מחמאות?

[P u s s i c a t]

מחמאות?

אז משהו שעלה לי במח היום בדרך לצפון פעם אמרתי שכל גבר (או אישה לצורך העניין) שמוצא אותי מושכת מחמיא לי. (בעקבות דיון שהיה לי עם חברה שנהגה לעשות איתי קניות בשוק הכרמל שם קיבלנו שריקות מכל דוכן) וגם אם זה מישהו שהוא לא טעמי בכל זאת - הוא מעדיף נשים? הוא מצא אותי מושכת? סבבה לי גם אם לא אעשה עם זה כלום. אבל אז... הערה מסויימת (שגרמה לי להחליט סופית לא לשים תמונה שלי בפורום לעולם..) לגבי מה שאני עושה למישהו גרמה לי לחשוב אולי טעיתי בגישה שלי עד היום... כי אני - מסתבר - יש אנשים שכלב שמאונן לי על הרגל יחמיא לאגו הנשי שלי יותר מאשר לדעת שאני או תמונה שלי מחרמנת אותם

ומה אתכם? האם כל מחמאה גורמת לכם לחייך? או שזה תלוי בממי היא הגיעה? ואולי הדרך שבה מחמיאים היא זו שקובעת א תרגישו מוחמאים או נגעלים? החתולה. מחשבות של הדרך לטבריה...

 

[MaYcHuK]

תלוי ממי זה מגיע ומה הדרך שהיא נאמר

נאמרת. אם מישהו ישרוק לי ברחוב אני ממש לא אוחמא ובטח לא אגיב - היה על זה כבר שרשור בעבר אני גם צריכה להרגיש שהמחמאה באה ממקום אמיתי , לא סתם כדי להכניס אותי למיטה למשל או להשיג ממני משהו. שהיא באה לא בקטע ל ניצול אלא בקטע של כנות.

 

[dd חזקה ומאושרת]

אין ספק שמחמאה עושה טוב לאגו

אבל באמת תלוי ממי אני לא ממש מתרגשת ממחמאות של אנשי שוק הכרמל , ערסים למינהם וכדומה .. אבל בגדול מחמאה זו מחמאה וזה כייף וחשוב להגיד תודה לקבל אותה בכדי לשמור על האנרגיה שלה אחרת מה הטעם...

 

[גלי 1970]

תלוי מי מחמיא ואיך..

לא כל מחמאה מעלה חיוך

 

[הרואה שאינה נראית]

זה תלוי

לא כל מחמאה תעלה חיוך על דל שפתיי אבל המחמאה כן תתקבל כאשר אדע באמת שהיא באה מהלב.

 

[מירב מהרהרת]

פעם זה היה מחמיא

פעם הייתי צמאה לקבלה פיזית, הייתי צריכה לדעת שנמשכים אליי, שאני אישה, שאני סקסית, שאני עושה משהו לגבר. פעם זה היה מאד חסר ורציתי רק את זה. לפתע התחלתי לקבל את זה והופ! הגיע עוד ועוד לפתע זה לא נפסק ותפסתי את עצמי ואמרתי stop! למה מה, קרה... רק לזיין רוצים, יש גם בן אדם בפנוכו. ואז הגיעה תקופה הפוכה, מחמאות עשו לי רע. הגעתי למצב שאהבתי וקיבלתי מספיק את עצמי וכבר לא הייתי צריכה חיזוקים, חיפשתי דברים אמיתיים, עם תוכן ומשמעות. היום אני באמצע. לא נטרפת דעתי ממחמאות, ממש לא. אבל אין לי בעיה גורפת איתן. לפעמים אני מחייכת לעצמי ואומרת 'תודה', לפעמים אני ממש לא מחייכת. מאד תלוי איך הן נאמרות ומה המטרה שמאחורי המילים. מחמאה מהלב, ולא מהזין, זו המחמאה העדיפה עליי. אני כמובן מדברת על מחמאות מזרים, או כאלו שאין לי קשר אישי/אינטימי וכמובן שמדובר על מחמאות בנוגע למראה החיצוני וכמובן שאין לי מושג על מה אני מדברת כבר... חחחחחחח

 

[P u s s i c a t]

../images/Emo45.gif

מסכימה אתך. מחמאות שכיף לקבל אלו מחמאות בטוב טעם ומאנשים ברמה.

