אני מבינה
שאתה נפגע מהעובדה שאני מייחסת לאל ולשליחיו/נבחריו תכונות אנושיות.
מה לעשות, אני לא דתיה ואני לא רואה דרך אחרת להתייחס לסיפורי התנ"ך.
לטעמי, כשיש לך טיעון מנצח, אתה לא זקוק לפירוטכניקה.
השימוש במטה שהופך לנחש, היד של משה שמצורעת ונרפאת - זה בעיניי "טריקים מלוכלכים".
על אחת כמה וכמה כשאלוהים אומר במפורש שהוא יודע שפרעה לא יסכים לשלח את העם.
תגיד, איך היית מכנה את התנהגותו של דוד המלך בעניין אוריה החתי ובת שבע?
את ההתקפה הברברית והנבזית של לוי ושמעון על שכם?
יש עוד הרבה דוגמאות.
בעיניי זו טלנובלה, יש פה הרבה יצרים וחשיבה שהיא לא ממש טהורה.
גם התנ"ך עצמו מציג ביקורת על המעשים הללו: במקרה של דוד - נתן הנביא, במקרה של שמעון ולוי - יעקב אביהם.