מחפשת את המילים...
מחפשת את המילים ובעצם לא צריך לחפש אותם הם כאן מולכם..ויהיו כאן בעוד כמה דק´... מחפשת צדק ושלום וכבוד האדם בערך מאז שנחתתי במקום המקולל שנקרא נט.. כן מקום מקולל שלא גורם שום הנאה ולא גורם שום שמחה בלב.. אלא עצב ודמעות וכאב כבר למעלה משנתיים..אתה מנסה להתחבר לנפש האמיתית של האדם ומוצא שם במקום לב גוש אבן או בטון.. מנסה להתחבר לנשמה של האדם ואתה מוצא איזה חלל לא ידוע ולא מובן גם לא לעצמו זה בטוח... כך כבר כמעט שנתיים יושבת וכותבת בעיקר את שיריי וסיפוריי שלדאבוני מצאו להם רק מקום אחד לקבל השראה וזה הנט המקולל... לפעמים אני מביטה אל השמיים ואומרת ריבונו של עולם מכל ילדיך הרבים דווקא בי ואליי החלטת להעניק השראה רק במקום מקולל שכזה.. נכון מצאתי פה חברה מדהימה ומקסימה..כמו אחות שנפרדתי ממנה בבטן אימי..מצאתי פה את אהבת חיי איש יקר ומקסים...אדם שכל מילה עליו מיותרת..איש רב אשכולות מקסים..מצחיק עם המון חוש הומור..הוא הגיע גם למקום המקולל הזה כי חיפש אולי את מה שאני חיפשתי.. מי חלם מי תיאר מי חשב שכאן במקום שאיש לא מכיר ולא יודע..שאיש אפילו לא יודע איך אתה ניראה..והרי אתה שם על המסך זהו..ומחר בבוקר אתה גם יכול להעלם כאילו לא היית. ובגלל המון סיבות אפילו מוות..בדיוק כאן במקום הזה תמצא את האדם .. את האדם המכוער המגעיל..האדם בלי הלב והנשמה..האדם שיהיה מסוגל לרצוח אותך ולו רק בגלל שאתה שונה בהשקפותיך ממנו.. ולו רק בגלל שדעותיך הן לא דעותיו.. ולו רק בגלל שכאן במקום הזה כל אדם הוא מסכה..כל אדם הוא שחקן על הבמה..וכאן הוא משחק את הצגת חייו.. עוד מעט שנתיים של כתיבת מאות שירים ועשרות סיפורים.. עוד מעט שנתיים של מלחמה מול שם על המסך שהיום הוא בשם איקס מחר הוא בשם אחר והוא כותב לך מילים שהלב שלך נקרע לגזרים ממילותיו... ואתה אומר לעצמך לכל הרוחות והשדים מי צריך את זה?? למה אני צריכה לשבת לסבול את המילים המעליבות הפוגעות המיסרות את הלב מאנשים שאפילו לא יודעים מי מסתתר מאחורי השם שלי.. אבל אין יום שאני לא פותחת את הקופסה המגעילה הזאת ...את הדבר הזה שמחליא את נשמתי כבר ...ומוצאת עוד ועוד מילים שגורמים לך למסקנה אחת.. להפסיק לכתוב ליצור...להפסיק את המתנה שקיבלתי והיא היצירה.. פגעו באדם שכל כך יקר לי פגעו בי...אין שום דבר טוב שיכולה לומר על המקום הזה חוץ מלקלל אותו ולאחל לכל אדם שנכנס לכאן ללבוש מסכה על פניו ושריון ולנסות לא להיות הוא עצמו כדי שלא יפגע ... שילמתי את המחיר היקר ועדיין משלמת את המחיר הזה כשאני רואה את הנשמה שלא עשתה דבר בחייה לאף אחד נאבקת לשרוד.. ולו רק בגלל טינופות במסכה... לכן אומר כמה מילים לא מה שגלוי לכם אכן גלוי..לא מה שאתם קוראים הוא מובן לכם יש דברים שעבורכם הוא תמיד ישאר עלום.. וזה רק בגלל כמה תגובות שתמיד מקבלת במסרים או כתגובות לשיריי.. גל
