מחפשת תמיכה

[p852]

מחפשת תמיכה

שלום בנות,
אני לא רגילה להיות בפורום, אבל אני יודעת שרק אתן יכולות להבין אותי.

אני ממש מתוסכלת, עוד פעם אני מקבלת מחזור וכל מחזור פשוט שובר אותי. גורם לי לרצות להיעלם מכולם.
נמאס לי לראות בנות שעוד כשסיפרו לי שהן בהריון זה צבט לי בלב, יולדות ונכנסות שוב להריון...
מה איתי? מתי תורי יגיע?

אני לא עושה טיפולי פוריות,
אחרי שנה של נסיונות גיליתי שיש לי אנדומטריוזיס (מחלה כרונית שעלולה לפגוע בפוריות, ואצלי היא פוגעת),
אז התחלתי לטפל במחלה ושיפרתי את מצבי כך שאני כבר לא צריכה ניתוח, אבל כל ההתעסקות כל היום סביב זה משגעת מאוד, מלא תוספים של צמחי מרפא וכדורים (טבעיים), דיקור ושינוי תזונתי קיצוני. ובכל חודש אני מוצאת תירוץ למה לא להתחיל בהפריות, בעיקר כי הפריות גורמות להחמרת המחלה וגם כי איכשהו, אלוהים יודע איך, אחרי כל מחזור אני מתמלאת באופטימיות שהחודש אוכל להכנס להריון טבעי. ואז במחזור אני מבינה כמה אני תמימה...

נמאס לי מהמצב הזה, מה כבר ביקשתי, את הדבר הכי בסיסי שאישה יכולה לבקש...

 

[simba1231]

אנדומטריוזיס

קטונתי מלשפוט אבל עד כמה שאני יודעת דיקור ושינוי תזונתי הוא לא טיפול לאנדומטריוזיס, זאת מחלה שגורמת צרות נוספות חוץ מפוריות. מה שאת מתארת על זה שהמחלה התגלתה אחרי תקופה של ניסיונות להרות זה סיפור שחוזר על עצמו המון (גם פה וגם בפורום אנדומטריוזיס), זה באמת מתסכל נורא אבל זה המלכוד שלה (אני יודעת שזה לא מעודד בכלל לדעת שאת לא לבד, גם אצלי המחלה התגלתה אחרי שנה של ניסיונות להרות).
מבינה שאת מעדיפה לדחות את הטיפולים, ובינינו מי לא? גם אני העדפתי לדחות כל פעם עוד קצת... אבל גם כל החודשים האלו שאת עוברת שהמחלה לא מטופלת מזיקים לך. קשה מאוד לתת לך עצות מה לעשות כרגע אבל כנראה שאם את כותבת פה הגעת למסקנה שהגיע הזמן לגשת להתייעץ עם רופא פוריות. אישית אני יכולה להגיד לך שבדיעבד אני מצטערת על כל חודש ויום שדחיתי את העניין. בגלל שכבר באתי עם אבחנה של המחלה (ואני באתי רק אחרי הניתוח) נתנו לי לעשות את המינימום של ההזרעות והIVF הראשון היה הטיפול המנצח שלנו. זה קשה נפשית לגשת לרופא פוריות אבל גם ההשלכות של לא לגשת לא פשוטות...
מאחלת לך המון בהצלחה בכל דרך שתבחרי...

 

[טוליתי]

לא מדויק,

אין באמת פתרון לאנדומטריוזיס, והוא פוגיע מאוד באיכות החיים, אבל יש נשים שהקפדה על תפריט מתאים שיפרה להן את איכות החיים, ויש נשים עם אנדו' שדיקור מיטיב איתן.

 

[simba1231]

לא שוללת את שניהם

אבל כטיפולים תומכים. ממליצה בחום על התזונה לכל מי ששואלת אותי היות וגם לי היא שיפרה את איכות החיים. אבל צריך להבין שזה לא "תרופה" למחלה שיכולות להיות לה השלכות לא פשוטות (ולא חסרים סיפורי זוועה) ומי שחושבת שבזה היא מטפלת במחלה חייבת להבין שהיא לוקחת סיכון לא פשוט.

 

[טוליתי]

הבנתי. אז אנחנו חושבות אותו הדבר

 

[p852]

ואו, תודה רבה

לא ציפיתי לקבל הרבה תגובות מבנות שיש להן אנדו'. איזה כיף אני מודה לכן מאוד.

