מחפשת אנשים ומידע
- פותח הנושא ltz
- פורסם בתאריך
../images/Emo124.gif צימעס??
גולשת בשם צימעס מחנכת את ילדיה בבית ויכולה לעזור. מעבר לכך, הנה כמה מקורות:
שאלות ותשובות על חינוך ביתי: http://ootips.org/horut/hs-faq/
בעבר היה בתפוז פורום "חינוך ביתי וחלופי". הפורום כבר לא פעיל, אבל אפשר לעיין במאמרים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/default.asp?forumId=728&c=4641&sc=0&ssc=0
מאמר על הרצוי והמצוי בחינוך הביתי בישראל, בהיבט החוקי שלו: http://www.knklaw.com/Hebrew/Mahamarim/Jinuj.htm
גולשת בשם צימעס מחנכת את ילדיה בבית ויכולה לעזור. מעבר לכך, הנה כמה מקורות:
קצת תשובות:
ראשית - נדמה לי שכל מה שאת רוצה לדעת, נמצא פה: http://194.90.243.100/cgi-bin/chiq.pl?מדור_חינוך_ביתי לשאלות שלך - כלכלית - בדרך כלל, משכורת אחת מספיקה, משום שיש הרבה הוצאות שנחסכות (בגדים לבי"ס ולעבודה, אוכל מחוץ לבית, נסיעות לעבודה, תשלומים עבור המסגרות למיניהן). בנוסף, יש הוצאות שאפשר להחליט לוותר עליהן, למשל - חפשה בחו"ל, בגדים אופנתיים (וחדשים בכלל), כבלים, אוכל מוכן (לעומת מבושל בבית ממצרכי יסוד). מבחינת החוק - החוק מאפשר חינוך ביתי. פרשנות החוק ע"י משרד החינוך היא כזו שבשביל לעשות חינוך ביתי צריך לבקש אישור (הליך בעיקר ביורוקרטי). בארץ יש הורים שמבקשים אישור, כאלה שלא רוצים לדבר עם משרד החינוך, וכאלה שאיכשהו חמקו - למשל עברו דירה בלי לשנות כתובת (עם או בלי תכנון מראש). למידה - אני לא "מלמדת". הילדים לומדים, ואני מלווה אותם. מובן שיש פעמים בהם אני יוזמת - מראה משהו בסביבה, מארגנים סיור וכדו', אבל - כמו שאני רואה את הדברים - תפקידי להיות שם, זמינה לילדים. והם? לומדים. די קשה לעצור סקרנות של ילד (כלומר - בתנאי שמאפשרים לו לשאול, עונים לו או מלוים אותו בחיפוש התשובות). הגישה הזו נקראת "לימוד לאין שעור" - תרגום של unschooling. יש משפחות בהן הלימודים מסודרים - ישנם זמנים המוקדשים ללמידה, חוברות עבודה, סילבוס, מעקב אחרי ההתקדמות וכו'. וישנה כל הסקאלה באמצע.
