מחר...(ט?)

hory0

New member
מחר...(ט?)

מחר יש לי יום הצגה של פרוייקט הגמר של התואר הראשון.
מחר אני צריכה לקום מוקדם ולתפקד.
מחר אני צריכה להתלבש יפה.
מחר אני צריכה להעמיד פני נרגשת.
מחר אני צריכה להעמיד פני מצטיינת דיקאנט.
מחר אני צריכה להמיד פני משתוקקת לתחילת דרכי המקצועית.
מחר אני צריכה להעמיד פנים, שהפוסטר שמאחורי והפרוייקט שלידי הם הדבר היחיד שהעסיק אותי בחודשים האחרונים.
מחר אני צריכה להעמיד פנים שהוקל לי, כי הפרוייקט מאחורי.
מחר אני צריכה להעמיד פני חברותית וחייכנית.
מחר אני צריכה להעמיד פנים שכלום לא השתנה.
מחר אני צריכה להעמיד פנים, שאני כאחד האדם.
מחר אני צריכה להעמיד פנים.
מחר אני צריכה להיות בובת מריונטה שמונעת על ידי (רצונות של) אחרים. (כתמיד).

מחר אסור לי להתפרק. לפחות לכמה שעות.
מחר אסור לי לבכות, או לתת לדמעה להיראות.
מחר אסור לי להיות מחוברת לרגשות שלי.
מחר אסור לי להקיא.
מחר אסור לי לרגע להוריד מסכה.
מחר אסור לי לחיות. להיות.
מחר אסור לי למות.

וכל מה שאני מרגישה זה חרדה עצומה וכאב איום שהתיישב לי בחזה וחונק וחונק וחונק וחונק..
שמחר יגמר. שהכל יגמר. שאני יגמר.
 

skiper63

New member
מחר

לפעמים, אני רואה בימים כאלו כהזדמנות.
למרות שזה משהו עצום שאני מניחה שאת מרגישה שאת לא מסוגלת להתמודד איתו. שהוא גדול מדי וכבד מדי.

אבל א. אני בטוחה שאת מסוגלת להתמודד עם זה, וגם להצליח.
וב. זה משהו חשוב, וזו ההזדמנות לכמה שעות של הסחת דעת ממה שכואב כל הזמן.
זה לא רציונלי, ולא נשלט, ואני יודעת שאי אפשר להחליט לא לחשוב על זה ולהתרכז בהצגה של הפויקט.

מחר את תראי שאת יכולה להחזיק כמה שעות. שזה אפשרי.
מחר *מותר* לך לחיות ולהיות, ולנסות לפחות להנות ממה שהשגת.

ואולי להבין כמה יש בך.

שיהיה המון בהצלחה.
מאמינה בך.
 

hory

New member
וואו..

את לא יכולה לתאר לעצמך כמה המילים שלך יקרות לי ומשמעותיות..קראתי אותם והם כל כך נגעו וחדרו, עד שלא הייתי מסוגלת להגיב. ואני קוראת שוב. ושוב. וחושבת עליהם. ועוד אחשוב.

תודה על כל מילה, על כל מחשבה, על כל ניסיון להעניק לי מעט כוח להתמודדות הזו..
הענקת לי המון.

קשה לי ככ..ולא מאמינה שאחזיק מעמד עד מחר..

תודה לך יקרה.
שולחת חיבוק גדול..
 

hory0

New member
ממש תודה לך יקרה..

האמת שהגבתי לך באריכות ומשום מה תפוז החליט שזה זקוק לאישור..

מקווה שתקבלי את התגובה, אם לא אכתוב שוב מחר.

רק שתדעי שהמילים שלך יקרות ככ בתוך הקושי והכאב..מנסה..
חיבוק גדול!
 

levshavur

New member
להורי

שלום לך
כל הכבוד שהצלחת להגיע לפרוייקט של הגמר- זה לא מובן מאיליו !!!
אני חושבת שלא בהכל צריך להעמיד פנים ומותר לך לבכות מהתרגשות או סתם ככה כי מרגיש לך לבכות. תני מקום לרגשות שלך אני חושבת שלא תתפרקי בגלל זה...
בהצלחה!!! ואשמח אם תשתפי איך היה לך שם.
לבשה.
 

hory0

New member
תודה יקרה..

(והבכי לא היה מאושר למען הסר ספק.ובכיתי. בשירותים. והתפרקתי לחלוטין. )
 

hory0

New member
תודה שאכפת לך..

היה. עבר. נגמר. היה קשה נורא נורא. הצגה. חיוך. מלחמה בדמעות. התפרקות. ים של כאב. בכי בשירותים. הצגה. רצון לברוח. איפוק. מסכה. מלחמה. בסוף נגמר. איכשהו. חסרת כוחות.