אתן גורמות לי להרגיש שאני ממש מפספסת שאני לא מתחילה טיפולים.
אני באמת החלטתי שהחודש אפנה לרופא פוריות שמבין באנדו', אני במכבי ושמעתי על ד"ר לוין שמקבל ברחובות. אתן מכירות? ממליצות? אולי מישהו אחר?
אני מאמינה שאם אתחיל עם טיפולי פוריות אתחיל עם IVF ישר, נראה לי שחבל לבזבז זמן על הזרעות.

אני רוצה לציין שהשינוי התזונתי בשילוב עם הדיקור היטיב את מצבי מאוד, יש לי גרף של מדידת טמפרטורה ממש טוב, לפני שהתחלתי עם הטיפול האלטרנטיבי (כלומר לפני שגיליתי על האנדו') הגרף שלי היה נוראי עם מלא קפיצות!
מה שגורם לי להאמין שעכשיו אני כמו "אישה רגילה", אני לא יודעת אם באמת זה נכון.
מצב האנדו שלי הוא קל, אני כמעט ולא סובלת מכאבים ועד כמה שאפשר לדעת בלי ניתוח, ממה שאני מרגישה ומבינה ממומחים, יש לי נגע אחד באזור שחלה ימין.
סימבה, את אומרת שגם במצב כזה למרות שמרגיש שזה קל, צריך לטפל באנדו' בדרכים נוספות שאינן דיקור ושינוי תזונתי?

שוב, מודה לכן על התמיכה!

 

[aa02]

מהניסיון שלי העדר כאבים לא מעיד בהכרח על אנדו׳ קל

אני שנים חייתי עם אנדומטריומה קטנה וכמעט ללא כאבים (״רק״ יומיים-שלושה ראשונים של הווסת וגם לא תמיד), כאשר האנדומטריומה גדלה והומלץ לכרות אותה עברתי לפרסקופיה ואז התגלתה חומרת האנדו׳ - לא קל בכלל

. אני מקווה שזהו לא המצב שלך ושאצלך האנדו׳ אכן קל.
מסכימה עם טוליתי שחבל על הזמן שעובר - יש נשים שמצליחות להיכנס להריון גם ללא טיפולים, אבל אם את כבר מאובחנת וניסית די זמן חבל על כל ווסת שמחמירה את המחלה. מהצד השני - כפי שכתבת מומלץ לפנות לרופא פוריות שמתייחס לאנדו׳ (יש רופאי פוריות שמבינים באנדו׳ אבל לפעמים ״שמים״ אותו בצד).
בהצלחה ושתזכי להריון המיוחל בהקדם!

 

[simba1231]

זה שמצבך השתפר זה נהדר

אבל כמו שכבר אמרו לך לפני לא תמיד יש סינכרון בין חומרת המחלה לעוצמת התסמינים שלה (יש נשים עם אנדו' קל שמאוד סובלות ולהיפך). מעבר לזה חשוב להבין שזאת מחלה שעקרונית הולכת ומחריפה עם השנים. את בהחלט "אישה רגילה" רק עם מחלה שצריך לטפל בה. הטיפול בגדול כולל להמנע ממחזור כמה שאפשר, ככה שכל זמן שאת לא בהריון או מנסה להרות את צריכה להיות בדיכוי תרופתי של המחזור (או גלולות או אמצעים אחרים). הדבר הזה נכון גם לנשים שעברו ניתוח שצריכות להמשיך ולשמר את התוצאות שלו.
שוב אני שמחה שאת מרגישה יותר טוב, גם לי אישית התזונה עשתה רק טוב אבל צריך להבין שלמחלה הזאת יכולות להיות תוצאות לא סימפטיות (את מוזמנת לקרוא קצת סיפורים בפורום אנדומטריוזיס או באתר של העמותה - החל מנשים שנכנסו לניתוח 6 פעמים בשנים ספורות, נשים שחלק משלפוחית השתן שלהן נכרתה בניתוח ושוחררו עם קטטר לתקופה לא קצרה אחרי הניתוח ועוד שלל סיפורים לא סימפטיים).
יקירתי, חוץ מלחבוק ילד בעתיד הקרוב אני מאחלת לך רק בריאות וחשוב שתזכיר שהמחלה הזאת היא לא מירוץ של 100 מטר אלא ריצת מרתון, היא פה בשביל להשאר ותדעי שאת צריכה להיות במעקב ומטופלת.