ראשית - נדמה לי שכל מה שאת רוצה לדעת, נמצא פה: http://194.90.243.100/cgi-bin/chiq.pl?מדור_חינוך_ביתי לשאלות שלך - כלכלית - בדרך כלל, משכורת אחת מספיקה, משום שיש הרבה הוצאות שנחסכות (בגדים לבי"ס ולעבודה, אוכל מחוץ לבית, נסיעות לעבודה, תשלומים עבור המסגרות למיניהן). בנוסף, יש הוצאות שאפשר להחליט לוותר עליהן, למשל - חפשה בחו"ל, בגדים אופנתיים (וחדשים בכלל), כבלים, אוכל מוכן (לעומת מבושל בבית ממצרכי יסוד). מבחינת החוק - החוק מאפשר חינוך ביתי. פרשנות החוק ע"י משרד החינוך היא כזו שבשביל לעשות חינוך ביתי צריך לבקש אישור (הליך בעיקר ביורוקרטי). בארץ יש הורים שמבקשים אישור, כאלה שלא רוצים לדבר עם משרד החינוך, וכאלה שאיכשהו חמקו - למשל עברו דירה בלי לשנות כתובת (עם או בלי תכנון מראש). למידה - אני לא "מלמדת". הילדים לומדים, ואני מלווה אותם. מובן שיש פעמים בהם אני יוזמת - מראה משהו בסביבה, מארגנים סיור וכדו', אבל - כמו שאני רואה את הדברים - תפקידי להיות שם, זמינה לילדים. והם? לומדים. די קשה לעצור סקרנות של ילד (כלומר - בתנאי שמאפשרים לו לשאול, עונים לו או מלוים אותו בחיפוש התשובות). הגישה הזו נקראת "לימוד לאין שעור" - תרגום של unschooling. יש משפחות בהן הלימודים מסודרים - ישנם זמנים המוקדשים ללמידה, חוברות עבודה, סילבוס, מעקב אחרי ההתקדמות וכו'. וישנה כל הסקאלה באמצע.
כן. כלומר -
כמה בני נוער ישראליים שגרים בחול כן התקבלו ללימודים גבוהים. אחרים עוסקים בתחומים תובעניים אחרים, בלי שניגשו לבגרות. זכרי שתעודת בגרות אינה המפתח היחיד ללימודים אקדמיים. היום בארץ ניתן להתחיל ללמוד באו"פ (אין תנאי קבלה), ואחרי שנה להתקבל לאוניברסיטה רגילה ע"ס לימודים אלה. זכרי גם שלימודים אקדמיים אינם תנאי הכרחי בכל המקצועות, אלא רק בחלק מהתחומים. קראי עוד ב FAQ באתר של יונת שרון שפלגיה קישרה לך למעלה.
כמה בני נוער ישראליים שגרים בחול כן התקבלו ללימודים גבוהים. אחרים עוסקים בתחומים תובעניים אחרים, בלי שניגשו לבגרות. זכרי שתעודת בגרות אינה המפתח היחיד ללימודים אקדמיים. היום בארץ ניתן להתחיל ללמוד באו"פ (אין תנאי קבלה), ואחרי שנה להתקבל לאוניברסיטה רגילה ע"ס לימודים אלה. זכרי גם שלימודים אקדמיים אינם תנאי הכרחי בכל המקצועות, אלא רק בחלק מהתחומים. קראי עוד ב FAQ באתר של יונת שרון שפלגיה קישרה לך למעלה.
אצלנו קצת שונה-
משכורת אחת לא מספיקה, אלא אם כן המשכורת ממש גבוהה. בגדים לובשים גם בבית, אוכלים גם בבית (כמו האוכל בבית הספר), הנסיעות הם מינוריות. ההוצאות של מבוגר שעובד- זה בד"כ בטל בשישים, מה עוד שמקום העבודה משתתף לעיתים קרובות בנסיעות, אוכל וכד'. הוצאות שאפשר לוותר עליהם- זה לא קשור לחינוך ביתי. ככלל, חינוך ביתי לא "חוסך" כסף. מבחינת החוק- הרבה תלוי ברשות המקומית ובזה שאחראי על החינוך הביתי- קב"ס. המצב הזה עומד להשתנות, וקב"ס לא יהיה אחראי על חינוך ביתי (כי אם נחשוב על זה- זה ממש לא תפקידו). אבל כל עוד הוא עוסק בזה- זה