מחלק העיתונים
זה קרה הבוקר, 7/12/04 יצאתי להסעה שלנו, בשעה 6.30 מגיע האיסוף שלי ברכב המשטרתי ואוסף אותי מפינת הרחוב, 2 בתים מהבית שלי. יצאתי עם שקית הזבל ועם תיק היד שלי הכולל את המחשב האישי עם כל החומר המשטרתי המסווג, ועם הפירות שהכינה לי אשתי לדרך. היום אני בדרכי לבית המשפט בירושלים, יציאה בעוד שעה קלה. אשתי ביקשה ש"בדרך" אזרוק גם את שקית הזבל, הנחתי את התיק ליד שער הפשפש שבכניסה לחצר, המרחק לפח הוא בדיוק 3 מטר, מה שאני זוכר זה את הקטנוע של מחלק העיתונים, נופפתי לו לשלום, והוא זורק מעל הגדר את העיתונים לשכנים וממשיך קדימה. כיסיתי את הפח, בדיוק הגיע הרכב לאסוף אותי, נכנסתי פנימה ונזכרתי שהתיק שלי נשאר ליד השער. אני מביט לכיוון השער, אין תיק !!!!! קראתי מיד לאשתי, חשבתי שהיא עושה לי תרגיל, היא יצאה, חייכה, הבינה את גודל הבעייה ואמרה מיד, זה מחלק העיתונים!!!! הוא היחיד שעובר בשעה זו בשכונה, הוא עבר לפני כמה רגעים. דלקנו בעקבותיו, מצאנו אותו ממשיך בחלוקה, זורק את העיתונים, פעם ימינה ופעם שמאלה, כאילו הכל בסדר. אני עוצר אותו ושואל: "איפה התיק שלי?" (שאני רואה אותו מונח על הארגז הפלסטי מאחוריו). הוא עונה מבלי להתבלבל במבטא רוסי כבד: "איזה תיק? אני לא ראית שום תיק". אני מחזיק את עצמי מלחבוט בו מכה ולשים עליו אזיקים, מחייך אליו ואומר לו במבטא שלו: "זה תיק מאחורי תחת שלך" ומושיט את ידי לקחת את התיק... הוא לא נבהל ואומר: "זה תיק, חשבת זה זבל" (הוא חשבת שזה זבל). מחר הוא לא יחלק עיתונים, מחר הוא יצטרך לחפש עבודה אחרת!!! גם סיפור זה לא יופיע בעיתונים של מחר, (ולא בגלל שהוא לא יחלק אותם). יום נעים לכולם/ן.
זה קרה הבוקר, 7/12/04 יצאתי להסעה שלנו, בשעה 6.30 מגיע האיסוף שלי ברכב המשטרתי ואוסף אותי מפינת הרחוב, 2 בתים מהבית שלי. יצאתי עם שקית הזבל ועם תיק היד שלי הכולל את המחשב האישי עם כל החומר המשטרתי המסווג, ועם הפירות שהכינה לי אשתי לדרך. היום אני בדרכי לבית המשפט בירושלים, יציאה בעוד שעה קלה. אשתי ביקשה ש"בדרך" אזרוק גם את שקית הזבל, הנחתי את התיק ליד שער הפשפש שבכניסה לחצר, המרחק לפח הוא בדיוק 3 מטר, מה שאני זוכר זה את הקטנוע של מחלק העיתונים, נופפתי לו לשלום, והוא זורק מעל הגדר את העיתונים לשכנים וממשיך קדימה. כיסיתי את הפח, בדיוק הגיע הרכב לאסוף אותי, נכנסתי פנימה ונזכרתי שהתיק שלי נשאר ליד השער. אני מביט לכיוון השער, אין תיק !!!!! קראתי מיד לאשתי, חשבתי שהיא עושה לי תרגיל, היא יצאה, חייכה, הבינה את גודל הבעייה ואמרה מיד, זה מחלק העיתונים!!!! הוא היחיד שעובר בשעה זו בשכונה, הוא עבר לפני כמה רגעים. דלקנו בעקבותיו, מצאנו אותו ממשיך בחלוקה, זורק את העיתונים, פעם ימינה ופעם שמאלה, כאילו הכל בסדר. אני עוצר אותו ושואל: "איפה התיק שלי?" (שאני רואה אותו מונח על הארגז הפלסטי מאחוריו). הוא עונה מבלי להתבלבל במבטא רוסי כבד: "איזה תיק? אני לא ראית שום תיק". אני מחזיק את עצמי מלחבוט בו מכה ולשים עליו אזיקים, מחייך אליו ואומר לו במבטא שלו: "זה תיק מאחורי תחת שלך" ומושיט את ידי לקחת את התיק... הוא לא נבהל ואומר: "זה תיק, חשבת זה זבל" (הוא חשבת שזה זבל). מחר הוא לא יחלק עיתונים, מחר הוא יצטרך לחפש עבודה אחרת!!! גם סיפור זה לא יופיע בעיתונים של מחר, (ולא בגלל שהוא לא יחלק אותם). יום נעים לכולם/ן.
בקר טוב ישראל..
