מחפשת עזרה

sweetnovember

New member
מחפשת עזרה

בנות יקרות שלום לכן, יש לי שאלה שמטרידה אותי כל החיים וקיוויתי שאולי זה המקום לחלוק וללמוד : איך נפתרים מתסביכים וביישנות יתר בכל הקשור למיניות? התסמינים שלי: לא נותנת שירדו לי לא יכולה להיות בעירום מלא ולא להתכסות במשהו לא מסוגלת להסתכל על איבר המין של הגבר שאיתי ובקיצור די נלחצת מהאינטימיות. בנות אם אתן מבינות אותי, אנא, שילחו תגובותיכן
 

dafnaaa

New member
תראי אין לי ממש פתרון בשבילך

מה שכן אני יכולה להבין אותך, גם אני הייתי ככה בהתחלה, כשעוד לא הייתי רגילה, עכשיו אני קצת יותר משוחררת אבל עדיין לא מסתכלת בשום אופן על איבר מינו של הגבר שאיתי. לדעתי מה שאת מתארת פה הוא פשוט חוסר בטחון וחוסר שלמות עם עצמך וגופך. השאלה היא למה? אני רוצה שתסתכלי על המראה כשאת במקלחת, תהיי עירומה לגמרי ותסתכלי על הגוף שלך במראה. תרגישי טבעית, משוחררת, תרגישי שאת זאת את. אין שום סיבה להתבייש ולהילחץ מאינטימיות כי לחץ רק מזיק לאורגזמה או גורם לבן זוגנו לחשוב שאנו לא מעוניינות בו. (אם תרצי לדבר עוד שלחי לי מסר) שלך, דפנה.
 

sweetnovember

New member
תודה על התגובה המהירה../images/Emo13.gif

שלחתי לך מסר , מקווה שקיבלת אותו
 
קודם כל

תקראי את הספר "סקס עכשיו". הוא נפלא ומשנה את כל ההסתכלות על מין. תנסי לחשוב מה עוצר אותך. אני באופן אישי השתחררתי רק אחרי טיפול פסיכולוגי שלקח הרבה מאוד זמן. תנסי לגשש. ללכת לאט. תנסי לתת למי שאיתך לגעת בך. אם יש לך מישהי שמקבל אותך זה מעניק תחושת ביטחון מופלאה ומאוד מאוד עוזר. תנסי לגעת בעצמך, ולראות איך וכמה את נהנית מזה, ובעיקר, ממה את נהנית. על נשים חשבת? (מצטערת שזה הפתרון שלי, פשוט בשבילי זה עבד פלאים). באמת, תחשבי מה עושה לך את זה. http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_59 הלינק הוא לספר שכתבתי עליו בהחתלה, ובעיקרון מומלץ לדעתי לכל אדם מיני באשר הוא
 

sweetnovember

New member
נתקעתי איפשהו בדרך- ולא מצליחה להשת

פסיכולוגים ניסיתי- דיברתי איתם על הכל ועל זה לא יכולתי ...אז למה הלכתי בכלל? נשים-ניסיתי , חלקית , אבל זה לא בשבילי, לא מצליחה להתחבר לזה. נראה ששום דבר לא עוזר
 
מה זאת אומרת למה הלכת?

א. סקס זה לא הכל בחיים ב. אולי פשוט לא מצאת את הפסיכולוגים הנכונים
לי לקח המון זמן למצוא מישהי שאני בטוחת בה ופתוחה איתה... אל תוותרי על זה. זה נכס לכל החיים.
 

sweetnovember

New member
רוב הזמן

רוב הזמן - סקס בכלל לא חלק מהחיים שלי, אני די נרתעת מזה. ולגבי הפסיכולוגים - לא נראה לי שאני אי פעם אגיד בקול רם את מה שאני כותבת כאן
 

ToryMaster

New member
למה?