תלוי בו, בשעות העבודה שלו וברצונו. באופן עקרוני- אין דבר כזה "עברו דירה בלי להודיע". הנתונים מגיעים ממשרד הפנים, לא מהרשות המקומית. קב"ס עם זמן ויוזמה ימצא את כל אלו הרשומים ויעבור ממחוז למחוז עד שימצא (והיו דברים מעולם). כמו בכל מקום, אם יש קשרים לא צריך פרוטקציה. משפחה עם קשרים לא צריכה אישור מאף אחד ולא צריכה להגיש אישור לאף אחד. כאמור, זה תלוי ברשות המקומית. החוק הוא שביר בנושא. רק השנה עברו ל"אישור לחינוך ביתי". עד שנה שעברה החוק היה "פטור מחינוך חובה". היום לקב"ס יש השפעה רבה על החלטת הועדה והועדה בד"כ לא מחליטה לפי מקרים פרטניים אלא לפי הלך הרוח הכללי שלה. (כלומר, ועדה ממחוז מסוים לא נותנת אישורים לאף אחד, ועדה אחרת מאשר לכולם). לגבי "איך עושים את זה". לשיקולך. מותר לעבוד במקביל לבית הספר. אפשר לקבל תכנית לימודים ולעבוד לפיה, אפשר לבקש מבית הספר הקרוב שיתוף פעולה ולהשתתף בטקסים, הצגות ושעורים מיוחדים אפשר לקחת מורים מקצועיים בכל שלב ואפשר גם לא. בצבא לא יודעים איך "לאכול" חינוך ביתי ונדמה לי שנכון להיום בוגרי חיונך ביתי מקבלים קבא נמוך במיוחד כמו אחרים שלא למדו בתיכון.
משכורת אחת לא מספיקה, אלא אם כן המשכורת ממש גבוהה. בגדים לובשים גם בבית, אוכלים גם בבית (כמו האוכל בבית הספר), הנסיעות הם מינוריות. ההוצאות של מבוגר שעובד- זה בד"כ בטל בשישים, מה עוד שמקום העבודה משתתף לעיתים קרובות בנסיעות, אוכל וכד'. הוצאות שאפשר לוותר עליהם- זה לא קשור לחינוך ביתי. ככלל, חינוך ביתי לא "חוסך" כסף. מבחינת החוק- הרבה תלוי ברשות המקומית ובזה שאחראי על החינוך הביתי- קב"ס. המצב הזה עומד להשתנות, וקב"ס לא יהיה אחראי על חינוך ביתי (כי אם נחשוב על זה- זה ממש לא תפקידו). אבל כל עוד הוא עוסק בזה- זה תלוי בו, בשעות העבודה שלו וברצונו. באופן עקרוני- אין דבר כזה "עברו דירה בלי להודיע". הנתונים מגיעים ממשרד הפנים, לא מהרשות המקומית. קב"ס עם זמן ויוזמה ימצא את כל אלו הרשומים ויעבור ממחוז למחוז עד שימצא (והיו דברים מעולם). כמו בכל מקום, אם יש קשרים לא צריך פרוטקציה. משפחה עם קשרים לא צריכה אישור מאף אחד ולא צריכה להגיש אישור לאף אחד. כאמור, זה תלוי ברשות המקומית. החוק הוא שביר בנושא. רק השנה עברו ל"אישור לחינוך ביתי". עד שנה שעברה החוק היה "פטור מחינוך חובה". היום לקב"ס יש השפעה רבה על החלטת הועדה והועדה בד"כ לא מחליטה לפי מקרים פרטניים אלא לפי הלך הרוח הכללי שלה. (כלומר, ועדה ממחוז מסוים לא נותנת אישורים לאף אחד, ועדה אחרת מאשר לכולם). לגבי "איך עושים את זה". לשיקולך. מותר לעבוד במקביל לבית הספר. אפשר לקבל תכנית לימודים ולעבוד לפיה, אפשר לבקש מבית הספר הקרוב שיתוף פעולה ולהשתתף בטקסים, הצגות ושעורים מיוחדים אפשר לקחת מורים מקצועיים בכל שלב ואפשר גם לא. בצבא לא יודעים איך "לאכול" חינוך ביתי ונדמה לי שנכון להיום בוגרי חיונך ביתי מקבלים קבא נמוך במיוחד כמו אחרים שלא למדו בתיכון.
itzchak1000
New member
מה בעצם...
