שיר הפרטיזנים
אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה את אור היום האירו שמי העננה זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה! מארץ התמר עד ירכתי כפורים, אנחנו פה במכאבות וייסורים, ובאשר טיפת דמנו שם נגרה, הלא ינוב עוד עוז רוחנו בגבורה. עמוד השחר על יומנו אור יהל, עם הצורר יחלף תמולנו כמו צל. אך אם חלילה, יאחר לבוא האור כמו סיסמא יהא השיר מדוד לדור. בכתב הדם והעופרת הוא נכתב, הוא לא שירת ציפור הדרור והמרחב, כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם, יחדיו שרוהו ו"נאגנים" בידם. על כן אל נא תאמר "דרכי האחרונה, את אור היום הסתירו שמי העננה". זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא, ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה!