מחפשת את המילים ובעצם לא צריך לחפש אותם הם כאן מולכם..ויהיו כאן בעוד כמה דק´... מחפשת צדק ושלום וכבוד האדם בערך מאז שנחתתי במקום המקולל שנקרא נט.. כן מקום מקולל שלא גורם שום הנאה ולא גורם שום שמחה בלב.. אלא עצב ודמעות וכאב כבר למעלה משנתיים..אתה מנסה להתחבר לנפש האמיתית של האדם ומוצא שם במקום לב גוש אבן או בטון.. מנסה להתחבר לנשמה של האדם ואתה מוצא איזה חלל לא ידוע ולא מובן גם לא לעצמו זה בטוח... כך כבר כמעט שנתיים יושבת וכותבת בעיקר את שיריי וסיפוריי שלדאבוני מצאו להם רק מקום אחד לקבל השראה וזה הנט המקולל... לפעמים אני מביטה אל השמיים ואומרת ריבונו של עולם מכל ילדיך הרבים דווקא בי ואליי החלטת להעניק השראה רק במקום מקולל שכזה.. נכון מצאתי פה חברה מדהימה ומקסימה..כמו אחות שנפרדתי ממנה בבטן אימי..מצאתי פה את אהבת חיי איש יקר ומקסים...אדם שכל מילה עליו מיותרת..איש רב אשכולות מקסים..מצחיק עם המון חוש הומור..הוא הגיע גם למקום המקולל הזה כי חיפש אולי את מה שאני חיפשתי.. מי חלם מי תיאר מי חשב שכאן במקום שאיש לא מכיר ולא יודע..שאיש אפילו לא יודע איך אתה ניראה..והרי אתה שם על המסך זהו..ומחר בבוקר אתה גם יכול להעלם כאילו לא היית. ובגלל המון סיבות אפילו מוות..בדיוק כאן במקום הזה תמצא את האדם .. את האדם המכוער המגעיל..האדם בלי הלב והנשמה..האדם שיהיה מסוגל לרצוח אותך ולו רק בגלל שאתה שונה בהשקפותיך ממנו.. ולו רק בגלל שדעותיך הן לא דעותיו.. ולו רק בגלל שכאן במקום הזה כל אדם הוא מסכה..כל אדם הוא שחקן על הבמה..וכאן הוא משחק את הצגת חייו.. עוד מעט שנתיים של כתיבת מאות שירים ועשרות סיפורים.. עוד מעט שנתיים של מלחמה מול שם על המסך שהיום הוא בשם איקס מחר הוא בשם אחר והוא כותב לך מילים שהלב שלך נקרע לגזרים ממילותיו... ואתה אומר לעצמך לכל הרוחות והשדים מי צריך את זה?? למה אני צריכה לשבת לסבול את המילים המעליבות הפוגעות המיסרות את הלב מאנשים שאפילו לא יודעים מי מסתתר מאחורי השם שלי.. אבל אין יום שאני לא פותחת את הקופסה המגעילה הזאת ...את הדבר הזה שמחליא את נשמתי כבר ...ומוצאת עוד ועוד מילים שגורמים לך למסקנה אחת.. להפסיק לכתוב ליצור...להפסיק את המתנה שקיבלתי והיא היצירה.. פגעו באדם שכל כך יקר לי פגעו בי...אין שום דבר טוב שיכולה לומר על המקום הזה חוץ מלקלל אותו ולאחל לכל אדם שנכנס לכאן ללבוש מסכה על פניו ושריון ולנסות לא להיות הוא עצמו כדי שלא יפגע ... שילמתי את המחיר היקר ועדיין משלמת את המחיר הזה כשאני רואה את הנשמה שלא עשתה דבר בחייה לאף אחד נאבקת לשרוד.. ולו רק בגלל טינופות במסכה... לכן אומר כמה מילים לא מה שגלוי לכם אכן גלוי..לא מה שאתם קוראים הוא מובן לכם יש דברים שעבורכם הוא תמיד ישאר עלום.. וזה רק בגלל כמה תגובות שתמיד מקבלת במסרים או כתגובות לשיריי.. גל