מה בעצם הקרטריונים שהצריך לעמוד בהם בישביל לבקש אישור...? תודה לעונים
צריך להיות תלמיד טוב,משפחה טובה? לפי מה הם מחליטים לתת ל"פלוני" אישור ולא לתת ל"אלמוני" אישור... תודה רבה יצחק
מה בעצם הקרטריונים שהצריך לעמוד בהם בישביל לבקש אישור...? תודה לעונים
באופן כללי,
צריך לתת תוכנית לימודים ו"אווירת לימודים". סביר להניח שבית עם חדר אחד, מבולגן מאוד ובלי אביזרי לימוד, לא יתרום לחוות דעתו החיובית של הקב"ס. וכמו שכבר כתבו פעם, לא הייתי נותנת לבן השלוש לינוק בדיוק בזמן ביקור הקב"ס וגם לא מתפארת בלינה המשפחתית. יש לזכור שביקור הבית נעשה על ידי הקב"ס (טוב, נדבר גלויות: קבסית. הר"ש אמנם "קצין ביקור סדיר" אבל בפועל מדובר בעובדת סוציאלית) והיא זו שכותבת את חוות הדעת, אבל מי שמחליט זו הועדה המחוזית שמושפעת מהדעות הקדומות (חיוביות או שליליות) של אלו היושבים בה ובעיקר של העומד בראשה, וגם החלטת הועדה צריכה לקבל את אישורו של מנכ"ל משרד החינוך.
צריך לתת תוכנית לימודים ו"אווירת לימודים". סביר להניח שבית עם חדר אחד, מבולגן מאוד ובלי אביזרי לימוד, לא יתרום לחוות דעתו החיובית של הקב"ס. וכמו שכבר כתבו פעם, לא הייתי נותנת לבן השלוש לינוק בדיוק בזמן ביקור הקב"ס וגם לא מתפארת בלינה המשפחתית. יש לזכור שביקור הבית נעשה על ידי הקב"ס (טוב, נדבר גלויות: קבסית. הר"ש אמנם "קצין ביקור סדיר" אבל בפועל מדובר בעובדת סוציאלית) והיא זו שכותבת את חוות הדעת, אבל מי שמחליט זו הועדה המחוזית שמושפעת מהדעות הקדומות (חיוביות או שליליות) של אלו היושבים בה ובעיקר של העומד בראשה, וגם החלטת הועדה צריכה לקבל את אישורו של מנכ"ל משרד החינוך.
אין קריטריונים חד משמעיים
ויש הבדלים עצומים בין המחוזות. מה כן ההנחיות מירושלים? - לראות שיש אידאולוגיה. שלא עושים חינוך ביתי כי רבו עם מנהלת בית הספר הקרוב. - לראות את הניירת - תכנית הלימודים, ולאחרונה יש הנחיה חדשה: לראות "איפה משתלבת תכנית הלימודים בסדר היום". בתכלס? הנסיון מראה שמשרד החינוך רב חזק יותר עם משפחות חלשות יותר, וגורר אותן לבית המשפט - עולים, חד הוריות, רמה כלכלית נמוכה וכו'. שום דבר שהוא - בעיני - שיקול ענייני. הנה חוזר מנכ"ל המפרט את הנהלים החדשים: http://www.education.gov.il/edun_doc/sf8ak3_1_26.htm
ויש הבדלים עצומים בין המחוזות. מה כן ההנחיות מירושלים? - לראות שיש אידאולוגיה. שלא עושים חינוך ביתי כי רבו עם מנהלת בית הספר הקרוב. - לראות את הניירת - תכנית הלימודים, ולאחרונה יש הנחיה חדשה: לראות "איפה משתלבת תכנית הלימודים בסדר היום". בתכלס? הנסיון מראה שמשרד החינוך רב חזק יותר עם משפחות חלשות יותר, וגורר אותן לבית המשפט - עולים, חד הוריות, רמה כלכלית נמוכה וכו'. שום דבר שהוא - בעיני - שיקול ענייני. הנה חוזר מנכ"ל המפרט את הנהלים החדשים: http://www.education.gov.il/edun_doc/sf8ak3_1_26.htm
"עושים חינוך ביתי כי רבו עם המנהלת"
נשמע לי שיקול ענייני למדי. מאיך שהתרשמתי מהקב"סית אצלינו היה עדיף לה לראות חינוך ביתי, ולא (מה שהוקם באמת) בית ספר אלטרנטיבי המתחרה בבית הספר היסודי של הישוב. וגם לזה היא לא עשתה מי יודע מה. רק שלחה מכתב אזהרה להורים פעם בשנה. ותודה על הקישור לחוזר המנכ"ל.
