מחר טיפול חדש

[mala]

מחר טיפול חדש

מחר אני מתחילה שוב טיפול - אמרתי היום לבעל שלי שמה שהכי מדכא אותי זה לאהזריקות והכאבים בתחת ולא הכסף ולא כלום רק האכזבה - לראות שוב את הנוזל האדום הזה שאומר שגם הפעם זה לא הצליח - 18 חודשים של הנוזל האדום - החברות שלי כולן בהריון - אחת אחרי השנייה - כולן מופתעות מהמהירות שהכל קרה להן - אי אפשר להסביר למי שלא שם . תקופה מגעילה - כל תינוק גורם לי לבכות . הלוואי והטיפול הפעם יצליח . יש מישהיא שרוצה לעודד ? אשמח לשמוע .

 

[mala]

מכתבה של סיגל

שכנה שלי שלחה אותי לפורום הזה לשאוב עידוד לקראת מחר - סיגל , אני לא יודעת מי את אבל הרגשתי כאילו עברתי איתך את ההמתנה מורטת העצבים הזאת . זה טוב לשמוע שיש מי שמצליח לו - הסטטיסטיקה לרעתנו לצערי , וכנראה גם אני בערב לא בדיוק אופטימי . לצערי אצלי נושא הבעל הוא לא בדיוק דומה - יש לי בעל מקסים אבל נדמה לי שבנושא הזה אין ביננו תקשורת - אולי אם הייתה לא הייתי מחפשת מישהוא לשוחח במוצ"ש . זה רק אצלנו ?

 

[JES1]

ערב טוב

היי, אני חושבת שקצרים בתקשורת בין בני זוג הנמצאים בטיפולי פוריות נובעים מהעובדה שכל אחד מתמודד באופו שונה עם המצב. אני לדוגמא נכנסת לפורום קוראת לומדת מתעודדת (ולפעמים פחות....) אבל בעיקר מוצאת נחמה בל"המצא" עם אנשים שחווים את מה שאני חווה . בעלי לעומת זאת בדר"כ "דורך" על רגשותיו בנושא זה ,ובטח שלא מבין מה מנחם בפורום הזה. אבל היום הוא אמר לי שהוא מרגיש מותש ,והוא חושב שהשמחת חיים שלו (הוא תמיד תפקד כבדרן של הח´ברה) תחזור רק כאשר הוא יהיה אבא. בכל מקרה אתם לא לבד בעסק !! שיהיה לך שבוע נפלא . הרבה הרבה הצלחה , ג´סי

 

[אמי006]

נחמת רבים...

מלה, אמנם אומרים שנחמת רבים היא נחמה טיפשית, אולם זה לא רק אצלכם כך.. אנחנו הגענו להכרה לאחר שנה ויותר של טיפולים שעל מנת לא לערער את הזוגיות שלנו, כדאי וצריך להיעזר בגורם שלישי. כיום לאחר מספר מפגשים עם יועצת המבינה ומכירה זוגות שעוברים טיפולים, ולאחר ה-IVF השני שלנו שנינו חשים הקלה רבה. למרות שזו לי הפעם הראשונה בה נעזרתי ביעוץ פסיכולוגי, אני ממליצה בחום למי שיכול ורוצה לפנות ליעוץ כבר בשלב ראשוני של הטיפולים.. בהצלחה

 

[עמית@]

YES YES YES (עזר העידוד???)

אני מקווה שהפעם זה יצליח כן- אין ספק שבכאבי הגוף אפשר לעמוד אבל האכזבה היא ששוברת ומשתקת כל פעם מחדש

התחושה הזו של מחנק בגרון למראה כל יצור קצן ומצווח כל כך מוכרת ואני מניחה שרוב מי שנמצאת כן חשה אותה במידה זו או אחרת- אני מקווה שתבכי בקרוב כשתראי את התינוק שלך על מסך הUS וברוכה הבאה..

 

[שמחה על התמיכה]

גם אני רוצה לעודד..

ולהחזיק חזק חזק

שהטיפול

הפעם יצליח... אז מכל ה-

המון

ד.

 

[פפושקי]

גם אני, גם אני..../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif

רוצה לעודד אותך יקירתי, אני מאחלת לך שבקרוב מאוד תסתכלי על כל התקופה הזו ולא תביני למה בכלל נלחצת. אני מאחלת לך שבפעם הבאה תצרחי מאושר כשלא תגיע המכשפה, ובינתיים תחזירי לעצמך את החיוך לפנים ותאמיני שזה עומד לקרות. אל תתייאשי! גם לי יש חברות שהבעל רק עשה להן פווווו והן נקלטו ולא הבינו איך זה קרה להן, אז אני צוחקת ואומרת שמה לעשות, אני כבר לא אהיה בקטגוריה של הפווו ובעלי יצטרך לעבוד יותר קשה... מה יש לא מגיע לי שהוא יתאמץ קצת... בהצלחה ושובף לחייך, זה ישפיע גם על הבפנוכו...

 

[michalmichal1]

כ"כ מסכימה...

הכל נישמע כ"כ מוכר אבל כמו כל דבר בחיים- החזק ינצח (והחזק במיקרה זה הוא המתמיד). הרפואה כ"כ מיתקדמת היום שעל רוב הדברים אפשר להתגבר. העיקר להיות מאוחדים עם בן הזוג ולא לתת לזה להחליש אתכם. המון המון בהצלחה ובסוף אני בטוחה שזש יגיע. מיכל.

 

[mala]

תודה

הבוקר הדבר בראשון שעשעיתי בבואי למשרד היה לבדוק אם מישהו הגיב - תודה לכם - זה קצת מביך וקצת מצחיק אבל בעיקר מעודד לדעת שאתה לא לבד - לחיי ההריונות והתינוקות שבדרך . אני .

