נכון בעצם, החלוקה הזו לא נלמדת
בכל המערכים של כל הארגונים. זה בעצם גם לא נורא חשוב לדעת את החלוקה. מה שחשוב זה להכיר את הסימפטומים ולהתפנות הכי מהר שאפשר לתא לחץ. בקשר לקצב העליה, שאלת שאלה יוצאת מן הכלל שהתשובה אליה היא לא טריוויאלית. מחשבי הצלילה והטבלאות בנויים לפי מודל מסוים. המודל הזה מנסה לקבוע את הזמן המקסימלי שבו הצולל יכול להשאר בעומק מסוים, ולאחריו עליו לעלות לפני המים - בקצב אחיד. ברגע שאתה עובר את הזמן המקסימלי הזה, המודל "מחייב" אותך בחניה (או חניות) דקומפרסיה בעומק רדוד מסוים לפני שתעלה לפני המים. המודל לא מכיל בתוכו קצבי עליה שונים, בעומקים שונים. מחשבי הצלילה לא לוקחים את זה בחשבון מכיון שבאלגוריתם שלהם ישנו רק קצב עליה מקסימלי, שאם אתה חורג ממנו - הם "צועקים" (מצפצפים, מהבהבים וכד´). איפה אפשר לראות את זה בצורה יוצאת מן הכלל? ל SUUNTO יש תוכנה שאליה אפשר להוריד פרופילי צלילה מהמחשב. התוכנה היא בחינם וניתנת להורדה מהאתר שלהם. התוכנה מאפשרת גם "לשחק" עם הפרופיל אחרי שהורדת אותו אל המחשב (ואז אפשר לבדוק כמה תסריטים של "מה היה קורה אילו"). שמתי לב שאם משנים את העליה המתונה שבוצעה בפועל לעליה חדה, המצב מבחינת ה"רקמות" במודל הוא הטוב ביותר. כל זאת כי פריקת החנקן מהרקמות היא המהירה ביותר. כל זאת כאשר כל בר דעת יודע שככל שהעליה מהירה יותר, הסיכוי לחלות במחלת הדקומפרסיה גדל. כלומר, קצב העליה הוא פרמטר שהמודל לא לוקח בחשבון (אלא לצורך התרעה על עליה מהירה מדי). לעומת זאת, מכיון שהמודל לוקח בחשבון פריקה של חנקן מהרקמות (לצורך צלילה חוזרת) כאשר אתה עושה חניה בעומק רדוד יותר מהעומק המקסימלי, המודל "מזכה" אותך. כך שבאופן מעשי, אם אתה עושה עליה איטית מאד, או חניות, בסופו של דבר המודל אכן יראה שמצבך "טוב יותר" מאשר אם היית עולה ישירות אל פני המים. תוכל לראות את זה בזמן המקסימלי שנותר לך להיות בעומק בו אתה נמצא וכן ב"ביטול" חניית דקומפרסיה מנדטורית.
ראיתי שלמחלת הדקומפרסיה מתייחסים כאל type 1 ו- type -2. אפשר יהיה לקבל קצת מידע לגבי מה גורם לסוג הראשון, מה גורם לסוג השני. מה גורם להתפתחות מהסוג הראשון לשני, האם זה יכול לקרות גם מחוץ למים ? מה הסימפטומים / הרגשה שמקבלים כל אחד מהסוגים. תודה מראש..