גם לי קשה, אבל למה בעצם זה כל כך מלחיץ אותנו? אלו מילים, מילים פשוטות, מספר הברות ואותיות שמתחברות למילה בעלת משמעות טיבעית ונורמלית ונפלאה בהחלט. הדבר שעבד בשבילי הכי טוב, היה פשוט לעשות, למרות המבוכה והבושה, פשוט עשיתי את זה, וגיליתי שהשד לא נורא כלכך. תנסי, שוב. ושוב. ושוב ושוב ושוב עד שיצליח.
 
היי לך ../images/Emo140.gif

וברוכה הבאה... את מתייחסת למצב שתארת כמשהו שאת רוצה להיפטר ממנו. ראשית, כדאי שתראי שזה חלק ממי שאת כרגע. אולי עדיף קודם לקבל את עצמך כפי שאת עכשיו, ומתוך זה להתקדם הלאה ולהשתנות. בכל מקרה, תחשבי על המיניות שלך כעל עוד איבר בגופך, איבר שאמור להתפתח ולגדול עם הזמן, בשלבי התפתחות נורמליים אצל כולנו. ייתכן שאי שם בתהליך הגדילה, נפגע משהו או פשוט לא התפתח כמו שיכול היה. נסי להתייחס אל העניין כאל תהליך שאת עושה, תהליך של לגדל את עצמך. אם היית עושה את זה למישהו אחר, הרי לא היית מנסה לעשות את זה בכוח, או מתוך אילוץ. אלא בצורה הדרגתית, נעימה, הרמונית. אפשרות קטנה להתחלה היא המגע שלך עם עצמך. התחילי מלהתסכל על עצמך במראה עירומה. את יכולה להמשיך עם לנסות ללטף את עצמך, בצורה נעימה, לאוו דווקא באיזורים אינטימיים. נסי לגעת בעצמך באהבה כשאת עושה את זה. אפילו אם זה מרגיש מוזר בהתחלה. פשוט תנסי. שאלה נוספת ורלבנטית, היא איך היחסים שלך עם הפרטנרים שלך? האם יחסי קירבה ואמון? האם את מרגישה איתם לגמרי בטוחה? האם את נלחצת מהאינטימיות או מהאנרגיה המינית? שני דברים שונים... נמשיך מכאן
עונג
 

sweetnovember

New member
הפרטנרים

בד"כ אני די הולכת במעגלים, ז"א כל מערכת יחסים שלי מתחילה , נמשכת ונגמרת אותו דבר ומאותן סיבות. אני אנסה לענות לגבי האינטימיות אם הבנתי את המושג נכון: די קשה לי לתת למישהו להיכנס לחיים שלי, לישון אצלי , אני כן יכולה לישון אצלו, אבל גם את זה אני לא כל כך אוהבת לעשות. לרוב הפרטנרים שלי מרגישים בסופו של דבר תיסכול , מרגישים דחוים,ומאשימים אותי בקרירות יתר. וזה לא ממש כך, אני יכולה להימשך בטירוף לגבר, והמגע הכי קטן יכול לעורר אותי אם יש בינינו כימיה, אבל כשזה מגיע לאקט עצמו אני נלחצת , ומפסיקה להנות ולהרגיש בכלל.וכאשר זה קורה בד"כ בבוקר שאחרי אני לא זוכרת איך הכל היה , ומי שלידי פתאום נראה לי זר, ואני רוצה להיעלם, לרוב זה גם מה שאני עושה
 
אינטימיות

כמו שלרוב מתברר, המין הוא לא העניין, אלא ביטוי או סימפטום של מצב פנימי כלשהו, היסטוריה, פחדים, אמונות, תגובות אוטומטיות. את לא רוצה, אבל זה מה שאת מקרינה, את נלחצת, מפסיקה להרגיש, רוצה להיעלם וכו'... הדרך לשינוי אותם דפוסים שאת מתארת, עוברת דרך מודעות ועבודה עם עצמך ועם מה שתגלי, והיא יכולה להתרחש בהרבה צורות, רובן מערבות עזרה של אדם אחר
אני מציעה לך לבדוק את האפשרות של טיפול כלשהו, רצוי הוליסטי, שיתייחס לכולך ולא רק לסימפטום כזה או אחר. המצב שאת מתארת הוא לא משהו שבאמת אפשר לעבוד איתו כאן, דרך מילים. זה דורש להרגיש, לגעת, לראות... אשמח לעזור עוד...
עונג
 

