן להמשיך בהצגה רק בשביל הילדים. [שאל אותי חבר: אם לא היו לכם ילדים היית מתגרשת
-הוא לא סיים את השאלה ועניתי לו בחיוב]. זה קרע אותי. זה היה נורא. למה
איזה הצגה בדיוק
שאנחנו כאילו אוהבים
האהבה מבחינתי היא מתוך הרגל ולא ממש מהלב. אני לא מאוהבת. אני הייתי מאוהבת בו, אני בהחלט התחתנתי מתוך אמונה שלמה לחלוטין שהוא הגבר שאיתו אני רוצה להזדקן אבל לא הייתי מוכנה להודות שתחביב הספורט שלו הוא עיקר העיקרים. למה אני מקשרת את זה כך
כי הקש ששבר את גב הגמל (בהמשך לאינטרסים משותפים שאין אותם, הסקס שאני שנים לא ממש נהנית בו וכו'), זה שלפני כשנה הייתה לביתנו יומולדת והוא לא הגיע לגן לחגוג אותה. למה
כי היה מונדיאל ומשחק חשוב בטלוויזיה. שלא תגידו שהוא לא יכל לראות מחצית אחת ולהקליט את השניה או ההיפך. אחרי זה לא דברתי איתו 24 שעות. ואני עדיין לא סלחתי לו. [על זה אמר חבר אחר: הוא לא מבין שהוא עשה את טעות חייו ביום הזה
] 4 שנים לפני כן היה לי יומולדת.... ונחשו מה
גם ביום ההולדת שלי נשארנו בבית... מעניין למה
.......... אני לא ממש עצובה, אני מרגישה נוח לבוא לפורום הזה ולשפוך מעט אשר על ליבי, אבל זה אוכל אותי. הימים האחרונים הם יפים ושלווים כאילו כלום לא קרה. אבל אין סקס. כשוחחנו. דבר אחד אני בטוחה ומאמינה בו, ואותו אמרתי לו: "אני לא אחליט עד שלא אלך, ואח"כ גם אתה, ליעוץ". אני חושבת שזו הדרך הנכונה אע"פ שאני כמהה לאהבה חדשה, לגבר אחר (בכללי), לחיי חברה שאין לי (אין לו כלל חברים, כאלו שהוא יכול לדבר איתם, ואם אני דברתי עם 5 חברים ויכולתי עם יותר, הוא עדיין לא דבר על זה עם אף אחד
) ושאני מאד חוששת מהלהישאר לבד עם הילדים. כשהם חולים, חיי היומיום והתעסוקה איתם. לבד לבד בלי מבוגר נוסף.
מי בכלל מוכן לקבל גרושה/פרודה +2
אני לא ממש שאלתי שאלות כאן... רציתי פשוט לחלוק... בטח לאחד מכם יש משהו לומר....
לילה טוב
שלום לכולם, אני לא יודעת מה לעשות, איך להיות ואיך להתכונן. אני יודעת שאני לא ממש צריכה להתכונן היות וזה "יבוא טבעי", אבל מחר אני הולכת בפעם הראשונה ליועצת זוגית. לבד. למה לבד