 

[טוליתי]

ראשית, חיבוק גדול

כי נראה שאת באמת זקוקה לו. זו מחלה ארורה שבאמת פגעת באיכות החיים. הצביתה בלב קשה כי לא מספיק הכאב הנפשי, הכאבים הפיסיים של אנדו' ארורים. אני זוכרת שהיו שנים שביומיים הראשונים של הווסת לא יכולתי לתפקד

. מה שנשאר לעשות זה להיות אמיצה, ולקבל החלטות שישנו את מצבך ויעזרו לך להגשים חלום.
לגבי הפריות, אני חושבת שאת עושה טעות. ולמה? - כי הריון הוא דווקא תקופה שלרוב מצוינת עבור נשים עם אנדו'. ככל שהתקופה ללא דימומים ארוכה יותר, כך מצב האנדו' אינו מידרדר. רופא פוריות שמבין באנדו', ייתן לך דקפפטיל 3.75 או לוקרין או דיפרלין, מה שייגרום לדיכוי הורמונלי, וכבר תרגישי יותר טוב. ההורמונים לגירוי השחלות ינתנו לך כשאת בדיכוי. לפעמים די בדיכוי עצמו בכדי להיכנס להריון. יש לי חברה עם אנדו' קשה שאת שני ילדיה הביאה לעולם בסקס כשהייתה על דיכוי של דקפפטיל שנייה לפני הפריות, כך שתמיד יש סיכוי שזה יהיה הפתרון גם אצלך. חבל על הזמן שעובר ואת מקבלת וסת ועוד וסת ועוד דימום ועוד החמרה.... כשיש סיכוי שהטיפולים יזרזו את הגשמת החלום שלך.
אם את זקוקה להמלצות על רופאים - רק תגידי.
מקווה שעזרתי,
מאחלת לך בשורות טובות בקרוב.

 

[aa02]

דיכוי הורמונלי

אני יודעת שהדעה הרווחת הינה כי למאובחנות אנדו׳ מתאים יותר פרוטוקול ארוך שמתחיל בדיכוי הורמונלי ״חזק״ (דקפפטיל 3.75 ודומיו), אך צריך לזכור כי לדיכוי כאמור יש לעיתים גם תופעות לוואי לא פשוטות (כמובן שמשתנה מאחת לאחת).
לאחרונה קראתי גם על דעות כי במקרים של אנדו׳ ברמה קלה אין יתרון לדיכוי הורמונלי כשמשפר פריון (מופיע גם בנייר עמדה שפורסם על ידי האיגוד הישראלי למילדות וגניקולוגיה) וכן כי אינו מומלץ לנשים ״מבוגרות״ יותר (סביב 40 ומעלה), שכן דיכוי חזק כזה מדכא גם את התגובה השחלתית שגם ככה בגילאים האלו לא בשיאה

(לצערי אני לא מצליחה למצוא כרגע את המחקר).
אגב, אני לא יודעת מה נכון ואני מתארת לעצמי כי תלוי נסיבות. כבר למדתי שבכל הנוגע לאנדו׳ רב הנסתר על הגלוי

.
מאחלת לכולנו בשורות טובות בקרוב!

 

[טוליתי]

כמו בכל פרוטוקול,

צריך להתאים לאישה, והכול עניין של נסייה וטעייה.
ככלל, עדיף דיכוי לאישה עם אנדו', והגישה הרווחת היא שפרוטוקול טרוך אינו מתאים לנשים צנועות התגובה, אולם יש רופאים שחושבים אחרת, והכרתי גם נשים מבוגרות לעולן הפוריות (42+) שרק פרוטוקולים ארוכים הפכו אותן לאימהות...ולכן חוזרים לעניין של התאמה אישית (כמו אצל כל אישה) עם הגיון רב לנסות דיכוי, שלפעמים אפילו מונע את הצורך לנסות IVF.

 

[aa02]

אז אני מסכימה

מההודעה שלך אפשר להבין (לפחות כך אני הבנתי) כי למאובחנות אנדו׳ תמיד מתאים פרוטוקול ארוך.

 

[טוליתי]

ולו בשביל העובדה שלעיתים הדיכוי מספיק

כדי להיכנס בהריון ללא צורך ב-IVF, יש עדיפות לנסותו, לכך התכוונתי.