בוא ונסקור את האפשרויות לגבי היום החופשי השבועי...
1. לשלם לעובד הקבוע תוספת שכר כדי שיעבוד ביום החופשי שלו.
(מרבית העובדים הזרים דווקא מעדיפים לעבוד 2-3 סופי שבוע בחודש כדי להרוויח מקסימום כסף.)
2. להעסיק עובד ישראלי כמחליף (בהנחה שהיום החופשי אינו שבת).
3. לנצל חלק מהשעות של ביטוח לאומי כדי לקבל עובד מחליף ביום החופשי (שוב.. בהנחה שזה לא בשבת).
4. להעסיק עובד זר מחליף ---> זה כמובן בלתי חוקי.
5. לקבוע תורנות של בני משפחה כך שכל שבוע אחד מהם נשאר עם הקשיש ביום החופשי של העובד ומתפקד כמטפל מחליף.
בפרקטיקה, בדרך כלל משתמשים בצירוף של 1 ו- 5. בחלק מהשבועות משלמים לעובד הזר הקבוע כדי שיעבוד ביום החופשי, ופעם עד פעמיים בחודש המשפחה ממלאת את ה"חור". במקרים קשים, אני מניח שחייבים מטפל של ממש ואז שוכרים מישהו.
בחופשה שנתית של שבועיים - הצדיקים שוכרים ישראלי וכל השאר שוכרים עובד זר מחליף באופן לא חוקי.
הרי אי אפשר לצפות מבן משפחה שיהפוך למטפל סיעודי לשבועיים שלמים.
אינטרויזה זה שיבוש של המונח Entry Visa, שמשמעותו ויזת כניסה.
אחת התקנות המופלאות של מדינת ישראל היא שכאשר עובד זר טס לחופשת מולדת בחו"ל, עליו לקבל מראש ויזה מיוחדת לתקופת החופשה שתאפשר לו להיכנס חזרה לישראל. זאת למרות שיש לו כבר ויזת עבודה תקפה לכמה חודשים קדימה.
נפלא ממני מדוע צריך ויזת כניסה נוספת, שהרי ויזת העבודה כוללת אוטומטית גם אישור שהייה בארץ בכל תקופת העבודה.
(מה זה עניינה של המדינה היכן נמצא העובד בזמן חופשותיו? מצידו של המעביד, העובד יכול לצאת בכל סופ"ש לצלול בסיני או לטייל בפטרה שבירדן ולחזור בתחילת השבוע לעבודתו.)
אבל כאמור, זה החוק והעובד צריך אינטרויזה.
אבל זה המצב.