נשמע לי שיקול ענייני למדי. מאיך שהתרשמתי מהקב"סית אצלינו היה עדיף לה לראות חינוך ביתי, ולא (מה שהוקם באמת) בית ספר אלטרנטיבי המתחרה בבית הספר היסודי של הישוב. וגם לזה היא לא עשתה מי יודע מה. רק שלחה מכתב אזהרה להורים פעם בשנה. ותודה על הקישור לחוזר המנכ"ל.
"רבו" - יכול להיות גם חילוקי דעות
עניניים בנושאים רלבנטיים. נדמה לי שמה שמשרד החינוך מנב\סה לומר הוא "אם אין לכם התנגדול עקרונית לכך שילדיכם ילמדו בבית ספר, ולראיה - שלחתם אותם לשם, אנא חפשו בית ספר מתאים, או דברו עןם הצוות החינוכי". לי ברור שכן יכול לקרות שאחרי שנה-שנתיים בבית ספר הורים יחליטו שהם מעדיפים חינוך ביתי, והדרך לשם תעבור ביכוחים, אי שביעות רצון, כעס וכו'.
עניניים בנושאים רלבנטיים. נדמה לי שמה שמשרד החינוך מנב\סה לומר הוא "אם אין לכם התנגדול עקרונית לכך שילדיכם ילמדו בבית ספר, ולראיה - שלחתם אותם לשם, אנא חפשו בית ספר מתאים, או דברו עןם הצוות החינוכי". לי ברור שכן יכול לקרות שאחרי שנה-שנתיים בבית ספר הורים יחליטו שהם מעדיפים חינוך ביתי, והדרך לשם תעבור ביכוחים, אי שביעות רצון, כעס וכו'.
מסכימה עם פלגיה.
אישית - איני רואה כל תועלת בכך שהילד יבלה כמעט את כל זמנו בבית, בחברה כה מצומצמת, בייחוד בגיל בית הספר. בית יש להם בכל מקרה, בייחוד כשלהורים אכפת והם משקיעים בחינוך ילדיהם ולא רק סומכים עלגורמים חיצוניים. בית ספר זה הרבה יותר מרק לימודים והבחירה לאיזה בית ספר לשלוח גם לה יש משמעות. אבל כל אחד ודעותיו והבחירה היא כמובן בידייך. אני מציעה לך קודם שיהיו לך ילדים ואחר כך תחליטי סופית על הדרך החינוכית שלך.
אישית - איני רואה כל תועלת בכך שהילד יבלה כמעט את כל זמנו בבית, בחברה כה מצומצמת, בייחוד בגיל בית הספר. בית יש להם בכל מקרה, בייחוד כשלהורים אכפת והם משקיעים בחינוך ילדיהם ולא רק סומכים עלגורמים חיצוניים. בית ספר זה הרבה יותר מרק לימודים והבחירה לאיזה בית ספר לשלוח גם לה יש משמעות. אבל כל אחד ודעותיו והבחירה היא כמובן בידייך. אני מציעה לך קודם שיהיו לך ילדים ואחר כך תחליטי סופית על הדרך החינוכית שלך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.