ועוד בחלוקה של הסטודנטים קיבלתי שהראש חוג ייתן לי את הציון. נהדר.

אבל הכל הוקפא.

חזרתי לכאב ולגיהנום הרגיל של חיי.
 

lital172

New member
עצוב לי

לראות עד כמה את עצובה .. מה את חושבת שיעזור לך להרים את הראש למעלה? ... זה לא קל לוותר על המקום הנוח של הייאוש ולא לעשות צעדי לפה או לפה. האם את באמת עושה הכל כדי להרגיש טוב? שאלת את עצמך על זה מה חסר?
 

hory0

New member
..

יקרה,
אני מעריכה את התגובה שלך..באמת..אבל מרגישה שזה קצת לא הוגן. כי אני באמת משתדלת. בדיוק עכשיו הטיפול מתמקד במה הלאה כי באמת דברים לא מתקדמים. לא הטיפול התרופתי (ששוב ושב משתנה) ולא הטיפול הפסיכולוגי, והמצב מחמיר. וכן מתלבטים על אפשרויות שונות. וכן אני שוקלת את האפשרות להקפיא את חיי ורק להתמסר לטיפול לתקופה. לעבור לגור אצל אחי. לא לעבור. להבין מה נכון. ומה יאפשר סיכוי להחלמה. וכן אני באמת מנסה ומשתדלת..וקשה.

אז אני יחזק את עצמי ויגיד שאני כן מנסה לעשות צעדים..נכון יש צעדים שהם גדולים מדי והרגליים שלי כעת קצרות מדיי. אבל אני מאמצת את כל הכוחות שיש בי כדי לצלוח את היום הזה. את מחר. ואת הכל. והלוואי שיקרה כבר שינוי. איבדתי תקווה. ועדיין משתדלת.
 

lital172

New member
קודם כל

לא התכוונתי לפגוע בך לרגע. מדאיגות אותי המילים שאת כותבת ןהיאןש. אני גאה בך שלמרות שדברים כרגע תקועים את תמיד קמה ועם כל. המחשבות
מחזיקה בשיניים, אל תוןתרי עליך. נשמע שיש בך המון טוב.,, אני רואה איך את מגיבה לכולם באהבה וטוב לב וזה מקסים. תשמרי עלייך.
 

hory0

New member
ברור לי שלא התכוונת..

וזה בסדר. רק כתבתי לך איך זה הרגיש לי..

התגובות שלך תמיד ככ נותנות לי כוח, ואולי בגלל הציפייה אל מול האכזבה, היה לי קשה להכי את התגובה הקודמת שלך..
תודה שאת כאן. ושאכפת לך.

חיבוק!
 

lital172

New member
אני תמיד מנסה לתת כוח באמת..

ואני שמחה שגם אם ההודעה הייתה לך קשה עדין את רואה את האכפתיות שלי.
 

hory0

New member
..

(ככ ככ רע..ואני מתביישת שכותבת שוב. שלא מתאפסת על עצמי. שמתבכיינת. לא יודעת מה עוד לעשות..לא יודעת..לא מסוגלת..לא נושמת...)
 

lital172

New member
אל תתביישי מתוקה

זה טוב שאת כותבת לנו את זה כאן ולא אוכלת את עצמך עוד ועוד לבד. רוצה לספר מה היה לך היום? איזו דברים העציב אותך? תפרקי הכל החוצה.. אומנם זה לא יעלים את הכאב אבל בהחלט יתן לך טיפה אוויר לנשימה..
 

hory0

New member
תודה לך יקירתי

שאת תמיד מגיבה.. זה נותן הרבה.


לא היה שום דבר יוצא דופן. הכל כרגיל.רגיל.רגיל. רגיל. רע. רע. רע. רגיל.רגיל. רגיל. רע. רע. רע. רגיל.רגיל. רגיל. רע. רע שאין לו סוף ואין לו התחלה. אותו רע רגיל. אותו כאב שלא מרפה. אותם דמעות שזורמות בלי הפוגה. אותו רצון יחיד שדי כבר. לא מסוגלת יותר..לא עוד..בבקשה..

(בסוף היה הודעה לפסיכולוגית. טלפון שלה. עדכון של הפסיכיאטרית. פגישה עם שתיהן בשישי. רע. מייל נדיר מהפסיכולוגית. נוגע. )
 
אז אני מבינה שהפגישה הזו צריכה להיות היום

וגאה בך מאוד שהצלחת להביא לקיומה.
מחכה לשמוע איך היה.
 
למעלה