מחניודה!

[the way i see it]

מחניודה!

טוב... הכי אין חדש תחת השמש.. וכמו שאמר איינשטיין "אמרו את זה קודם לפני...זה לא משנה!",
הייתי בסופ"ש האחרון במחניודה והיה נפלא!
האוכל היה פשוט טעים, השירות נפלא והאוירה...הו האוירה..
מאוד פחדתי שבשעות היום לא כיף שם כמו שמספרים על שעות הלילה... אבל היה קצבי, אנרגטי ומיוחד.
חוויה מומלצת באמת.
תמונות מגרות של המנות ועוד סיפורים, בלינק:

http://ayazakh.blogspot.co.il/2012/08/im-in-love-with-judas.html

בתיאבון!

 

[IliAsh]

תודה על הסקירה!

אין ספק שזה אחד ה-מקומות בירושלים ובארץ בכלל לבקר וליהנות

!

 

[נירהמ1]

תודה רבה על חוות הדעת

 

[עיר שלם]

נעלה את ירושלים על ראש שמחתינו.....

כן מסתבר שלמחנה יהודה היתה עדנה..
מי היה מאמין לפני כמה שנים שנקרא כזה מאמר מחמיא.
אני זוכרת שפעם התל אביבים היו אומרים
שהדבר היחיד שמענין בירושלים זו הדרך חזרה
לתל אביב...
עשית לי חשק עצום לבקר שוב בעיר ילדותי
ובטח במחנה יהודה שם בילתי הרבה כילדה
שעזרה לאמא לסחוב את הסלים הביתה.
ירושלים שלי.

 

[נירהמ1]

אני פוקדת את שוק מחנה יהודה בכל ביקור

בירושלים. אוהבת את צעקות הרוכלים ואת הנשים החרדיות המגיעות עם עגלות ילדים וצועקות אחת לשנייה באיזה דוכן יש פירות-ירקות זולים יותר.

אוהבת לטייל בנחלאות, בבקעה, במושבה הגרמנית ובמקומות אחרים. לא אוהבת את "משכנות שאננים", וזאת לא בגלל שהשכונה לא יפה, אלא בגלל שאני זוכרת את שכונת ימין משה, שבה גרה דודתה של אמי. נסענו לבקר אותה פעמים רבות בחופשות מבית הספר. היא הייתה עיוורת, ולמרות זאת היא בישלה מטעמים ספרדיים נפלאים, וגידלה במרפסת הארוכה גם עשבי תיבול ופרחים (במיוחד גרניום בכל מיני צבעים). בגינה היו ורדים שהיא הייתה רוקחת מהם ריבה נפלאה והיסמין טיפס על הבניין ומילא את האוויר בריח מבושם.

בכלל, בשכונה הזאת גרו משפחות רבות, כולן בדירות חדר (גדולות) עם הרבה ילדים, ובכל זאת, לאיש לא היה איכפת אם היו באים בני משפחה לביקור, מבלי להתקשר ומבלי לשלוח אפילו מכתבים. הם היו מקבלים בזרועות פתוחות כל מי שבא. השכונה הייתה מעין גן עדן לילדים שהיו משחקים "תופסת" בסמטאות העקלקות עם מדרגות האבן.

משכנות שאננים יפהפיה, אך קרה ומנוכרת, ולא מזכירה, ולוּ במעט, את שכונת ימין משה. כשאני מבקרת שם אני מרגישה געגועים לאנשים הנפלאים שגרו בה, למשהו שהיה ואיננו עוד...

 

[עיר שלם]

איזה יופי לקרוא על ירושלים שלי.....

נירוש אנחנו צריכות להפגש ולעשות יחדיו
טיול שורשים בירושלים...
עיר מיחודת במינה ורב גווינת.
קשה למצוא עוד עיר בעולם שיש
בה מגוון אנושי כה מיוחד.

 

[נירהמ1]

בוודאי שהיא מיוחדת במינה - מרחק של

כ-45 דקות נסיעה באוטובוס מעירי ואני כבר מרגישה כמו בעולם אחר.

הייתי פעם במאה שערים בצעירותי, אבל אז, בגלל שהלכתי בזרועות מגולות ילדים זרקו עלינו אבנים והאברכים הורי את ה"שטריימל" שלהם וירקו הצידה (הלכתי דווקא די צנוע, אבל לא לפי הסטנדרטים שלהם). הילדים שלהם יפים-יפים וכך גם הנשים, אבל הגברים נראים כמו רכיכות שיצאו לשמש.

יש עדיין שכונות בירושלים שחבלי הכביסה מתוחים מצד אחד של הרחוב לצדו השני, מעל הכביש, עליה מתייבשים כבסים לבנים-לבנים אף מכונת כביסה לא יכולה להגיע ללובן הזה.