דנטל

New member
הייתי שם

זה פשוט עבר עם התהליכים שעברו עלי בלי כוונה. גם העובדה שעם החבר הראשון היינו כמו שפנים, אז לאט לאט הסכמתי שיראה אותי יותר בעירום כי בכל זאת מדובר בגבר שהיה איתי באקט הכי אינטימי, עד שהייתי מתהלכת מולו חופשי ערומה ושוכבת איתו גם באור. אחרי זה הגיע החבר השני שפשוט לא היה מוכן לעשות סקס בלי לרדת לי קודם ולימד אותי להפסיק להלחץ מזה ולהנות מזה ולרצות את זה. מדובר במערכות יחסים מאוד ארוכות אז באיזה שלב הפסקתי להתבייש להסתכל להם על איבר המין. מהחבר השני אפילו תפסתי אומץ וביקשתי פעם שיקפוץ מולי ערום כי רציתי לראות עד כמה זה קופץ. זה קופץ מאוד, אגב. בשביל להפסיק להלחץ לגמרי מאינטימיות שניהם לא הספיקו. רק אחרי כמה פרטנרים, כשהתחלתי להבין שאני ממש בסדר ואין בי שום דבר חריג וגם השומן מתקבל בברכה, מין הסתם, אצל מי שהתחיל איתי, ובעצם גברים אפילו חושבים שזה יפה, השתחררתי במידה שהיא טובה בעיני.
 

דנטל

New member
קופצת INDEED

במיוחד כשקונה חזיות. אני נכנסת לתא ההלבשה וקופצת עם החזיה בשביל לראות עד כמה החזיה מחזיקה. לפעמים עושה בדיקות לגבי תנועתיות החזה בלי חזיה בשביל להבין עד כמה החזיה באמת עוזרת. לא ממש אוהבת לקפוץ בלי חזיה כי זה די כבד. בכלל, אני מסוגלת לעמוד מול המראה לא מעט זמן ולבדוק איך הציצי נראה בכל מיני מצבים. נגיד, לכווצ'ץ' אותו כמו פיתה או להרים אותו.
 
אצלי זה טיפה שונה

שכבתי עם הפרטנר הנוכחי שלי (בחושך ובאור), אבל כל עוד אנחנו לא באקט עצמו קשה לי להיות ערומה לידו. מה שכן - פעם התביישתי הרבה יותר... פעם לא יכולתי בכלל שיראו אותי ערומה (חוץ מבזמן שקיימנו יחסי מין), איתו בגלל שיש אמון ואני סומכת עליו, לאט לאט אני מרשה לעצמי יותר ויותר. בקשר לבטחון לראות אותו? אין לי בעיה עם זה בכלל, להפך, זה מסקרן אותי כל פעם מחדש כמו לראות איך הוא שם את הקונדום, איך הוא מגרבץ (כן כן כן), ובכלל לו אין בעיה נגיד ללכת מהמיטה לשירותים עירום, אני זוכרת שפעם הייתי מבקשת ממנו איזה חולצה או משהו והוא ישר "למה ממי את מתביישת?" בצחוק כמובן.. אבל באיזשהו מקום הוא צודק. קודם כל את צריכה לאהוב את עצמך - אחרי שאת עושה את זה את פשוט צריכה להוריד את המחסומים. כי בעצם - ממי את מתביישת?
 

טושית18

New member
אני למשל...

מעצמי מתביישת...לא נוח לי להיות ערומה באור גם ליד עצמי בלבד....פגם אישיותי מובהק...לא נורא. יעבור.
 
למעלה