התעוררתי לא מזמן
שי, עד הזמן שכתבת את ההודעה הזאת כבר ישנתי, אחרי ארוחת ערב (אמנם גם לאורך הארוחה קצת ישנתי.. לא נורא) המחנה באמת הלך מוזר היה ונגמר ככה.. היו קטעים ממש לא קלים כי הכל היה בעליות ומורדות פעם הכל נהדר ופעם הכל בקרשים חמידה חניכים שלי הלכו הביתה, כמה שזה עצוב אבל עכשיו הכל יותר מסובך ממה שהיה פעם. עכשיו ל-50% מהחניכים יש פלאפון בתיק (היו שניים- שלושה מקרים של חניכים שפתאום באו ואמרו "אהה טוב.. אמא שלי כאן בכניסה", בלי שבכלל ידענו שהיא יצאה מהבית). נראה היה שכל השיחות עם ההורים שקדמו למחנה לא עזרו המון, ביקשנו מהם שאם החניכים מתקשרים ואומרים על איזו בעיה או שהם רוצים לחזור הביתה- שיבקשו לדבר איתנו! אחרי הכל- אנחנו שם בשביל החניכים! ההדרכה היתה די קשה ביחס להדרכה במחנה קיץ, שהלך חלק רוב התוכניות של המחנה השתנו מהקצה אל הקצה במהלך העניינים ,בגלל המון סיבות.. אבל למרות הכל יצאתי די מרוצה בעקבות שיחת הסיכום של הקבוצה שקיבלנו בה תגובות מאוד חיוביות, אפילו מהחניכים הכי ביקורתיים ובעקבות השגעון של הנסיעה באוטובוס עם מכמורת- הרמנו שם את המוראל של כל הקבוצה והרעדנו את האוטובוס! שלא תדעו כמה שטויות המצאנו!! מי היה מאמין שהמשפט "תשאילי לי ח'לוק" שבכלל לא קשור לכלום יהפוך לשיר מוראל רשמי של כפר מונאש?! הכי מוזר- כל המחנה לא הרגשתי עייפות ולא נהייתי צרודה ולא כאבו לי הרגליים ואיך שנכנסתי הביתה שלושת אלו הופיעו פתאום! אולי אני אחזור לישון? יום טוב