 

[יופי של שמנה]

מחמאות או לא להיות?

בשנה האחרונה למדתי על עצמי שמאוד מאוד קשה לי לקבל מחמאות... ולאור שינויים חיצוניים ופנימיים שאני עוברת אני מקבלת המון מחמאות. אני מוצאת את עצמי נבוכה כל פעם מחדש ומנסה להדוף את המחמאות האלה. למרות שעמוק בפנים אני יודעת שזה "מגיע לי" ושבהחלט יש על מה, קשה לי להתמודד עם זה. לפעמים אני משתהה על מה ולמה, מנסה לחפש מיד מה עומד מאחורי המחמאה או לחילופין מה עובר למחמיא בראש ואיזה אינטרס יש לכל זה.... מאוד קשה לי לקבל מחמאות, למרות שזה גם קצת נעים ונחמד....

(וברוווור כמובן מי המחמיא, באיזה טון זה נאמר ומה הנסיבות...) מה שכן, אני מאוד מאוד אוהבת להחמיא וזה תמיד מכל הלב! יופי. הודפת מחמאות בגמילה...

 

[magenta73]

ד"ש לטבריה.

יש מחמאות ויש מחמאות. ומחמאות שבאות עם המבט ההוא, שאת צריכה להביא לו טישו, בשביל שלא ירטיב את הריצפה מהריר כשהוא בוהה לך בחזה... עליהן הייתי מוותרת.

 

[P u s s i c a t]

../images/Emo13.gif

עד עכשיו לא נמחק לי החיוך (נולדה לי היום אחיינית יפהפיה מהממת

) וצודקת לגבי המריירים. כמו שאמרתי לגבי הכלב והרגל... שם לפחות אני יודעת שזה אינסטינקט חייתי בלתי נשלט. ואילו אנחנו... מותר האדם...

 

[a girl named tal]

בשעה טובה ../images/Emo95.gif../images/Emo77.gif../images/Emo85.gif../images/Emo65.gif

 

[P u s s i c a t]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[magenta73]

ממתי הוא מותר?

ממתי שכתבו את זה באיזה ספר? וואלה. יופי. ומזל טוב! (איפה, בפוריה?)

 

[P u s s i c a t]

../images/Emo13.gif כנראה

וכן. פוריה (בי"ח מגעיל...) ו-תודה

 

[a girl named tal]

אם מישהו

יחמיא לי, ואני אקלוט שהוא מתכוון לזה, אני אקח את זה כמחמאה, ולא משנה מי זה , איפה ואיך זה נאמר. צריך להבדיל בין לא לאהוב את הדרך ובין לא לקחת את זה כמחמאה... אני למשל, לא אוהבת מחמאות שמגיעות בצורה קולנית או פרובוקטיבית ומוקצנת מידי... אבל זה אני, זה בגללי, זה בגלל שזה מביך אותי. זה בגלל שאם אני נכנסת לחדר ומישהו יצעק לי "איזה יפהההההההה" גם אם זה יהיה מכל הלב, זה יביך אותי, ואני אעדיף שלא... אבל זה שאני לא אוהבת את זה, לא אומר שאני לא מבינה שזו מחמאה ואם אני מבינה שזו מחמאה, אין סיבה שלא אקבל אותה כמחמאה... אוהבת או לא, זה כבר נושא אחר אנחנו , בני האדם, אלופים בלעשות סלט

 

[shona gone]

אפשר לראות את התמונה?