 

[saga]

מלה../images/Emo140.gif

מלה לא להתייאש, אמנם צרת רבים נחמה לטפשים, אבל את לא לבד. כל כך מוכרת ההרגשה שלכולם זה הולך חוץ מלי, גם אצלנו כבר הרבה חברים עם ילדים ובהריון, ואת רואה את זה מסביבך בכל מקום, וזה נראה כאילו לכולם הכל הולך חלק וללא תקלות, ורק אצלנו הכל דפוק. לפני כמה זמן נודע לנו ששכנתי בהריון, בעלי סיפר לי, וברגע הראשון שמחתי בשבילה מאוד, אבל כמה רגעים אחר כך התחילה לחלחל בפנים הרגשה מגעילה, הרגשתי איך הדמעות עומדות לי בגרון, ולחשתי בשקט לעצמי, מה לעשות אצלנו הכל דפוק (משפט שנאמר ברגע של חולשה), אז בעלי אמר לי זה לא שזה דפוק זה פשוט ייקח קצת יותר זמן ואני חושבת שהוא צודק, בשלב מסוים זה גם יקרה לנו, ובשלב מסוים זה גם יקרה לך, והפחד לראות את המכשפה ולהתאכזב כל פעם מחדש הוא מוכר ומובן, אבל את יודעת שאין ברירה חייבים להמשיך ולחתור אני מקווה שעודדתי אותך קצת... יהיה טוב

 

[שני 4]

גמני- מתי שהוא, אני מקווה מהר

את תצליחי בטיפול בגדול. אל תדאגי. כולנו מבינות,מזדהות. ורוצות כבר לקרא על הקולולולו שיבוא

 

[רומי 007]

../images/Emo32.gif שני ביום ד´ אהיה בתה"ש

אז כתבי לי במסר אם תרצי להפגש?

 

[שני 4]

רק עכשיו ראיתי ההודעה, שלחתי מסר

 

[רומי 007]

למלה

לפני שאעודד אותך אני רוצה קצת לנסות לשנות לך את נקודת המבט. אני חושבת שבספירה של חודשים זה פשוט הופך את כל העניין בלתי נסבל וסיזיפי. אני מנסה כבר חמש שנים (בעצם יותר, אבל הבעיות הוגדרו לפני חמש שנים). אז מה, אני צריכה לומר שמאחורי 70!!! מחזורים כושלים? אפשר להשתגע רק מהמחשבה. כמה מתוך 18 המחזורים את מנסה ברצינות? כמה עם ליווי רפואי? כמה בהפריות? אני חושבת שעם הזמן אנחנו לומדים לספור לא את הברוטו אלא את הנטו. עד כאן בעניין דרכי התמודדות שיכליות. כל השאר - דרכי ההתמודדות הנפשיות - זה תלוי ביכולת של כל אחת מאיתנו. מציעה לך, בין השאר, לא להסתכל ב"צלחת של אחרים" כי גם זה יכול לשגע ולא לחשוב על מה שיש לאחרים כעל מדד למה שאין לך. ברבות הימים גם לך גם להם יהיה. מאוד מזדהה עם התחושות של כל תינוק גורם לבכי - יש ימים כאלה ואין מה לעשות עם זה. עם הזמן התחושות מתרככות כשמגיעה התובנה שזה לא על חשבונך. תחזיקי מעמד ומקווה שתצליחי לפני שתספיקי להפנים.

 

[רומי 007]

ועיקר שכחתי: שיהיה בהצלחה!

 

[לי חן]

נשמע מוכר...

גם אני במצבך, ואסור לנו להתייאש!!! חייבים להיות אופטימיים

והלוואי שיצליח לכולנו בקרוב! לי חן

 

[mala]

הטיפול נדחה בשבועיים -אכזבה

אתמול אופטימית הלכתי לפרופ´ להתחיל את הIVF - הייתי מוכנה פיסית ונפשית והבוקר נלחצתי נורא - קמתי עם כמות דם בלתי מוסברת ( 4 שב´ אחרי ההזרעה האחרונה ) ממש התעוררתי מזה - מבהיל - מאז ההזרעה לא הפסיק הדימום אבל לא ככה רק דימום קל . התקשרתי אליו והוא אמר לחכות יום . מישהיא מכירה את התופעה ?ניסיון?

 

[לי חן]

לא מכירה...

עדיין לא הגעתי לשלב הזה, ואין לי הרבה מה לעזור. המומחיות יענו ויעזרו

אבל רוצה לאחל

ושתתבדי...

לי חן

 

[נועם@בת]

ברוכה הבאה לסירה שלנו ../images/Emo45.gif

החלקים האלה תמיד מבהילים ומדכאים. נדמה לנו שיש לנו איזשהו שליטה על הטיפול, ושליטה על החיים. ופתאום בום טראח, הכל משתבש. אין לי מושג במה מדובר, אבל אני מניחה שהרופא ישלח אותך לעשות שוב בדיקות הורמונליות. יש כל מיני אפשרויות. האחת שהדימום עד היום לא היה ממש מחזור- בעיקר עם קיבלת דיכוי בפעם הקודמת. ורק עכשיו המכשפה הגיעה בגדול. אפשרות אחרת (בסבירות נמוכה) שלמרות השלילי כן השתרש עובר, אבל משהו לא היה תקין, ולכן הדימום. ותמיד יש הסברים על שיבושים הורמונליים אלו או אחרים. נקוה שזה סתם שיבוש מעצבן ושבהכל יבוא על תיקונו בקרוב. בהצלחה

נועם

 

[שמחה על התמיכה]

mala - לא יכולה לעזור..

אבל רוצה לתת

ולאחל לך

... ממני מכל ה-

ד.