לפני כמה שנים עשינו טיול ב"ירושלים של לילה", ואז גם ראינו אותה כפי שלא ראיתי אותה מעולם לפני כן. היא כל כך מיוחדת ובלתי נשכחת. הגענו לכל מיני מקומות שתיירים רגילים לא מגיעים אליהם בכלל.

הייתי רוצה להיות בבית כנסת במאה שערים בזמן ה"טיש". זו חוויה שאני רק שומעת עליה, מעולם לא הייתי שם. המדריך של הטיול אמר שהוא לקח קבוצת תיירים ל"טיש", ובאמצע כשרגלי אברכי המשי כמעט ניתקו מהרצפה באמצע התפילה, צלצל הטלפון של אחד התיירים, ו... (לא מעיזה אפילו לחשוב מה קרה לתייר המסכן

).

אשמח להיפגש איתך ולראות את ירושלים גם בעיניים שלך.

 

[נירהמ1]

אברכים הורי=אברכים הורידו

 

[עיר שלם]

קדימה אז בואי נארגן קבוצה....

לכל חברות וחברי הפורום הנכבד
שנפשם רוצה טיול בירושלים הקדושה
להרשם אצל נירוש , ללא עלות כספית
רק חשק לגלות את צפונות ירושלים.
ההרשמה פתוחה מספר המקומות מוגבל!!!!!!
.

 

[נירהמ1]

אני בעד - רק שלא בטוח שרבים יראו את השרשור

הזה משום שהוא התחיל לפני כמה ימים וכבר לא קופץ למעלה.

יהיה נחמד לארגן טיול כזה באיזה יום שמש חורפי, או בתחילת האביב. בקיץ זה סיוט.

 

[עיר שלם]

אפשר אולי להתחיל שרשור שיועד לנושא...

טיול בירושלים בערבים של 10 ימי תשובה
מה שנקרא בין ראש השנה לכיפור זו חוויה
שאין כמותה.
בשנה שעברה עשינו כזה טיול בערב האחרון
של הסליחות וזה היה ערב חוויתי במלוא מובן המילה.
התחלנו אותו בשעה 8 בערב במחנה יהודה עם מעורב ירושלמי.
משם המשכנו לשכונת מאה שערים והבוכרים והילדים ראו בפעם
הראשונה בחייהם איך אנו בזמננו עשינו את הכפרות. מיותר לציין
שהם התחלחלו .
משם הגענו לבית הכנסת ששכחתי את שמו שנמצא בשכונת הבוכרים
ואכלס אולי 2000 איש שישבו ועמדו בצפיפות נוראה ושמענו את
הסליחות מפיו של מקובל גדול. יצאנו משם בסביבות 2 לפנות בוקר
והמשכנו לכותל שם היתה הצפיפות כה גדולה שאחרי חצי שעה של
מלחמת מרפקים בכדי להגיע אל הכותל בקושי הצלחתי ממרחק של מטר
לגעת בו נגיעה קלה ואז לנסות לצאת החזרה אל הרחבה החוצה.
ב4 בבוקר ישבנו במרכז ממילא לשוקו חם עם עוגה ובסביבות חמש וחצי בבוקר
נכנסו שוב למכוניות לחזור כל אחד למחוז מגוריו.
היה נפלא ושווה כל דקה.
מקוה ב"ה לחזור על אותה חוויה גם השנה.

 

[נירהמ1]

וואו - איזה יופי של טיול - השנה לא יודעת אם

אוכל לעשות טיול בתקופה של הסליחות, בדיוק עוברת דירה ובטוח שיהיו לי מיליון ואחד דברים לעשות, אבל בשנה הבאה (אם שום דבר לא יקרה), אשמח לעשות טיול כזה לא זוכרת שטיילתי בשכונת הבוכרים (אם כי אני חושבת שהסבא מצד אבא הגיע משם וחזר לארץ מוצאו), הייתי רוצה לבקר שם בבית הכנסת וב"חמאם", חושבת שיש שם גם מאפייה עם מאפים בוכריים טעימים - שמעתי על השכונה אבל לא זוכרת עם הייתי שם (הגיל כנראה מתחיל לתעתע

).

בכל מקרה, אשמח לראות את ירושלים דרך עיניה של ירושלמית.

 

[עיר שלם]

יש שם מאפיה שנקראת מאפית נחמה...

הגענו לשם בשלש לפנות בוקר והיה
אפשר לחשוב שהשעה שלש אחה"צ,
היא המתה מאנשים שזה לא יאומן....

 

[נירהמ1]

איזה יופי - יהיה נחמד לעשות את הטיול

בלילה.

יהיה נחמד להתחיל בשעות הערב המוקדמות בשוק של מחנה יהודה, להמשיך לנחלאות, משם לטלביה, משכנות שאננים, וכך הלאה... (או, כפי שיתוכנן על ידי ירושלמים

).